מהר"ש חלק ב רמב
Maharash responsa part 2 242 · מהר"ש חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →עתה נדבר מצד הטאטענשיין הנה כבר הארכחי בספרי ח"ר סי' ע"א דאם בא הטאטענשיין בלי שאלת ישראל בודאי דחשיב מסל"ת ועיי"ש דגם אם בא ע"י שאלת ישראל רק שהישראל לא שאל לאותו עכו"ם שיודע העדות בעצמו רק הישראל שאל לעכו"ם אחר ואותו עכו"ם שאל להעכו"ם שיודע העדות חשיב מסל"ת כיון שלא שאל בשם הישראל ול"ח שמא שאל בשם הישראל וא"כ כיון שהאשה כתבה רק להקאנסאל והטאטענשיין בא מהמניסטער דספינה א"כ חשוב מסל"ת וגם דלשי' כמ"פ טאטענשיין חשיב כמו ערכאות דמהימני אף בלי מסל"ת ובפרט הכא שישראל אחד מהאמבורג ראה בעצמו בהפנקס דשרי הספינה נרשם שם המת והרשימה בפנקס בודאי הוא מסל"ת דדבר שקר לא הוצרכו לכתוב בהפנקס ונהי דשליחת הטאטען שיין הי' ע"י שאלת האשה ויש לחוש שמא שאל הקאנסאל בשם האשה מ"מ הרשומה בפנקס בודאי הוי מסל"ת כמ"ש בח"ס סי' מ"ג וסי' מ"ד באריכות ואף שהמכתב הוא כתב לועז ובש"ע מפורש דבעי כתב ישראל מ"מ כבר כ' הב"ש דאם נודע שכתבו ישראל מועיל אף בכתב לועז והכא שהרב מהאמבורג העיד שהוא כתב יהודי בודאי דמהני והיכא שבא על הבי דואר תשובה על מכתב שאלה הוי כמקוים כנודע בפרט דבמק"ע אף בכתב שאינו מקוים מהני כמ"ש בח"מ סי' י"ז בשם אבי הש"ך ז"ל ובנוב"י מה"ק דגם בעד א' בכתב שאינו מקוים מהני במק"ע בפרט שיש גם טאטענשיין נהי דחוששין דזה ל"ח מסל"ת מ"מ כיון דעדות האיש מהאמבורג מהני מה"ת דהא הרשימה בפנקס הוא מסל"ת ונהי שיש חשש מזויף בהכתב מ"מ מה"ת גם בשטרות ל"ח למזויף ולענין דרבנן כבר נודע מ"ש. המבי"ט דלענין דרבנן מועיל עדות עכו"ם אף באינו מסל"ת ואף שהי' מקום לומר שעדות הישראל ל"מ כלל דמה"ת ל"מ עדות עכו"ם אף במסל"ת ומדרבנן שוב חוששין למזויף אך באמת מפורש בנוב"י שם דאף אי ע"א ל"מ מה"ת מ"מ חשש זיוף אינו רק דרבנן ובפרט דשי' החת"ס דגם נכרי מסל"ת נאמן מה"ת משום דבעדות אשה ל"צ רק בירור הדברים וראי' דבנכרי המעיד מס מסל"ת שטבע במשאל"ס אם ניסת ל"ת וע"כ דנאמן מה"ת דאי רק מטעם קולת עגונה א"כ במשאל"ס ל"ש קולת עונה דעכ"פ לכתחלה לא תנשא וכמ"ש בשו"ת פמ"א וברי"א לענין ע"א במשאל"ס עכ"פ נשמע דנכרי מסל"ת נאמן מה"ת ושוב מה"ת ל"ה לזיוף ומדרבנן מועיל הטאטענשיין דבזה ליכא חשש זיוף שהוא בחותם האמט ולענין דרבנן מועיל עדות נכרי אף שאינו מסל"ת כמ"ש המבי"ט ובפרט דיש לומר דזה חשיב מסל"ת ובפרט דלשי' כמ"פ חשיב כערכאות ואף דלא נזכר בהפנקס רק שמו ושם כינוי ואף אם נימא כשי' הפוסקים דשם כינוי חשיב כשם אביו מ"מ עכ"פ לשי' כמ"פ בעי שם עירו ג"כ בשלמא אי הי' אפשר לצרף דברי העד ממעליץ והוא שמע שם עירו ומלאכתו א"כ הוי בהטאטענשיין שמו ושם כינוי דחשוב כשם אביו ועפ"י עדות העד יש