מהר"ש חלק ב רלד
Maharash responsa part 2 234 · מהר"ש חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →סימן סז להרב הה"ג חו"ב חו"פ בנש"ק כקש"ת מו"ה סיני ה"ש שליט"א האבד"ק זמיגרוד יע"א
בדבר שאלתו בס"ת שנקרע בו יריעה בתוך ששה שיטות ונדבק קלף טל הקרעים מבחוץ בדבק גם הקרע לא מתחיל מלמעלה מהגליון ונכנס עד שיעור ששה שיטין רק הקרע הוא באמצע היריעה בששה שיטין זה תורף שאלתו
והנה כת"ה הביא דברי המחבר בסי' ר"פ דבניכר העפיץ מותר לתפור אף קרע בתוך ג' ובש"ך סק"ג הביא דברי הב"ח להלכה דבס"ת דידן מותר לתפור אף בתוך ג' אך באם הקרע הוא יותר מג' מפורש ברמ"א בשם הריב"ש לאסור גם בעפוצין ביותר מג' וכ"ה דעת הב"ח והביא כן בשם התוס' דגרסי כן בש"ס דגם בעפיצין אפ"ה בד' לא יתפור אך בנקה"כ הביא שיטת כמ"פ דמותר לתפור אף ביותר מג' והנה הב"ח כ' דליכא בזה רק פסול דרבנן וסברתו דכיון דעיקר הפסול בזה הוא משום זה אלי ואנוהו וזה הוא רק דרבנן כמ"ש בתוס' סוכה ד"ל דאי הי' ביבש רק פסול משום זה אלו לא מיפסל בהכי דאינו רק לכתחילה וע' בפמ"ג בפתיחה להק"ש שכ' דהרמב"ם סובר דיבש מברכין עליו בשעה"ד משום דס"ל יבש אינו רק דרבנן דהיקש דלולב לאתרוג לאו היקש גמור הוא ומוכח דמטעם ואנוהו אינו רק לכתחילה וע' במהרש"א שבת דק"ד שכ' דאם העביר בקולמוס על השם בשבת והשם הראשון לא הי' נכתב לשמה דחייב דנהי דלראב"י פסול משום דאין השם מהמובחר מ"מ משום ואנוהו אינו רח פסול דרבנן ושפיר חשיב כתב לענין שבת עיי"ש. עכ"פ נשמע דפסול דאנוהו אינו רק דרבנן אך דעת הב"ח דהעיקר דביותר מג' אסור לתפור ול"ח אף בגדר ס' והנה בפ"ת סק"ג הביא שיטת כמ"פ להחמיר כהרמ"א והב"ח אך באם הקרע אינו מן הגליון רק בין השיטין בזה דעת הב"ח להקל והש"ך ס"ק א' הביא דבריו להלכה וע' בפ"ת סק"ד שהביא בשם שו"ת בתי כהונה דאף אם קרע באמצע אם עבר יותר מג' שיטין אין לו תקנה לא ע"י תפירה ולא ע"י דבק ואפ"ה סיים דהמיקל בדבק לא הפסיד והנה לענין לדבק ברמ"א משמע דרק כ"ז שמותר לתפור מותר לדבק אך הב"ח כ' דנהגו כהרא"ש וברא"ש עצמו משמע דלדבק עדיף מלתפור וסיים הש"ך דכדאי הרא"ש לסמוך עליו בשעה"ד ונסתפק כת"ה אי הכוונה שבאם נעשה כן בדיעבד א"צ לסלק היריעה או רק באם אין ס"ת אחרת ואין כאן סופר לכתוב יריעה אחרת אז מותר לקרות בזה הס"ת
הנה באמת גם בלא עפיצין בתוך ג' דאסור לתפור אפ"ה כ' הט"ז דבאם אין שם ס"ת אחרת מותר לקרות בו וסברתו דהא באמת גם בליכא רק ס"ת פסול אפ"ה מפורש ברמ"א או"ח סי' המ"ג דיש שיטת כמ"פ דמותר לקרות בו בציבור ולברך עליו
