מהר"ש חלק ב רמה

דכמו דבעבר מחמת אונס מיפטר דל"ח עובר דאמדינן לדעתי' דלא קיבל עליו החיוב אם יעבור באונס ה"ה בלא תבעו י"ל דע"ז האופן לא קיבל עליו החיוב אך אכתי ל"ח כקיים התנאי ושוב י"ל דחבירו א"צ לקיים הפשר דעכ"פ ל"ח כקיים התנאי ושוב אי נימא כהש"ך דאף בנאנס מלקיים התנאי בזמנו אפ"ה חבירו א"צ לקיים הקשר א"כ אף בלא תבעו עכ"פ ל"ח כקיום התנאי והנה בשו"ת נוב"י קמא יו"ד סי' סי' פלפל בזה היכי דלא סילק בזמנו ולא תבעו אי צד השני צריך לקיים הקשר וכ' שני סברות בדבר א' כמש"כ דעכ"פ ל"ח כקיום התנאי ב' דכיון דאין דרך החו"כ לתבוע בעצמם א"כ הי' צריך לקיים התנאי אף בלי תביעה א"כ לפ"ז בנ"ד דלא הי' תביעה לא מהאשה ולא מאביה י"ל דל"ח כעובר על התנאי אך לסברא הראשונה י"ל דגם בלא תבעו עכ"פ ל"ח כקיום התנאי א"כ שוב לשי' הש"ך נהי דהי' אנוס בקיום התנאי מ"מ ל"ח כמאן דעביד ושוב אין צד השני מחויב לקיים הפשר ואף בלא תבעו אפ"ה הפשר בטנ וחוץ לזה אף להט"ז דבעבר מחמת אונס חבירי מחיוב לקיים ם הקשר היכי דרוצה עתה לקיים התנאי ול"ד לסברת החמ"ח והב"ש לענין בת ממאנת דשם אינו מקיים התנאי כלל אז אף דנאנס מ"מ ע"ז האופן לא מחלה החיוב אבל הכא דבאמת עכשיו רוצה לקיים רק דעבר הזמן אז בנאנס שוב הפשר קיים

אך זה גופא אי הכא חשיב אונס זה צ"ע והנה אף דמפורש ברמ"א יו"ד סי' רל"ב דבהעני ל"ח עובר על השבועה וא"צ נמכור ביתו מ"מ בשו"ת מהרי"ט סי' א' כ' דזה ל"ח אונס דעניות שכיח הו"ל להתנות וכמפורש בש"ס דאונס דשכיח ל"מ בשום מקום וע' מח"א הלכות שבועות סי' י"ב שהאריך כשיטת הרשב"א והרא"ש דעניות הו"ל אונס גמור ול"א בזה דהו"ל להתנות כיון דבידו לקיים הי' מעלה בדעתי דוודאי יוכל לקיים הדבר א"כ א"נ כשיטה זו שפיר לשיטת הט"ז הפשר קיים

