מהר"ש חלק ב כה

ועפ"ז י"ל דבאמת ידוע קושית האחרונים דאמאי נחוש' לשמא יטה הא עכצ"ל דיש לו נר שבת משמן כשר והיכי שיש לו שמן כשר ל"ש שמא יטה. ועפ"ז י"ל דלפי"מ שכ' המג"א במצוה שאין בו הנאת הגוף אינו מותר אמירה לנכרי א"כ לפ"ז לפי שיטת הרי"ף דס"ל דמחול ליכא למידק דכבתה אזק"ל די"ל דל"ח שמא יפשע ורק דדייק מהא דמותר להדליק בשבת ובשבת לא יוכל להדליק ומזה נשמע דס"ל כבתה אזק"ל: והנה א"נ דבנ"ח ל"ש החשש שמא יטה כקושית האחרונים וא"כ לא הי' נשמע מהא דמותר להדליק בשבת דאסור להשתמש וממילא לא הי' נשמע ג"כ דס"ל כבתה אזק"ל דהא אפ"ל דבאמת כבתה זק"ל ואפ"ה ליכא חשש שלא יוכל להדליק ז"א דכיון דס"ל מיתר להשתמש א"כ מותר להדליק ע"י עכו"ם דמצוה שיש בו הנאת הגוף ג"כ מותר בו אמירה לנכרי. ולכך כ' הרי"ף מקודם להשמיענו דלא כסברת הפוסקים הנ"ל ורק למ"ד מותר להשתמש יש חשש שמא יטה וא"כ מדמדליקין בשבת נשמע דאסור להשתמש וכיון דאסור להשתמש א"כ אי תכבה לא יוכל להדליק ע"י עכו"ם דכיון דאסור להשתמש הוי מצוה שאין בו הנאת הגוף ואסור בו אמירה לנכרי וע"כ מדמותר להדליק נשמע דבאמת כבתה אזק"ל אף בחול ולכך נקט הרי"ף מקודם דנשמע דאסור להשתמש דמזה נשמע ג"כ דס"ל כבתה אזק"ל וא"ש הכל בס"ד וז"ב למעיין היטב

ובזה הענין השבתי להרב החו"ב בחדר"ת מוה' יעקב קורץ נ"י מפשעצלוב. בדבר שנסתפק במי שלא הדליק נ"ח בע"ש ובליל ש"ק צריך להדליק נר בשביל חשיב"ס אם יוכל לברך עליו להדליק נ"ח ולצאת בו ידי חובת נ"ח. ולפע"ד לפי"מ דקיי"ל בנ"ח אסור להשתמש לאורה וכ' ברש"י הטעם כדי שתהי' ניכר שדולק לשם נר מצוה וא"כ אם מדליק לצורך חשיב"ס ומשתמש בו שוב אינו ניכר שמדליקו לצורך מצות נ"ח ופשיטא דלא יצא. ואדרבה י"ל אף א"נ דמותר להשתמש בנ"ח הטעם דעכ"פ בשעת הדלקה ניכר כשמדליקו לצורך מצות נ"ח דהא כיון שמברך עליו הברכה מוכח על העשיה ונהי דאח"כ אם משתמש בו אינו ניכר אם הוא נ"ח מ"מ י"ל דהכל נמשך אחר תחילתו וכמפורש ביו"ד סי' ע"ר דאם הישראל מסייע בתחילת העיבוד סגי דהכל נמשך אחר ההתחלה אבל הכא דאדרבה תיכף בשעת הדלקה ניכר שמדליקו לצורך חשיב"ס דבלא"ה הי' אסור להדליקו בשבת וכיון שאין היכר כלל שמדליקו לצורך מצות נ"ח שוב בוודאי אינו יוצא בה. ובפרט דקיי"ל אסור להשתמש לאורה ולפירש"י הטעם כדי שתהי' ניכר כל שעת הדלקה שדולק לשם נ"ח א"כ פשיטא כשמדליקו בשבת לצורך חשיב"ס פשיטא שאינו יוצא בו מצות הדלקה. ובאמת לפ"ז י"ל דברי התוס' שכ' דלרב לא מצי למינקט מדליקין סתם דהו"א דבשבת אסור להדליק דמצד הסברא היינו אומרין דמותר להשתמש לאורה והקשה במהרש"א דא"כ גם ר"ה מצי למינקט א"מ סתם ומצד הסברא היינו אומרין דמותר להשתמש. והנלע"ד דהנה באמת בטעם דאסור להשתמש לאורה י"ל ב' סברות. א' דכיון שתיקנו הנ"ח זכר לנס שנעשה במנורה בעי דומיא דמנורה ובמנורה ה"נ אסור להשתמש לאורה דשמן קודש אסיר בהנאה א"כ ה"ה בנ"ח. ב' י"ל כדי שיהי' ניכר שדולק לשם נר מצוה. והנה באמת מטעם דבעי שיהי' שוה למנורה הוא דבר שמצד הסברא. אך טעם השני אינו מצד הסברא דהא חזינן בהרבה מצות שמותר להנות מהן בשעה שמבערין אותם לצורך מצותן דהא חזינן בש"ש שמותר להנות ממנו בשעת שריפה כמ"ש בתוס' שבת דכ"ו ואף שצריכין לשרפו לקיים בו מצות שריפה מ"מ מותר לבשל אצלו ול"ח שלא יהי' היכר שדולק לשם מצות שריפה וגם בחמץ ס"ד בש"ס פסחים דכ"א דבהדי דקשרף ליתהני בי אף ששרפו לקיים מ"ע דתשביתו ולשיטת כמ"פ צריך לקנות חמץ כדי לקיים מ"ע בתשביתו ובפרט למ"ד אבחא"ש כ' הפוסקים דוודאי צריך לקנות חמץ ולבערו ואפ"ה ס"ד דהש"ס דבשעה ששרפו לקיים המ"ע דתשביתו מותר להניח אז ג"כ ול"ח כנהנה מהחמץ דהנאת הדיוט בטל לי' לגבי חלק גבוה כמ"ש בתוס' שבת שם ואף למסקנת הש"ס דאסור להנות מהן בשעת שריפה זה רק למ"ד חמץ אסור בהנאה אבל באמת לריה"ג אף אם שירפו לקיים מ"ע דתשביתו מ"מ מותר לבשל אצלי בשעת שריפה כמ"ש בתוס' פסחים דכ"ח דהרבה ביחד מיתר להסיקו תחת תבשילו אף ביו"ט וע"כ דאין זה סברא פשוטה. והנה באמת רש"י כ' הטעם דאסור להשתמש משום שיהי' ניכר שדולק לשם נר מצוה ובר"ן כ' הטעם משום דבעי דומיא דמנורה. וי"ל דבאמת אינם סותרין זא"ז. דבאמת במנורה קיי"ל דכבתה זק"ל. ולפי"ז פשיטא דלמ"ד כבתה זק"ל בנ"ח וחזינן דתיקנו עיקר המצוה דומיא דמנורה ה"ה די"ל מצד הסברא דגם בזה תיקנו דומיא דמנורה שיהי' אסור להשתמש לאורה הגם דשם אין המצוה גורם הא"ה רק משום דקודש אסור בהנאה מ"מ י"ל דתיקנו המצוה לגמרי דומיא דמנורה אבל למ"ד כבתה אזק"ל א"כ ע"כ דלא תיקנו דומיא דמנורה אף בעיקר המצוה א"כ הסברא נוטה דיהי' מותר להשתמש לאורה דהא לא תיקנו דומיא דמנורה ואי דבעי שיהי' ניכר לשם מצוה זה אינו מצד הסברא וא"כ א"ש הכל דרב לא מצי למינקט מדליקין סתם דהו"א דוקא בחול אבל בשבת אסור דכיון דס"ל בחול מותר להדליק ע"כ דס"ל כבתה אזק"ל וא"כ ע"כ דלא תיקנו דומיא דמנורה א"כ שוב מצד הסברא מותר להשתמש לאורה ולכך רב דס"ל באמת אסור להשתמש לאורה והטעם דבאמת צריך שיהי' ניכר שדולק לשם נ"ח וזה אינו מצד הסברא לכך צריך להשמיענו בפי' דמותר להדליק בשבת לפי דעכ"פ אסור להשתמש לאורה כדי שיהי' ניכר שדולק לשם נ"ח. וכ"ז לרב דס"ל מדליקין בחול אבל לר"ה דס"ל א"מ בחול ע"כ דס"ל כבתה זק"ל וע"כ דתיקנו דומיא דמנורה ושוב מצד הסברא אסור להשתמש לאורה דגם לענין זה תיקנו דומיא דמנורה ושוב לא הי' חשש בשבת משום שמא יטה ולכך צריך להשמיענו בפי' דבשבת יש חשש שמא יטה והסברא