מהר"ש חלק ב רנד

הבחירה לקרב הגאולה וזה רמזו ה' אלקינו היינו ה' מורה על רחמים ושם השני מורה על דין הכל אחד דע"י כח התשובה נהפך הדין לרחמים וכשראה יעקב אע"ה שע"י כח התשובה מתקנים הכל אז נתברר לו שישראל בחי' בנים למקום ואמר בשכמל"ו שבחי' בן א"א להתבטל כמ"ש הפר"ד וידוע שבש"ק כל דינין מתעברין מיני' ולא נשאר רק חסד וזה הכונה רזא ה' אחד ושמו אחד שבש"ק נתגלה שהכל חסד וא"כ ניכר שליכא ח"ו ב' רשויות וממילא שמו אחד כמ"ש בס' עוללות אפרים ואז שהיו צריכין לעת רצון שיהי' המתקת הדינין בשורשן ושיתקבצו כל הנ"ק וזה סייע להם קדושת שבת אשר היום קונה לעצמו בכח קדושתו אשר בו המתקת הדינין ונתקבצו כל הנה"ק ונתחזקו בכח מדות הגדולה שנק' חסד וזה הכונה שבת הגדול שהשבת קנה לעצמו מדת החסד ונתקבצו כל הנה"ק כמו שיהי' בזמן הגאולה ב"ב שאז הי' רק בכח לפי שעה וב"ב תתגלה השורש ויתראה מלכותו ית"ש בעולם א"ס

ב) כתיב בקרא החודש הזה לכם ראש חדשים ובמדרש אמר לפניו רבש"ע ת' שנה לא שלמו א"ל הקב"ה כבר שלמו מיד גילו הצדיקים את ראשיהן שהיו מכוסה אלו שבטו של לוי שהיו צדיקים גמורים והדבר צריך הבנה וי"ל עפ"י דברי המדרש שהי' הקב"ה מבקש באיזה זכות לגאול את ישראל ולא מצא עד שמצא זכותו של משה ואהרן וי"ל דזה כוונת הקרא דמשה רמ"ה אמר מי אנכי כי אלך אל פרעה והשיב לו הקב"ה וזה לך האות וי"ל עפ"י המבואר בסה"ק דכמי שיש נפש חיונית טבעית שכלית כך יש נר"נ וכנגדן יש עולמות הק' כידוע וכל הקרוב למאציל לא נופל בו ענין גשם ומי שזוכה רק לנפש מקבל שפעו מעולם הגלגלים היינו שנשתלשל השפע עד עולם הגלגלים וממילא הוא תחת עולם הטבע אך מי שזוכה לבחי' נשמה מקבל תיכף השפע בלי אמצעי וא"כ אינו מסור כלל תחת הטבע וזה כוונת הקרא כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי היינו מי שזוכה רק לרוח אזי מלפני יעטוף היינו שמקבל ע"י עטיפה ע"י לבוש מעולם היצירה ונשמות אני עשיתי מי שזוכה לנשמה מקבל השפע בלי שים אמצעי עיין בס' חינוך בית יהודא

