מהר"ש חלק ב רנ

מרובא לשי' הריב"ש ובוודאי דמועיל אף בדשב"ע ובפרט בנ"ד דלהע"ק גופא יש ס' שמא לא ראתה אותם ולא נתכוונה לקידושין ולא הי' כלל הטבעת שלו א"כ לא דמי להא דס' קרוב לה דשם עכ"פ ראו בוודאי ענין קידושין שהי' טבעת שלו אבל אם הס' על גוף הטבעת בכה"ג בוודאי מועיל הח"פ ובפרט שמצד צירוף כל הני טעמי שכתבתי תי לעיל ג"כ יש די להתיר האשה בלי גט אך לחומר הנושא ישאל עוד לרב גדול א' בתוי"ר ואם יסכים להתיר וגם כת"ה בצירוף החה"צ שליט"א תסכימו לזה אזי גם אנכי מצטרף להתיר כנלע"ד בס"ד דינא

בעה"ח ב' ויקהל תרסח"ל ראדימושלא והננידידו. דרושים דרוש לחינוך ס"ת ככהכ"ג דפה בש"ק פ' ראה תרסו"ל

בש"ס דסנהדרין דכ"א אעפ"י שהניחו לו אבותיו ס"ת מצוה לכתוב משלו ובש"ס שם הקונה ס"ת כחוטף מצוה מן השוק ולהבין הענין דמאי נ"מ אי כותב לעצמו ס"ת הלא ידוע דאין הכתיבה העיקר רק הוא כח הכנה לקיים מה שכתוב בתורה א"כ גם בקונה ס"ת יוכל לקיים מה שכתוב בתורה

והנלע"ד לפרש ואקדים לפרש בפרשה דשבוע זו ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. ובמדרש אמר ר' אלעזר משאמר הקב"ה דבר זה בסיני מכאן ואילך מפי עליון לא תצא הרעות והטוב רק הרע בא מאליו על עושי רעה וטוב בא על עושי טוב. ולהבין הענין דהנה ידוע דכמו שצריך האדם להשתדל ברפואות הגוף בכל מה דאפשר וביותר באברים הראשים כמו לב וריאה ומוח שהסכנה בהם גדולה מכ"ש שצריך להשתדל רפואות הנפש ולשמור א"ע מדברים המזיקים לנפש ובפרט מעבירות חמורות כמו חילול שבת וכדומה דזה גורם סכנה לכל הנפש וע"ז מפורש בדברי העקידה פי' מה שאמר דוד הע"ה רפאני ה' כי נבהלה עצמי ונפשי נבהלה מאוד שובה ה' חלצה נפשי הרי שחש ביותר על רפואת הנפש

והנה להשתדל בענין רפואת הנפש צריך לזה ג' דברים א' שיהי' לו ידיעה מענין החולאת וידע שהרפואה ימשוך לו חיות. וב' שלא יקח דבר שיש בו זיוף כי לפעמים נמצא מטבע מזיופת וגם בעניני הרפואה יוכל להיות בו דבר זיוף ואינו מגרש את החולאת וצריך הכרה בטוב להבחין בין הרפואה האמתיות להמזויפת וג' אם צריך לעשות דבר נגד טבעו שמורגל בו מנעריו צריך התאמצות גדול שיוכל לעשות דבר נגד טבעו המורגל בו כמו שפירש בס' בית אלקים מאמר הש"ס לא שזה גדול מזה רק זה מעביר על מדותיו הכוונה שנולד בטבע רע והתגבר על טבעו לזה זכותו גדול מאוד והנה קודם שניתנה תורה לישראל הנה הי' קשה על האדם להזהר בשמירת נפשו א' כי לא ידע בטוב ענין רפואתו ובמה תלוי חיותו האמיתי ואף מי שהשיג בדעתו אופן רפואתו מ"מ הי' יכול ליפול בו ענין זיוף ובפרט מי שהי' רע בטבע הי' קשה לפניו לנטות נגד טבעו ועיין בעקידה פ' אחרי מ"ש בענין שני שעירים ביוה"כ עפ"י גורל אבל משנתנה תורה בסיני הכל יודעים שקיים התורה הוא ממשיך חיים אמתיים ולא יוכל ליפול בו ענין זיוף וגם ע"י כח התורה יוכל להפוך את טבעו הרע אם יקיים מצות תוה"ק ושלשה דברים הללו נרמז בדברי הקרא כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר כמ"ש בס' עקידת יצחק ששם חיים מורה כי ע"י התורה יזכה לחיים אמתיים ושם תורה מורה על ענין שמראה לאדם דרך האמת שלא יפיל בי ענין זייף ושם מוסר מורה שיכול האדם ע"י התורה לסור מהרגילו הרע ונמצא נוכל לומר זה כוונת המדרש קודם שניתנה תורה אם ח"ו נגזר רע על אדם הי' קשה להאדם לשנות הגזירה אף שידוע שאם האיש משלים נפשו כראוי ממילא יתבטלו כל גזירות רעות אך הי' קשה על האדם להשתדל בשלימות נפשו מחמת ג' מניעות הנ"ל והי' הרע בא על האדם מצד גזירת המקום ב"ה אבל אחר שניתנה תורה לישראל ועי"ז נשלם הכח באדם להשתדל בשלימות נפשו א"כ שפיר מפי העליון לא תצא הרעות רק הרע בא מאליו לפי שאינו משתדל בשמירת נפשו וביותר ביאור י"ל ע"פ הנודע מה שהאריך בס' עקידת יצחק שיש ב' עניני הטבע א' כח הטבע המסודר ע"פ ז' כוכבי לכת וב' כח טבע השני שיהי' כל הברואים נכנעים תחת ישראל שומרי התורה שע"י קיום התירה הם נקראים הצורה של כל הברואים ועפ"י הטבע שיהי' החומר נכנע אל הצורה ועיקר התעוררות טבע השני הוא ע"י כח התורה וכמ"ש המפורשים בביאור הקרא וישב הים לפנות בוקר לאיתנו ופרשו חז"ל לתנאו הראשון היינו שהתנה שיהי' נכנע לפני שומרי התורה וגם אחרי שנקרע לפני משה וגם אח"כ ששב הים ג"כ הי' על אופן הנ"ל שבכל דור ודור אם ימצאו שומרי התורה כראוי אזי יהי' כח הטבע