מהר"ש חלק ב רנב

טבעו רק פ"א בזה אינו מזדכך החומר כל כך לכן העיקר הוא לכתוב ס"ת ויקבל עליו לקיים כל מצות התורה במחשבה דיבור ומעשה הש"י יזכנו במהרה לקיים מה שכתוב בתוה"ק ונזכה לתשובה שלימה בימים הקדושים הבאים לקראתינו לשלום ולגאולה בקרב א"ס

ב) ועפ"י הנ"ל אפשר לפרש מה דמפורש בפרשת שופטים בפרשת המלך וכתב לו את ספר משנה התורה והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה ולמען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל ופרש"י ז"ל אחת שמונחת בבית גנזיו ואחת שנכנסת ויוצאת עמו והעירו המפורשים דמאי תועלת יש בהס"ת שמונחת בבית גנזיו ועוד מדוע המלך צריך שיהי' לו ב' ספרי תורה הלא גם שאר אדם לפעמים הוא חוץ מביתו וצריך ג"כ שיהי' לו ב' ס"ת וגם קשה קושית המפורשים דאמאי כתבה התורה יעודים הגשמים היינו שיבוא עי"ז לאריכות ימים הלא תכלית עבודת בנ"י שלא ע"מ לקבל פרס אף שכר עוה"ב מכ"ש שאין לו לעבוד הש"י בשביל שכר אריכות ימים בעוה"ז

אך י"ל דהנה כבר הבאתי בספרי מ"ש הח"ס בהקדמה ליו"ד שבאמת כ' הרמב"ם ז"ל לבנו אשרי מי שחתמו ימיו מהרה בלי טרדת הנפש שעיקר ביאת האדם לעוה"ז להשלים את נפשו לבל יאכל נהמא דכסופא וא"כ טובה הוא להנפש שהשלים חוקו במעט השנים שתוכל לשוב אל בית אבי' אך באמת מי שהוא מדריך את אחרים לילך בדרכי ה' וכולם נקראים בשם בניו כמאמר חז"ל כל המלמד את בן חבירו תורה כאילו ילדו אז אף שכבר השלים נפשו ואין לו עוד צורך בעוה"ז עכ"ז הקב"ה מאריך ימיו בשביל טובת הדור וזה כונת הקרא והותירך ה' לטובה בפרי בטנך עיי"ש ונוכל לרמז זאת בפסוק זה דהנה כבר הבאתי דעיקר מצות כתיבת ס"ת הוא לרמז שהאדם יקיים כל מצות התורה וע"י שמקיים תרי"ג מצות וכל אבר מכוון נגד מצוה אחת כנודע עי"ז נתקדשו אברי האדם ונעשים מקום להשראת שכינה בלבו של אדם המרמז לאה"ק כמפורש בזוה"ק וכמאמרם ז"ל כאלו קדוש שרוי בתוך מעיו נשמע שע"י קיום מצות התורה נעשה האדם קדוש כקדושת הס"ת וכמאמרם ז"ל אורייתא וקוב"ה וישראל חד הוא שכמו בס"ת חל עליו קדושה כמו כן על כ"א מישראל ע"י קיום התורה שורה בו קדושה. אך ידוע שיש ב' דרכים בעבדות הש"י א' שיעשה כל המצות באתגליא ודרך הב' לעשות כל עבודתו בהסתר היינו שלבו יהי' בוער באהבה ויראה להש"י אך יהי' הצנע לכת בעבודתו והנה כ' הסה"ק שבאמת דרך הב' הוא גבוה יותר שבדרך הא' שעובד ה' בהתגלות יוכל ח"ו ליפול בו מחשבת גאות והתפארות מבני אדם וצריך מאוד להתחזק בעבודתו שיהי' בלתי לה' לבדו והדרך הב' שבנ"א אין רואין ממנו שום עבדות רק העבודה שלו הוא בהסתר בזה לא נופל בו שום חשש באמת והוא דרך בטוחה יותר. אך ידוע מה שכ' הסה"ק דנהי דמצד אחד הדרך הב' הוא יותר חשוב אך מצד אחד עבודה הא' הוא חשובה יותר שבדרך עבודה בהסתר נהי שיוכל להשלים נפשו ביתר שאת אבל לא יוכל לקרב ע"י עבודתו נשמות ישראל לאביהם שבשמים שעבודה בהסתר לאו כל מוחא סביל דא אבל מי שעובד ה' בתורה ועבודה במס"נ בהתגלות אז יוכל לקרב גם נפשות אנשים פשוטים לאביהם שבשמים שכ"א רואה דרכי קדושתו בהתגלות וכ"א לומד מדרכיו הקדושים לילך גם הוא בדרכי ה' ואז זכות הרבים תלוי בו. ועוד יש חילוק בין שני דרכי עבדות הנ"ל שמי שעובד ה' בהסתר ואחרים לא יוכלו ללמוד ממנו דרכי ה' אז אחר שכבר השלים נפשו אין לו עוד צורך בעולם ומסלקו הקב"ה מן העולם בקוצר ימים כפי' הרמב"ם ז"ל אבל מי שעובד ה' בהתגלות וגם אחרים לומדים ממנו לעבוד ה' ביראה ואהבה אז אף שכבר השלים נפשו מ"מ הקב"ה מאריך ימיו בשביל טובת בניו כמ"ש הח"ס

