מהר"ש חלק ב רנא

נכנע לפניהם וא"כ זה כוונת המדרש קודם שאמר דבר זה בסיני אם הי' נגזר על האדם בכח טבע הראשון ח"ו רע אז לא הי' כח ביד האדם לשנות כח הטבע אך משאמר דבר זה בסיני מכאן ואילך מפי עליון לא תצא הרעות היינו אע"פ שנגזר עליו רעה ח"ו עפ"י כח הטבע אעפ"כ ע"י כח התורה יוכל לשנות כח הטבע הראשין ולהדיח מעליו כל מיני רעות ואם הוא אינו מקיים התורה בשלימות אז ח"ו גורם רעה לעצמו בכח בחירתו וזה כוונת הקרא ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה היינו שע"י כח התורה יוכל להמשיך לו ברכה אף אם הוא נגד טבעו

ובזה נוכל לקשר סיום התורה לתחילתה דהתורה מסיימת לכל האותית שעשה משה לעיני כל ישראל היינו שמשה רע"ה הראה אותות היינו שהראה בזה שע"י כח התורה יוכל לשנות כח הטבע שיהי' הכל מסור תחת כח התורה ועשה זאת לעיני כל ישראל היינו שפעל בזה שכל איש ישראל ההולך בדרך התורה יוכל לשנות כח הטבע הראשון וע"ז מרמז התחלת התורה בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ היינו שידוע ששם אלקים מרמז על הטבע שאלקים בגי' הטבע והש"י ברא שני מיני טבע היינו כח הטבע המתנהג עפ"י ז' כוכבי לכת וזה מיקרי את הארץ היינו כח הטבע המסור לארציות וטבע השני התלוי עפ"י כח התורה ומכח הצורה מצד נשמת ישראל החצובה מתחת כסא הכבוד וזה נקרא את השמים א"כ זה כוונת הקרא בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ הייני שהש"י ברא שני מיני טבע א' המסור להז' כוכבי לכת וב' המסור תחת כח התורה וא"כ שפיר פעל משה רע"ה שכל איש מישראל הדבוק בהתרה לשנות כח הטבע

והנה ידוע שהאדם מצד שהוא מורכב מד' יסודות הוא כמעט מוכרח לחטא כמ"ש בעקידה פ' תשא וע"כ הי' מהצורך לברוא כח התשובה שאע"פ שחטא האדם יוכל ע"י כח התשובה לבוא לשלימות האמיתי וכמ"ש בסה"ק דע"ז מרמז משנה התורה שח"ו אף אם חטא אדם ועשה תשובה מגיע עי"ז לשלימות הקדום ומכח התשובה נתהווה ע"י ס' משנה תורה ולכך קורין ס' משנה התורה בסוף השנה שאז הוא זמן התשובה ועי"ז זכו לס' משנה תורה. ונוכל לומר שעפ"ז יש להבין מ"ש בכתבי האר"י הק' זי"ע דבאלול הוא הצירוף מהפסוק וצדקה תהי' לנו כי והשם יוצא מסופי תיבות ובניסן השם יוצא מר"ת של הפסוק ישמחו השמים ותגל הארץ שבניסן הוא זמן בריאת העולם ואז קודם החטא הי' האדם בשלימות והי' השם יוצא מר"ת אבל הצירוף של חודש אלול מרמז שאע"פ שחטא האדם ח"ו מ"מ ע"י כח התשובה יוכל לבוא לשלימות ומרמז ע"ז השם היוצא מס"ת שאע"פ שחטא האדם ח"ו מ"מ ע"י כח התשובה יוכל לבוא לשלימות ומרמז ע"ז השם היוצא מס"ת שאע"פ שחטא האדם מ"מ אם סופו הוא טוב היינו. שעכ"פ אם עושה תשובה בסוף השנה וזוכה עכ"פ להשם היוצא מס"ת ג"כ יוכל לבוא לשלימות

