מהר"ש חלק ב רלח

מקוואות מפורש דרק חציצה בביה"ס ל"ל לר"ע אבל ביאת מים בעי לכ"ע וע' בהג"ה יד שאול יו"ד סי' קצ"ח

נחזור להנ"ל דאם א"ר לביאת מים פוסל מה"ת לא מטעם חציצה אך באמת נהי דלפי"ז הי' א"ש שיטת הרמב"ם והרמב"ן דס"ל דבהא דחברתה אוחזת בידה ס"ל לת"ק דל"מ אף אם רפתה ידה גזירה אטו לא רפתה והעיר הרשב"א דאמאי בשירים ונזמים לא גזרינן ברפתה ולהנ"ל ניחא דרק בנזמים דהאיסור מטעם חציצה א"כ אף במיהדק ליכא רק איד"ר משום דרק מיעוט המקפיד הוא א"כ ברפתה הוי גזלג"ז אבל באם אדם אחזה בידה דבזה ל"ש לומר דהוי כבטל לגבי הגוף וא"כ חשיב כמקצת גופה הוא חוץ למים והוי פסול ד"ת אף במיעוט לכך אף ברפתה דהשתא עלה בה מים מ"מ גזרינן אטו לא רפתה דהוי חדא גזירה. אך באמת קשה מקושית הרשב"א אשיטת הרמב"ם ותירצו דבאדם י לגזור יותר דדרכו לאחוז בחוזק ומשמע דבלא"ה לא היו גוזרין ועכצ"ל דגם בזה ליכא רק פסול דרבנן דכיון דהגוף הוא כולו תוך המים נהי דהמים אינו בא לאותו מקום מחמת שיד אדם אחר חוצץ אפ"ה ל"ח רק בכלל חציצה ואינו רק פסול דרבנן וממילא ה"ה אלא עיקר הא דבאינו ראוי לביאת מים פוסל הוא רק משום חציצה והא דלשיטת התוס' יש בזה פסול ד"ת הוא רק היכי דבהדי חציצה שבגוף מצטרף לרוב כמ"ש הס"ט ולדעת הריטב"א כי עיקרו דביה"ס הוא רק מדרבנן לכך מה"ת אינו מצטרף חציצה שבביה"ס לשימור רוב ולשי' התוס' מצטרף לחציצה שבשאר הגוף שיהי' בין כולם רובא אז פוסל מה"ת. יצא דלפ"ז גם אם תסתום אזנה ולא יבא כלל מים לתוך אזנה אפ"ה לא יהי' בזה רק פסול דרבנן ולשי' הריטב"א הוי בזה רק תרי דרבנן ועי' שו"ת רעק"א שכ' דבס' חציצה בביה"ס היינו אם יש ס' אם הוי בכלל מקפדת אז בשאר הגוף כיון דהוי חד דרבנן מחמירין דסד"ר נגד ח"א אזלינן לחומרא אבל בביה"ס דהוי תרי דרבנן אז גם נגד ח"א אזלינן לקולא א"כ שפיר מקילין ועי' בחו"ד סי' ק"י לא כמ"ש בשעה"מ הלכות מקוואות

והנה בשו"ת ח"ס יו"ד סי' קצ"ג כ' דלשי' רש"י דרק בשערו אז בעי מה"ת שיהי' רובו ומקפיד אבל בבשרו אף מיעוטו חוצץ לפ"ז בעי קרא דבשרו למידרש דבבשרו אף מיעוטו חוצץ ושוב בביה"ס ל"צ כלל ביאת מים מה"ת רק דחז"ל גזרו אטו מיעוט שבגוף דהוי מה"ת ולשי' התוס' דאף בבשרו אפ"ה מיעוטו חוצץ רק מדרבנן א"כ אייתר קרא לביה"ס שיהי' ראוי לביאת מים והיכי דמשלים לרוב הגוף עכ"פ לדבריו חציצה בביה"ס הוי רק חד דרבנן ושוב תיקשי בהא דמפורש ביו"ד סי' קצ"ח דאם מצאה דבר חוצץ אחר טבילה אע"פ שנתעסקה באותו אזן ל"מ ובביה"ס תולין בכ"מ דאפשר וקשה לשי' התוס' דאף בביה"ס בעי ראוי לביאת מים מה"ת א"כ מאי נ"מ בין נמצא החציצה בשאר הגוף לביה"ס בשלמא לשי' הריטב"א ניחא אבל לשי' התוס' קשה: א) והנלע"ד דהנה בהא דמחמירין בס' חציצה במיעוט הגוף אף דהוי סד"ר וע"כ משום דהוי נגד ח"א וקשה לשי' הר"ש פ"ב דמקוואות דהיכי שיצא מח"א ד"ת מקילין בדרבנן אף דהוי נגד ח"א א"כ הכא כיון דמיעוט המקפיד אינו רק מדרבנן א"כ שוב איתרע הח"א ושוב ניזל לקולא ואף שכבר כתבתי לחלק דהיכי שיש ס' שמא לענין הדרבנן מעולם לא נעשה השתנות מחמירין ורק שם בדינו דהר"ש יש ס' על מעשה האוסר אך באמת יש להעיר מדברי התב"ש דמקיל בס' שהיה משהו בבהמה אף דהוי סד"ר נגד ח"א ויש ס' שמא מדרבנן לא הועיל השחיטה שיב הדרא קושיתי מהא דס' חציצה לדוכתה