אך באמת לשי' מהרי"ט אין זה מבטל השבועה דהו"ל אונס דשכיח יע' שו"ת בית שלמה סי' צ"ד דמשמע לי' עיקר כשיטת מהרי"ט והרבצ"א אך עכ"פ י"ל כנ"ל כיון דזה הוי ס' דדינא אי זה חשיב אונס א"כ יוכל הבעל לומר קי"ל דזה חשיב אונס גמור ועדן הפשר קיים ואף דשטר כתובה בידה וס' אי מועיל המחילה מ"מ כבר הבאתי דרוה"פ פסקו דהיכי דהס' נגד השטר גופא אי פקע חיובו מועיל תפיסת הלוה ודוקא באם הס' נגד תביעה שיש לו ממק"א ואינו זוכה רק בתפס אז י"ל דכיון דחבירו יש לו שטר גמור ל"ח הלוה מוחזק אבל הכא דהס' שמא מחילת הכתובה בתוקפו שוב י"ל דמהני תפיסה ואף שכ' בשו"ת מהרי"ט סי' קל"א דהיכי דיש ס' בלשון אי באופן זה מחל דאמרי' דאין ס' במחילה מוציא מידי וודאי חיוב שם י"ל עפמ"ש הש"ך בסי' מ"ב דאף דקיי"ל יד בעל השובר על העליונה מ"מ בפטרוהו ממסים ויש ס' אם ס"ש בכלל ל"מ אף שהוא מוחזק והטעם כיון דעיקר הפטור נצמח מכח השטר וכל שאין מוכח מתוך השטר ע"ז לא חל הפטור א"כ זה סברת מהרי"ט כיון דהוי וודאי חיוב רק הפטור הוא מכח קיום התנאי וכיון שיש ס' בלשון אמרי' דלא חל הפטור רק באם יהי' קיום התנאי בוודאי וכל שאין מבורר קיום התנאי אמרי' דע"ז האופן לא מחל אבל הכא דבאמת עכשיו רצונו לקיים התנאי וא"כ המחילה חל בבירור רק הס' שמא זה ל"ח אונס וחשיב עובר על התנאי א"כ שוב הוי ס' דדינא ויוכל לומר קי"ל כהרא"ש והרשב"א דזה ל"ח אונס דשכיח וא"כ הוי קיום התנאי בבירור ושוב חל המחילה ובאמת יש להביא ראי' לדברי המהרי"ק מכתובות דפ"ג דפריך ואימא מכל מילי סליק נפשיה ומשני יד בעהש"ט על התחתונה וקשה כיון דהאשה יש לה קנין הגוף בוודאי ובפרט בכתב לה דו"ד אין לי בנכסייך דמכרה ונתנה קיים א"כ חשיבה מוחזק ושוב נימא דחשיבה כמו יד בעל השובר על העליונה וע"כ כסברת מהרי"ק דכיון דהבעל זוכה בוודאי מתקחז"ל ועיקר זכותה מכח השטר וכל שאין מבורר מלשון השטר דגם מזה סילק נפשו לא חל הפטור וע' בב"י אה"ע סי' צ"ג וע' שו"ת מהרש"ם ח"א סי' ק"צ ומש"כ על הגליון שם

נחזור לשי' רוה"פ דבס' מחילה נגד השטר מהני בס' פלוגתא דרבוותא או בס' בעיא בש"ס ואף לשי' הרי"ף דל"מ ס' נגד השטר והטעם די"ל דבעהש"ט חשיב מוחזק דשטר העומד לגבות כגבוי דמי מ"מ י"ל לפמ"ש הרשב"א דאף דבס' בקנין קרקע מוקמינן בחמ"ק מ"מ היכי דהקנין הי' בוודאי רק הס' בקיום התנאי אמרי' דלא אתי ס' תנאי ומבטל קנין ברור ומוקמינן בחזקת הלוקח נגד חמ"ק ואף דבמלמ"ל פ"ו מטוען רצה לצדד דזה רק בס' דתרי ותרי אבל בס' במציאות לא אך אח"כ דחה זאת וע' תוס' כתובות דע"ה ובפנ"י שם א"כ הכ"נ י"ל דוקא בס' אם הי' כלל מחילה כמו בבעיא בבריא האיך אז י"ל דבעהש"ט חשיב מ"ק על המעות אבל הכא דוודאי מחלה רק הס' אם בטלה המחילה ע"י שלא קיים התנאי בזה י"ל דלא אתי ס' תנאי ומבטל למחילה ברורה כיון דעכ"פ כעת הבעל מוחזק בהמעות ולא גרע מחזקת הלוקח ואף דהמ"ל שם כ' דזה רק בס' אם התחיל התנאי דשנים אומרים שלא הי' תנאי א"כ לפי דבריהם חל המקח בוודאי אבל אם הי' תנאי בוודאי רק הס' אם קיים התנאי ובפרט היכי דוודאי לא קיים התנאי רק הס' שמא נולד סיבה שא"צ לקיים התנאי וכמו בהא דע"מ שתשמישי ב' שנים ומת בכה"ג ל"מ הקנין א"כ י"ל הכ"נ כיון דוודאי הי' המחילה ע"ת רק הס' אם לא ביטל התנאי י"ל דשוב בעהש"ט חשיב מוחזק דהא יש ס' אם התחיל כלל המחילה לחול

אך באמת יש לחלק עפמ"ש בפמ"ג יו"ד סי' ס"ט לענין ע"א מעיד שלא נקרש הדם דל"ח נגד ח"א דהא אף לפי דבריו עדין לא יצא הדם רק ע"י מליחה יצא ואדרבה מעולם הי"ל חזקה שיצא הדם