והנה כבר הבאתי שאף שבעצם עבודה בהסתר הוא יותר בטוחה אך מי שרוצה להיות מנהיג הדור הוא צריך לאחוז בשני מיני עבודה היינו שבאמת יעבוד את ה' בהסתר באהבה ויראה עד כלות הנפש אבל צריך לאחוז גם בעבודה באתגליא בלימוד תורה ועבודה במסירת נפש שכל אחד יראה את גודל עבודתו במס"נ ויתנו כל אחד את לבם בראותם עבודת הצדיק שילכו גם המה בדרכי התורה והנה כבר הבאתי שעיקר מצות כתיבת ס"ת הוא רמז שהאדם יקיים מצות התורה ועי"ז יתקדשו אבריו בקדושת ס"ת כמ"ש לעיל הפסוק ועתה כתבו לכם את השירה הזאת היינו שגוף האדם יתקדש בקדושת ס"ת וזה מרמז הקרא שכ"א מישראל צריך לכתוב ס"ת לעצמו היינו שיקיים התורה בשלימות ועי"ז יתקדש גופו בקדושת ס"ת אך כל איש די לו בכתיבת ס"ת אחת היינו שיעבוד ה' בהסתר ועי"ז יהי' הקדושה שורה בתוך לבו וזה נקרא ס"ת מונח בבית גנזיו היינו שאין ניכר קדושתו בהתגלות רק בבית גנזיו מונח הס"ת היינו שלבו קדוש אך מי שנתמנה למלך על ישראל צריך לכתוב לו משנה התורה היינו שיעבוד ה' גם בהתגלות וזה מרמז אחת שמונחת בבית גנזיו היינו שעיקר העבודה הוא בלב במס"נ לה' אך צריך להיות גם ס"ת שיוצאת ונכנסת עמו היינו שכל מי שרואה את המלך יראה שהוא עובד ה' במס"נ בהתגלות למען ילמד ליראה את ה' היינו שגם כ"א מישראל ילמוד מדרכי עבודתו היאך לעבוד את ה' ביראה ואהבה וע"ז קאמר הקרא שמעבודה כזו שהוא בהתגלות נצמח עוד דבר שאף שכבר השלים נפשו מ"מ הש"י מאריך ימיו בשביל טובת בניו וע"ז מסיים הקרא למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל אין הכונה שהוא בגדר שכר שבשביל זה יהי' ירא את ה' בשביל אריכות ימיו ז"א דעיקר היראה צריך להיות בגין דאיהו רב ושליט רק כונת הקרא שהמלך צריך לאחוז בב' מיני עבודה שבאמת עיקר עבודתו בכלות הנפש יהי' בהסתר אך גם