ובזה נוכל לפרש הקרא ועתה כתבו לכם את השירה הזאת עד סוף הפסוק היינו שידוע שאדם מוכן בטבעו שע"י קיום התורה שורה עליו רוח קדושה ונקרא לוח מוכן לקבל כתיבה כמ"ש בס' עקידה וע"י החטא ח"ו נקרא שבירת הלוחות וע"י כח התשובה נחחק בו שנית כח קדושה ונקרא בחינת קבלת לוחות שניות. וזה כונת הקרא ועתה שידוע דרשת חז"ל אין ועתה אלא תשובה שע"י כח התשובה כתבו לכם את השירה הזאת היינו שע"י תשובה נחקק כח התורה בלב איש ישראל ולמדה את בנ"י שימה בפיהם היינו שעיקר כח התשובה הוא ע"י וידוי פה כמפורש בקרא כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך נשמע דעיקר הוא שהאדם יקיים מצות התורה ועי"ז יהי' בבחינת לוח מוכן לקבל כתיבה ובכל פעם יתוסף בו קדושה

ועפ"ז י"ל בהא דעיקר מצות כתיבת ס"ת הוא דוקא בכתיבה וי"ל דידוע מ"ש האלשיך הק' בענין שצוה הקב"ה ליתן נדבות לצורך המשכן הלא כתיב לי הכסף ומדוע לא בא משכן מן השמים כמו שאנו מקוים בבנין הג' ב"ב אך הענין הוא שבעת שצוה הקב"ה על נדבות למשכן חשב כ"א מישראל מה זה שהש"י מבקש נדבות מבו"ד וע"כ הוא טובת הש"י שרוצה לזכות את בנ"י שיקחו חבל במצוה זאת ועי"ז יזדכך נפשם וכ"א נתן נדבה ברוח נדיבה בגודל אהבה ויראה ועי"ז שנתקבץ אהבה של כלל ישראל עי"ז עשה מקום להשראת השכינה וזה כונת שהע"ה אפריון עשה לו המלך שלמה תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים ובס' ערבי נחל האריך בזה וזה הוא ג"כ ענין מצות כתיבת ס"ת שהעיקר הוא שהאדם יקבל עליו לקיים מה שכתוב בתורה ורק עיקר הענין שבאמת כתיב מי הקדמיני ואשלם רק העיקר מה שהאדם מטריח א"ע בגופו וממונו בכתיבת ס"ת עי"ז מראה גודל אהבת השי"ת הטמון בלבו שאף שבטבע האדם חס על ממונו עכ"ז בטל אצלו חמדת הממון נגד רצון השי"ת בזה מראה גודל אמונתו בהש"י שכל השפעות טובות הוא מן הש"י וע"י גודל האמונה נזדכך גופו ויוכל לבוא עי"ז לקיים מצוות התורה והנה ידוע שלא ע"י עשיית מצוה בפ"א יזדכך, גוף האדם רק ע"י עשיית מצות הרבה פעמים, עי"ז נזדכך גופו מעט מעט כמ"ש האלשיך הק' בפ' תשא שע"י דיבור מרע"ה לישראל התורה במ' יום אף שהיו למידין ומשתכחין אפ"ה עי"ז נזדכך גופם שיוכלו אח"כ לקבל התורה וזה הוא הענין ג"כ במצוות כתיבת ס"ת שהעיקר הוא לקיים מה שכתוב בתורה וצריך לזה כח הכנה בהזדככות הנפש בולא במהרה יוכל לבוא לידי כך רק אם כותב ס"ת, בעצמו ומטריח בגופו זמן רב לשם מצות הש"י או כותב ע"י שליח ונותן בכל פעם ממון לצורך מצוה,זאת עי"ז עושה בכל פעם דבר גדול נגד טבעו לצורן מצוות הש"י עי"ז נזדכך חומרו מעט מעט ויוכל לבוא אח"כ בניקל לקיים מצות התורה וע"י קניית ס"ת אינו עושה נגד