מהר"ש חלק ב רמ

אך לפענד"נ דגם לשי' הרמב"ם כיון דס"ל דעיקום לא מצטרף לשיעור ההכשר רק כשיש גובה י' א"כ שפיר עיקר המשקוף הוא תקרה העליונה רק אפ"ה אין העיקום חשיב הפסק כיון דעכ"פ הוא מגוף הפתח ורק כבר מצינו סברא כזו בפוסקים לענין ביטול איסור בהיתר די"ל דחשיב רק כאלו אינו אבל ל"מ להשלים לשיעור עי' רש"י ותוס' מנחות דכ"ב ועי' בפוסקים לענין זוחלין שרבו על הנוטפין דמהני אף בליכא מ"ס רק עם הנוטפין וגם לשי' הסוברים דכולו שאוב פוסל מה"ת ואפ"ה ביש כ"א שאין כשרים מותר מה"ת למלאות בכתף ולהשלים למ"ס וכ' הרא"ש דהוא מדין ביטול וע"כ דביטול מועיל להשלים לשיעור ועי' ש"ס נדה דכ"ז בהא דתורד מלא רקב שנפל בה עפר כ"ש ר"ש מטהר וקאמר בש"ס הטעם דא"א שלא תרבה פרידה אחת של עפר על הרקב וחסר לי' שיעורא ופריך בש"ס אדרבה א"א שלא תרבה הרקב על העפר ונפיש לי' שיעורא וע"כ דביטול מועיל להשלים לשיעור והבן

אך באמת רבו הפוסקים דביטול ל"מ להשלים לשיעור עי' בירושלמי חלה ובפני משה שם א"כ ה"נ באמת מקום העיקום להרמב"ם א"א להצטרף להכשירו וכן לשי' רש"י אותו מקום שאינו רחב דיו אינו מצטרף לההכשר דפתח אבל עכ"פ אם הדין דא"צ ליגע א"כ נגמר הכשר דפתח ע"י הרגלים הגבוהים י' בלי עיקום וגם רחבים ד' דחשיבי בין לשי' רש"י בין לשי' הרמב"ם רק מה תאמר דמקום העיקום או הקצר יחשב להפסק ז"א דעיקר הטעם דדבר המפסיק פוסל משום דפתחא כזה לא עבדי אינשי כמ"ש הט"ז ועי' בפוסקים שכ' דגם ביש שני קנים כראוי והחבל מונח ע"ג הקנים רק שבאמצע החבל יש נג המפסיק ג"כ י"ל דל"מ מטעם דפתחא כהאי לא עבדי אינשי ועי' שו"ת מהרש"ם סי' ר"ז שמחלק אם בית המפסיק הוא באמצע המבוי ל"מ אבל אם הוא בקצה המבוי או שהוא רחב קצת משאר הבתים י"ל דמהני. אך כ"ז באם דבר המפסיק הוא חלוק מהחבל שפיר י"ל דל"מ אבל הכא דמקום הקצר מחובר לתקרה העליונה רק דחלק זה א"א להשלים השיעור לפי שאינו רחב ד' או דהולך בעיקום אבל ל"ש לומר דפתחא כזה לא עבדי אינשי דהא באמת אין דבר מפסיק בין תקרה העליונה להרגלים ושפיר מהני וכסברא זו כ' בט"ז או"ח סי' תקפ"ו ס"ק י"ד לענין שופר עיי"ש וכעין זו כ' בש"ך יו"ד ס"ק נ"ה לענין אבר הפרוש דל"ש בי' איסור דבוק עיי"ש אך כ"ז אם הדין דא"צ ליגע א"כ שפיר נגמר ההכשר ע"י תקרה העליונה ול"ח דבר המפסיק דגם חלק הפוסל הוא מגוף הפתח אבל א"נ דצריך ליגע א"כ אי ינטל חלק הקצר יופסל צוה"פ משום שאין התקרה נוגע א"כ עכצ"ל דנגמר ההכשר ע"י מקום הקצר או העיקום הלא זה החלק ל"ח בכלל משקוף ול"מ להשלים להכשר וע"כ נשמע דא"צ ליגע ומיושבים כל הקושיות בס"ד

עכ"פ להלכה יפה כי כת"ה דלשי' רש"י גם חלק העיקום הוי מכלל הקנים ושוב הכא הוי כאלו חבל העליונה מונח ממש ע"ג הקנים ובפרט בצירוף סברת הסוברים דמהני בט"ג דהאונקלות והעששיות חשיבי כאלו הם מגוף הקנים והוי שפיר כמו חבל ע"ג דגם בחקק בתוך הקנים מהני כמ"ש המק"ח בתק"ע ועי' שו"ת שו"מ שהאריך בזה הגם דהתו"ח מחמיר בזה עכ"ז היכי דא"א לתקן ויוכל לצמוח מזה חילול שבת יש לסמוך על הני סברות שכתבתי ובפרט שאפשר לצרף שיטת ר"ה גאון והרמב"ם ז"ל דפירשו פי' אחר בהא דצוה"פ שעשאו מן הצד ואף שהכ"מ כ' דהרמב"ם מודה לדינא לפירש"י מ"מ עכ"פ אפשר לצרפו לסניף ובפרט בזה"ז דליכא רה"ר יש לסמוך להקל בעירוב דהלכה כדברי המיקל בעירוב כנלע"ד בס"ד לדינא

בעה"ח ה' חיי אלול תרס"ג ראדימושלא והננידידו. סימן ע לכבוד הרב הה"ג הצדיק בנש"ק מו"ה ארי' ליבש ה"ש אבד"ק צאנז חדש שליט"א

בדבר השאלה באיש אחד שהי' בנאוירק ונחלה שם ונלקח להשפיטאל ואח"ז נסע לביתו ויצא קול שמת על הספינה וחקרו ואיש אחד העיד בפה איך כי ראה אותו בשעה שעלה על הספינה ודיבר עמו ואח"כ על הספינה לא ראהו כי החולה נסע בקלאס הב' ואח"כ שמע קול שמת איש א' מצאנז על הספינה ובאמצע השבוע סיפר איש אחד לפניהם איך כי שמע שמת איש אחד מצאנז והלך לחקור אצל שרי הספינה וכיחשו הדבר אך הוא אמר להם כי ראה שהשליכו אותו להים ואמרו לו כי עשו פריטוקאל עם הנפטר וישלחו להגעריכט בהאמבורג ובאמת לזה ראה כלל ההשלכה לים רק כי רצה לברר האמת לזה אמר להם כך ואחר שירד מן הספינה המתין איזה זמן אולי יראה את ר' יוסף ולא ראהו ובק' מעליץ העיד א' כי שמע בנאוירק שר' יוסף הנ"ל נוסע לביתו חולה אך לא הכירו ובספינה שמע מאיש אחד שאמר שהי' אצל מיתת איש אחד ושמע מן הנפטר קודם מיתתו שהוא מצאנז ומקאלבסוב ומראדמישלא וגם שהוא גאלדשמיד גם ראה שהשליכו אותו לתוך הים גם אמר האיש ממעליץ שגם הראשון מגליל דפה שמע סיפור הנ"ל והאיש מפה צייר לפני האיש שאמר שהי' בשעת מיתתו צורת הנפטר ואמר איש הנ"ל שכן הי' צורתו אח"ז כתבה אשת הנפטר להקאנסאל להאמבורג לחקור על הדבר ובא תשובה ממנו גם שלח טאטענשיין מהמניסטער דספינה ונכתב שמו יוסף לעזער מת דען 24\2 למספרם גם שלח כמה חפצים ובגדים שהניח הנפטר גם