והנה ידוע מ"ש בס' דרוש על התירה מה"ק מהר"ל מפראג דלקבלת התורה לא זכה מרע"ה רק בשביל שהקטין עצמו לבחי' מה ועי"ז נעשה בלתי בעל גבול וזה הוא ענין רוחני ובזה ביאר מאי מר חז"ל במס' שבת דאמר הקב"ה לשטן לך אצל בן עמרם שרימז לו דמרע"ה הקטין עצמו כ"כ עד שלא נפל בו ענין שם שמורה על מהות וזה אמר לו הקב"ה בשביל שמעטת עצמך תהא נקראת על שמך שמי שמחשב א"ע לדבר מה א"כ הוא בעל גבול ואין מתקיים בו תוה"ק שהוא בלי גבול אך מרע"ה הקטין עצמו לבחי' מה עי"ז נתהווה רוחני ונתעורר כח. נשמתו שהיו אחוז בכסא הכבוד היינו שהי' נשמתו מעולם האצילות וזה כוונת הש"ס אחוז בכסא כבודי היינו שבשורש נשמתו הוא גבוה מהמלאכים שנשמתו מעולם האצילות וכמו שהבאתי הפי' בקרא כי רוח מלפני יעטוף אשר מי שדבוק בשורש נשמתו הוא אינו מקבל שפטו דרך עולם המלאכים וי"ל דזה כוונת הקרא דאמר מרע"ה מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים ואמר לו הקב"ה זה לך האות בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את ה' על ההר הזה. די"ל דמרע"ה ידע דעפ"י הטבע אינו עוד זמן הגאולה אבל ידע שמי שדבוק בשורש נשמתו בעולם האצילות אזי אינו מקבל השפעתו דרך עולם הגלגלים אבל הוא הקטין א"ע עד שדימה שגם הוא נופל ח"י תחת עולם הטבע ואמר לו הקב"ה זה לך האות בזה שאתה מקטין א"ע בזה נעשית רוחני ונתעורר שורש נשמתו מעולם עליון כמו שהי' בקבלת התורה במקום נמוך היינו בסיני ובזה לא היו השתלשלות ע"י עולם הטבע ואז היו צריכין ישועה לקבל תיכף מעולם עליון הקדוש וזה נתעורר ע"י מרע"ה וי"ל דזה כוונת בעל הגדה ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך ולא שרף ולא שליח היינו ששליח נקרא עולם הגלגלים וזה הכוונה ששורש הגאולה לא הוי דרך עולם הגלגלים ולא דרך עולם המלאכים ושרפים רק מעולם העליון בלי אמצעי וזה כוונת המדרש דהקב"ה אמר לו ששלמו מיד גילו הצדיקים את ראשן שהיו מכוסה היינו דעד עכשיו השורש נשמה שיש להם מתחת הכסא היו מכוסה והיו מתנהגים עפ"י עולם הטבע אך שבט לוי לא פגמו ונשארו בשורשן ועתה נתגלה הראשית וזה זכו ע"י מסירת נפש שמסרו נפשם בשחיטת הפסח כמאמר הכתוב הן תועבת מצרים נזבח וע"י עבודה במס"נ זכו להנהגה למעלה מן הטבע כמ"ש בס' בית שמואל אחרון לפרש ראשונים דמסרו נפשם על קדושת השם מתרחיש להו ניסא היינו שע"י עבודתם במס"נ נדבק בשורשי ונשפע לו שפע מעולם עליון ה"ק וע"י שחיטת הפסח מסרו נפשם ונדבקו בשורשם וזה כוונת מאמרם שהיו קושרים אותם בכרעי המטה הייני עפ"י דברי העקידה בפ' ויקהל שכל אדם צריך לבקש לו דרך שיצמח לי מזה איזה תכלית והיו שייך בו ניסא וכמו שהי' נייחא בבריאת העולם ועיקר הנייחא שייך באם מדבק א"ע בתורה וזה מביאי לידי תכלית כמאמרם אין לך בן חורין וזה הוא דוגמת המטה שהוא נייחא לגוף כן התורה הוא נייחא לנפש וכרעי המטה היינו ד' דברים שמעמיד הנפש היינו תורה ועבודה ומצות ומעש"ט וגזרה התורה שישעבדו את כל כוחות הטבעות תחת נפש השכלית אשר מקורה מעולם עליון הקדוש ועיקר כח הטבע הי' במזל טלה ובכח מס"נ שגרמו אז גרמו שנחלש כח עולם הטבע ונתעורר כח קדושה מעולם עליון ובאמת אז הי' שעת רצון שלא ישתעבדו בשיעבוד מלכות כמאמר המדרש גלתה יהודה מעוני בשביל שאכל חמץ בפסח והדבר מפורש בקרא הסמיכות דלא תאכל עליו חמץ להא דלמען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך דאי הי' נשמרים מאיסור חמץ