והנה ראיתי לגדול א' בתשובה שכ' דכיון דהברכה אינו רק ברכת שבח להקב"ה שצונו להגות בתוה"ק ע"כ יש לברך גם על ס"ת פסולה עכ"ד לפלא דהרי גם ברכת שחיטה כ' בט"ז יו"ד סי' אי דיוכל אחר לברך אף שאינו שוחט משום דאינו רק ברכת שבח להקב"ה שאסר לנו אמ"ה ואפ"ה מפורש ביו"ד סי' י"ט דאם נולד ריעותא על הבהמה אסור ברך על השחיטה קודם שחיטה דיש חשש ברכה לבטלה ומוכח דעכ"פ כיון שתיקנו ברכה זו בשעת שחיטה בעי שיהי' שחיטה כשרה ה"ה דבעי לברך על ס"ת כשרה וז"ב
ובאמת ברמ"א שם מביא יש פוסלין לברך על ס"ת פסולה אף בשעה"ד אך הכא בקרע ונתפר דאיני רק מטעם ואנוהו דזה ל"ח רק פסול דרבנן א"כ בפסול דרבנן גם לענין אתרוג ולולב מותר ברך בשעה"ד כמ"ש הפמ"ג בשם הרמב"ם לענין יבש מכ"ש בס"ת בודאי בפסול דרבנן מברכין עליו בשעה"ד א"כ א"נ דהש"ך מיירי בשאין שם ס"ת אחרת א"כ אמאי צריך להקל משום דסמכינן אהרא"ש הא אף א"נ דאסור לדבק היכי דאסור לתפור מ"מ בפסול דרבנן מברכין בשעה"ד אף בלולב ומכ"ש בס"ת דיש לצרף שיטת הפוסקים דבאין שם ס"ת אחרת מותר לברך על ס"ת פסולה וע"כ דהש"ך מיירי גם ביש ס"ת אחרת דאז אין לברך גם על ס"ת פסולה מדרבנן אפ"ה חשיב שעה"ד במה שצריך לסלק היריעה ועי' בעיקרי הד"ט שכ' דסילוק היריעה חשיב שעה"ד ועי' בפוסקים דמתירין לפעמים לקדור או לקלוף שם כדי שלא לסלק יריעה ונודע שיטת מהר"י אסכנדרי דיש מתירין למחוק לצורך תיקון וראי' ממזבח ששקצו אנשי יין ודחו דשם א"א בע"א דמקום המזבח מכוון אבל הכא אפשר בסילוק היריעה אך כמ"פ כ' דסילוק יריעה הוא ג"כ בגדר עבירה ול"ח בכלל אפלק"ש וכדמצינו בש"ס מנחות ע"ב די"ל משום חביבה מצוה בשעתה דוחה שבת ול"ח בכלל אפנק"ש ואף דבש"ס דחה דש"ה בהקטר חלבים משום דכבר דחתה שחיטה את השבת אך הרמב"ם ז"ל פסק דנקצר ביום כשר ואפ"ה דו"ש וע"כ משום דחביבה מצוה בשעתה
א) ובאמת עפ"ז י"ל דברי הרמב"ם התמוהין דפסק בפ"ה מהלכות תו"מ דשתה"ל ולחה"פ אפייתן בפנים ואינו דוחה שבת והקשה הכ"מ דהדרא קושית הש"ס הא איפסלא בלינה. והנלע"ד דבאמת בהא דאינו דו"ש י"ל שני טעמים א' משום דל"ח בכלל קרבנות שידחה שבת דרק בקרבנות גילתה התורה במועדו אפי' בשבת ב' י"ל דהש"ס קאי בשי' ר"ע דאמר כ"ד שאפשר לעשותו מע"ש לא דחי שבת עי' שבת קל"ד ומנחות דע"ב והנה באמת פריך בש"ס דא"נ דנקצר ביום כשר אמאי דו"ש הא כלל אמר ר"ע כל שאפשר לעשות מע"ש אדו"ש והש"ס משני משום דחביבה מצוה בשעתה וראי' מהקטר חלבים שכשרים רל הלילה ואפ"ה דו"ש ודחה דש"ה שכבר דחתה