ולהנ"ל י"ל דהר"ש קאי בשיטת רש"י דבבשרו אף במיעוטו חוצץ מה"ת וא"כ הוי ס' ד"ת נגד ח"א וממילא ניחא מה דפסקינן בש"ע להחמיר בס' חציצה אף דאנן קי"ל כשי' התוס' דגם בבשר אינו חוצץ מה"ת במיעוט מ"ט י"ל דאני חוששין שמא כשי' רש"י וא"כ הוי ס' ד"ת ולפי"מ שנסתפק בירושלמי פסחים באם יש ס' טומאה רק הס' אם הי' לידת הס' ברה"י אי ברה"ר דבזה י"ל להחמיר עיי"ש א"כ ה"נ יש ס' אם כרש"י והוי ס' ד"ת או שמא כתוס' והוי רק סד"ר וא"כ ל"מ לשי' הסוברים דס' ד"ת מה"ת לחומרא וא"כ ע"כ הא דסד"ר להקל משום דח"ל לא גזרי על הס' עי' בש"ש וכ"ז אם בודאי הוא סד"ר אבל היכי שיש ס' שמא הוא ס' ד"ת פשיטא דאזלינן לחומרא אך אף להסוברים דסד"ת מה"ת לקולא ושוב י"ל דבאם אינו ודאי סד"ת גם חז"ל לא החמירו אבל אם הס' הוא נגד חזקה דבכה"ג לכ"ע ס' מה"ת לחומרא ושוב אף אם יש ס' אם הוא סד"ה אפ"ה מחמירין א"כ א"ש דבאמת בס' חציצה במיעטו אם ודאי הי' רק סד"ר היינו מקילין מטעם סד"ר אף דהוי נגד ח"א משום דכבר יצא מח"א ד"ת כהר"ש אבל כיון דחוששין לשי' רש"י שמא הוא סד"ת א"כ בשלמא אם לא הי' נגד ח"א הי' אפשר להקל ל"מ לשי' הרמב"ם דסד"ת רק מדרבנן לחומרא א"כ כיון שיש עוד ס' שמא כתוס' א"כ בכה"ג אף חז"ל לא החמירו אך אף להסוברים דסד"ת מה"ת לחומרא מ"מ י"ל דהוי ס"ס לענין ד"ת שמא לא הי' חציצה ושמא כתוס' ולענין דרבנן סני בס' א' כנודע מהא דס' נמלח עם ציר דגים טמאים אבל באמת כיון שיש ח"א א"כ ס' כזה לכ"ע אסור מה"ת וגם ס"ס ל"מ נגד ח"א אף היכי דשני הס' ש הם נגד הח"א די"ל רובא וחזקה רובא עדיף לשי' הרשב"א דס"ס מטעם רוב אפ"ה ל"מ נגד ח"א לדידן עי' בנוב"י ובפמ"ג וחי"ד א"כ שפיר מחמירין בס' חציצה וכ"ז במקום הגלוי אבל בביה"ס דלכ"ע במיעוט הגוף אינו רק דרבנן דממ"נ א"נ דמיעוט הגוף חוצץ מה"ת א"כ שוב מה"ת ל"צ בביה"ס ראוי לביאת מים וא"כ דמה"ת בעי ראוי לביאת מים שוב מיעוט איני חוצץ מה"ת אף בבשר א"כ שוב הוי סד"ר ולקולא ואף דהי' נגד ח"א מ"מ כיון דיצא מח"א ד"ת שפיר מקילין כמו בהא דס' שהיה משהו וא"ש הכל בס"ד ודוק: