מהר"ש חלק ב רלג

הי' נח בלח אבל לשי' הלב"ש בכה"ג שהי' אפשר להתוודע חשיב כנודע ושוב י"ל דנתבטל אז ושוב אינו חוזר ונאסר ונהי דאנו חוששין דכ"ז שלא נודע ממש ל"ש ביטול וא"כ שוב הוי כלא דנו על הס' ושוב הוי עכשיו סד"ר ובפרט דאף אם הי' נודע הס' קודם התערובות מ"מ שוב הי' נתבטל ביבש ואינו חוזר ואוסר לשי' הרא"ש ורק משום דלא נודע צריך עכשיו להתבטל ברוב וצריך ס' מדרבנן א"כ שוב הוי סד"ר עכ"פ יש הרבה צדדים להתיר א' די"ל דגם בלא נודע שייך ביטול מה"ת ושוב לשי' הרא"ש נתבטל בעודו יבש ואינו חוזר ונאסר ואף לשי' הסוברים דבלא נודע אף מה"ת ל"ש ביטול וא"כ עכשיו בלח צריך להתבטל וצריך מדרבנן ס' מ"מ שוב הוי סד"ר ובלא נודע עד לאחר שנעשה דרבנן מקילין בהפ"מ ואף דלכאורה יש לפקפק כיון דעדן יש מן הבשר בעין ולענין הבשר הוי ס' ד"ת שוב צריכין להחמיר אף לענין השומן אף דהוי סד"ר משום דהוי תרתי דסתרי אך באמת בשו"ת רעק"א כ' דאף ביש עוד הבשר בעין אפ"ה לענין הכלים שאב"י עכשיו בשעה שנודע הס' מקילין וה"ה למידי שהוא דרבנן מצד תערובות ג"כ מקילין ובפרט די"ל דגם בלא נודע שיין ביטול וא"כ נתבטל אחר שנחתך ביבש ושוב לשי' הרא"ש אינו חוזר ונאסר וא"צ לומר הטעם כלל מטעם סד"ר ונהי דע"ז לחוד קשה לסמוך מ"מ שוב מצרפין מה דהוי רק ס"ט ולענין השומן לא נודע הס' עד שנעשה דרבנן וכנ"ל