שם עירו והוי שמו ושם אביו ועירו ואף א"נ דשם כינוי ל"ח כשם אביו מ"מ י"ל דשם מלאכתי חשיב כשם אביו אף דאם צריכין לצרף העדות י"ל דחשיב חצי דבר מ"מ כבר כ' בשו"ת בת עיני דבעדות אשה גם עדות ח"ד מהני ובפרט דשמו ושם כינוי דחשיב כשם אביו מועיל עכ"פ מה"ת דחשש שני יוסף ב"ש הוא רק דרבנן כמ"ש בתוס' ב"מ ד"כ וא"כ היכי דמה"ת ל"צ לצרף העדות ל"ח ח"ד כמ"ש בתוס' גיטין ד"י אך באמת קשה לצרף דברי העד ממעליץ שמוכחש מפי משה פריעד אך עכ"פ כיון שמשה פריעד מעיד שראה אותו עולה על הספינה א"כ כיון שידעינן שהוא ודאי הי' טל הספינה ונתברר שיוסף לעזער מת על הספינה וא"כ אין לחוש שאיש אחר ששמו יוסף נעזער הי' על הספינה ומת דזה עדיף מעובדא דהרא"ש במכליף בן מליל שנהרג סמוך לפאס כמ"ש בשו"ת פר"מ דאם זה הי' בבירור בבה"ח אין לחוש שאיש אחר ששמו ושם אביו כך הי' בביה"ת מכ"ש הכא שגם לפי דברי העד ממעליץ אמר לו גיסו של יוסף שיוסף יסע עכשיו עם הספינה ושוב אין לחוש שאיש אחר ששמו ושם אביו שוים היו על הספינה ומת דאמרי' כנכ"ה ובפרט דיש גם הכרת הבגדים בטב"ע דאף דבזה יש חשש שאלה ולשי' הב"ש לדידן דחוששין שמא סימנים דרבנן בודאי דחוששין לשאלה מ"מ הכא יש כמה חפצים דחשיבי בכלל כלים דל"מ ובכלים דל"מ לשי' רוה"פ ל"ח לשאלה ואף דנודע שי' הריטב"א והב"י דלמ"ד סיד"ר אף בכלים דל"מ חוששין לשאלה אך חוץ מזה דלשי' כמ"פ טב"ע בכלים דל"מ בודאי מועיל כמ"ש המר"ם ברבי וחתן הנוב"י אך חוץ לזה כיון דעכ"פ טב"ע בכלים דל"מ חשיב עכ"פ כסימן אמצעי וא"כ כבר כתבתי דע"י האיש מהאמבורג שראה בהפנקס שמו ושם כינויו מועיל עכ"פ מה"ת דשמו ושם אביו מועיל מה"ת דחשש שני יב"ש הוא רק דרבנן א"כ נודע שי' הפוסקים דהיכי דנסתלק חשש איסור ד"ת ל"ח לשאלה ואף דמהא דל"מ פרצוף בלי פדחת וחוטם אף בצירוף סימני בגדים ולחד לישנא בבכורות דמ"ו פרצוף לחוד מועיל מה"ת ונשמע דגם בחשש דרבנן חוששין לשאלה כבר כ' החת"ס בשם הרבינו אלי' דבאמת לתירוץ הש"ס בחיורי וסומקי ס"ל דבדרבנן ל"ח לשאלה ובפרט דהכא הוי כנים דל"מ וא"כ ע"כ למ"ד סימנים דאורייתא ל"ח בזה לשאלה רק דלמ"ד סיד"ר אף בזה חוששין לשאלה מ"מ כבר כ' הרמב"ם ז"ל דבאמת ס"ל סימנים ד"ת רק מפני חומר איסור ערוה חוששין שלא לסמוך אסימנים ומש"ה כ' הנוב"י דהיכי דנטבע במשאל"ס מהני סימן אמצעי א"כ הכא דכבר נסתלק החשש איסור ד"ת ע"י העד מהאמבורג שראה בפנקס שמו ושם כינייו דחשיב כשם אביו ובכה"ג מועיל סימן אמצעי מכ"ש דמועיל הכרה בטב"ע בבגדים דל"מ דזה חשיב עכ"פ כסימן אמצעי ובפרט שנמצא אצלו ג"כ כלים שאין להם שייכות רק לצורף וזה ודאי הוי חשש שאלה דיחיד שהשאיל דוקא לצורף שהי' בספינה ובפרט שנתברר שאיש ששמו יוסף לעזער מת ולחוש שמא הי' על הספינה איש ששמו יוסף לעזער והי' צורף זה בודאי לא שכיח דשם