ובפרט דיפה כ' כת"ה דהאשה שלקחה צרור האחת יכולה לתלות דמרובא דהיתרא פריש דגם בחהר"ל כל מה שלקח קודם שנעשה התערובות שרי אך אף האשה שלקחה ג' צרורות ושייך לומר איסורא ברובא איתא מ"מ י"ל דעכ"פ כיון שאין בירור שהאיסור נמצא אצלה ובפרט דעכ"פ היי כס"ט שנתערב באחרים ויש על כ"א מהחתיכות ס"ס דלדעת הסוברים דס' אי' בגוף וס' השני בתערובות מהני א"כ אף קודם שנחתך הי' מותר מטעם ס"ס ואף דקיי"ל כשיטת הר"י דס' א' בגוף ס' השני בתערובות אסור מ"מ בלא נודע קיי"ל דמותר בהפ"מ ובפרט דכאן עכ"פ לאחר שנחתך ל"ח חהר"ל וגם עכ"פ אחר שהתיכו בוודאי בטל מה"ת בלח ושוב הוי סד"ר ובפרט דכיון דעכ"פ אין בירור שהס"ט הוא אצלה דשמא הוא אצל האשה אחרת ונהי די"ל איסורא ברובא איתא מ"מ עכ"פ ל"ח כוודאי היא אצלה ושוב כיון דהוכחתי דהכא ל"ח רק ס"ט וא"כ לשי' הר"ת מהני ס' א' בגוף להצטרף לס' בתערובות אף בחהר"ל ונהי דאנו חוששין לשי' הר"י וגם בלא נודע מתירין רק בהפ"מ מ"מ לענין זה יש לצרף שמא האיסור אצל האשה השניה ואין להקשות דהא בשתי קדירות של היתר ל"א שאני אומר ושוב אין לצרף לס' שמא האיסור אצל השני דהא גם התערובות של השניה נתיר והוי תרתי דסתרי י"ל דעיקר הטעם דבשתי קדירות של היתר ל"א שאני אומר דמיחזי מידי דרבנן כחוכא והוי סד"ר דסתרי דמחמירין ע' תוס' ביצה די"ד ובתוס' ב"ק די"א ותוס' נדה דכ"ז ובמהרש"ל שם אך כבר כ' הנוב"י דהיכי דיש ס"ס ורק שס' א' סותר אהדדי שפיר מקילין וי"ל הסברא דבאמת עיקר טעם ס"ס לשי' הרמב"ם משום דס' הראשון מותר מה"ת א"כ כבר כ' בתוס' פסחים ד"י דמה"ת אף בבאו לישאל בבת אחת טהור וע"כ דמה"ת מהני אף ס"ס דסתרי וא"כ מתחילין בצד הס' הסותר דמועיל מה"ת ושוב לענין דרבנן נשאר ס' השני שאינו סותר א"כ הכ"נ בשלמא אם וודאי איד"ר נפל לאחד משתי קדירות א"כ ע"כ וודאי איד"ר יש בקדירה אחת שפיר א"א להקל מטעה סד"ר דע"כ קדירה אחת נאכל באיסור אבל הכא דרק מטעם ס"ס מתירין שמא ליכא טריפות כלל דדרך הדופן נכנס ובצד זה הס' ליכא שום איסור ורק בצד ס' השני שמא לא זה האיסור הוי תרתי דסתרי דממ"נ הוא אצל אחת מ"מ כיון דס' א' ס' טוב הוא שפיר י"ל דמהני ואף דקשה לסמוך ע"ז מ"מ כיון שהוכחתי דאינו רק ס"ט א"כ לאחר שנחתך שוב ל"ח ר"ל כמ"ש הפמ"ג א"כ א"נ דבלא נודע שייך ביטול מה"ת ושוב לשי' הרא"ש אינו חוזר ונאסר ואף א"נ דגם מה"ת ל"ש ביטול בלא נודע ושוב בנודע כשהוא לח בעי ס' מדרבנן עכ"פ הוי סד"ר ושמא ליכא טריפות כלל ובלא נודע מהני בהפ"מ אף ס' בנתגלגל ובפרט דכיון דבהפ"מ מותר מטעם סד"ר שוב מצרפין שיטת המנ"י דעכ"פ מה"ת מהני ביטול בלא נודע ושוב נתבטל ביבש ואינו חוזר ואוסר לשי' הרא"ש דנהי דאין סומכין על הרא"ש רק בהפ"מ מ"מ הכא דהוי רק ס"ט ומותר בהפ"מ אף לשי' הרשב"א שוב יש לצרף שיטת המנ"י דעכ"פ מה"ת מהני ביטול בלא נודע ונצרף שיטת הרא"ש ובפרט שיש לצרף מ"ש הלב"ש די"ל דהאשה שמצאה הכיס עם שבולת שועל אינה נאמנת לאסור של חברתה ונהי דשיטת רוה"פ דגם אם הבעלים שותקים מחמת שאינם יודעים אסור אבל עכ"פ עדן יש להעיר לפמ"ש הנוב"י דכיון דיש בעיא דלא איפשטא בש"ס אי ע"א מהימן נגד ח"א ומס' מחמירין אבל נגד ח"א דרבנן שוב הוי סד"ר ולקולא וא"כ י"ל דאף דמחמירין דע"א נאמן לאסור נגד ח"ה משום דנשאר הדבר בס' ומחמירין בד"ת אבל לענין דרבנן שוב אמרי' דהוי סד"ר שמא אינו נאמן נגד ח"ה וכמו דאמרי' סד"ר לקולא דע"א מהימן נגד ח"א דרבנן ה"ה דאמרי' להיפך סד"ר לקולא שמא אינו נאמן נגד ח"ה וכמ"ש השא"ר דאף דבדרבנן אמרי' י"ב מ"מ היכי דנצמח קולא לענין דרבנן ע"י שנאמר א"ב אמרי' סד"ר להקל ואמרי' א"ב ה"ה הכא כיון דעתה לענין השומן הוי רק איד"ר שוב י"ל דע"א לא מהימן נגד ח"ה וז"ב בס"ד ע"כ לענ"ד יש להתיר אף השומן של האשה שלקחה ג' צרורות ומכ"ש השומן של השני' פשיטא דמותר כנלע"ד בס"ד לדינא

בעה"ח ג' בשלח תרסח"ל ראדימוש לא והננידידו.