מהר"ש חלק ב רלב

וכמ"ש בפמ"ג סי' ל"ג ושוב ל"ח ס"ס ולכך אם ניקב החיצון של הוושט ס' ע"י חולי טריפה דס' הב' ל"ח ס' דרוב הנבלעים דרך הוושט והפמ"ג כ' דבניקב הפנימי ל"ח ס"ס דשכיח שינקוב שניהם אבל מחיצון לפנימי ל"ש שינקוב ולפ"ז י"ל דבניקב החיצון שוב שייך לומר רוב הנבלעים דרך הוושט והרבה יש לדבר בזה

עכ"פ יש לקיים פסקו של הרמ"א אף בעור לפנינו נהי דל"ש שינקוב העור ויתרפא וגם בקנה ל"ש לתלות והוי רוב לאיסור מ"מ מצטרף לס"ס אבל באמת י"ל דאם בודאי ניקב ע"י קוץ שוב ל"ה בכלל ס"ס כיון דרוב הנבלעים דרך הוושט אך לפמ"ש הנוב"י דמסוף דברי התוס' כתובות משמע דאף ביש ח"ה אפ"ה אם בס' א' יש רוב לאיסור ל"ח ס"ס ועי' בס"ט סי' קפ"ז א"כ ע"כ דהרמ"א ס"ל דזה חשיב ס' שמא לא ניקב א' מאברים הפנימים היינו שמא בא דרך הדופן וניקב והבריא ואף דל"ש שיתרפא דמש"ה ל"ח בבה"כ בניקב מצד א' לנתרפא מ"מ הכא כיון שאם נימא שבא דרך הוושט נצטרך לומר דניקבו הדקין ונתרפא ה"ה די"ל שמא בא דרך הדופן ונתרפא והוי כעין שכ' הט"ז בסי' ל"א לענין מחט בחה"ג דמש"ה חוששין שמא ניקב ח' מאברים הפנימים כיון דע"כ עשה איזה נקב ה"ה די"ל סברא זו לקולא ולצרף לס' שמא בא דרך הדופן ונתרפא ובפרט שיש לצרף שמא דרך הקנה נכנס דהא באמת במחט בריאה תולין דנכנס דרך הקנה א"כ נשמע דהרמ"א ס"ל דמחט בחה"ג אף אם העור לפנינו ל"ח רק ס"ט ועי' שו"ת ח"ס סי' צ"ג שכ' ג"כ דמחט בחה"ג אף אם העור לפנינו אפ"ה הוי רק ס"ט ול"ש לומר רוב הנבלעים דרך הוושט דלא ידענו כלל אם הי' נבלע רק דאמרי' דרך הדופן נכנס דרוב הנבלעים דרך הוושט אין דרכו לינקוב ואף לשי' התב"ש והפמ"ג דבעור לפנינו לא תלינן לניקב והבריא מ"מ משמע דבאם אין העור לפנינו חשיב ס"ס אף אם הדופן לפנינו דלא נקטו התב"ש והפמ"ג אם אין העור והדופן לפנינו וע"כ דאם רק העור אינו לפנינו שוב יש לתלות שמבחוץ בא והסברא י"ל דרק אם גם העור הוא לפנינו א"כ נצטרך לומר דנתרפא העור והבשר עד שלא ניכר מקום שנכנס זה ל"ש אבל על בשר לחוד י"ל שמא ניקב ונתרפא וכמ"ש בש"ך סי' ל"ג דאם ניקב מקצת הפנימי חוששין לנתרפא מקצת השני ושוב אין בדיקה לחיצון ומוכח דמעור לעור ל"ח לנתרפא ועיי"ש בפמ"ג וה"ה הכא י"ל דדוקא לנתרפא העור והבשר ל"ש ואינו מצטרף לס"ס אבל לנתרפא הבשר לחוד שכיח ויש לצרפו לס"ס וחוץ לזה י"ל דדוקא בעור דמפורש בש"ס נדה דנ"ה דמש"ה עור מת מטמא דחשיב אין גזעו מחליף עיי"ש בלישנא בתרא וא"כ י"ל דנהי דרק בנחסר כל העור אין גזעו מחליף אבל במקצת יש רפואה מ"מ עכ"פ ניכר מקום שנתרפא אבל בבשר דס"ד דהש"ס דאף בנחסר כולו אפ"ה גזעו מחליף ונהי דמסיק בש"ס דעכ"פ נשאר מקומו צלקת אבל עכ"פ חשיב עושה חליפין כמ"ש התוס' שם דמש"ה אין מטמא באוהל וא"כ כיון דגם בנחסר מקצתו מחליף נהי דחשיב בכלל אין גזעו מחליף כיון דנשאר צלקת מ"מ י"ל בחסרון אף אם גדל בשר אחר עכ"פ נשאר מקומו צלקת אבל בנקב בעלמא בבשר י"ל דיוכל להתרפאות עד שלא יהי' מקומו ניכר ושוב שפיר מצטרף לס"ס יצא דעכ"פ כיון שכ' הח"ס דתמיד מחט בחה"ג הוי רק ס"ט ואף לשי' התב"ש והפמ"ג מ"מ עכ"פ בכה"ג שאין העור לפנינו אף שהדופן לפנינו מ"מ עכ"פ י"ל דמצטרף לס"ס וה"ה דאף אם הוא ודאי ע"י מחט הוי רק ס"ט וז"ב בס"ד

ומ"ש כת"ה דגרעון אין דרך לינקוב העור והדופן הנה מהא דכ' הפמ"ג דטריפה מטעם רוב הנבלעים דרך הוושט למ"ל לומר טעם זה הא אף אי לא נימא רוב הנבלעים דרך הוושט רק ניתלי דדרך הדופן נכנס אפ"ה יהי' טריפה מטעם דגרעון אין דרכו ליכנס דרך הדופן וע"כ דלא גרע ממחט ושוב היכי שאין העור לפנינו שפיר יש לתלות שנכנס דרך הדופן והבריא וכיון שאינו רק ס"ט א"כ אף א"נ דחשיב חהר"ל מ"מ כיון דנתערב ברוב ובטל מה"ת ושוב הוי סד"ר ולקולא ואף דהוי כמו ס' דרוסה שנתערב באחרים דל"מ משום דהוי ס' בגוף ומצד גילגול נעשה דרבנן מ"מ קיי"ל בלא נודע להקל בהפ"מ ואף שהלב"ש בליקוטים כ' דרק באם לא הי' אפשר להתוודע הס' בעודו ד"ת היינו שהטילה תרנגולת בצים ונתערבו ואח"כ נשחטה תרנגולת ונמצאת ס"ט דאז לא הי' אפשר להתוודע מהס"ט קודם התערובות אבל באם הי' אפשר לראות הס"ט קודם התערובות ל"מ אף בלא נודע עיי"ש מ"מ הלב"ש בעצמו כ' דהפמ"ג מקיל בכל ענין בלא נודע ובפרט דהפמ"ג בסי' ק"א הכריע כשיטת הנקה"כ דהעור לאחר שנתתך לחתיכות דקות לא מיקרי חהר"ל כיון דאין מכבדין בחתיכה א' רק בהרבה ביחד א"כ בטל מיד בשעה שנחתך קודם שניתוך ברוב ובשלמא אם היינו חושבין זה לוודאי טריפה כסברת כת"ה אף א"נ דל"ח חהר"ל אחר שנחתך מ"מ כיון דנתבשל בקדירה אחת א"כ לשי' הרשב"א בוודאי אסור דעכשיו הוי לח בלח ואף לשי' הרא"ש מ"מ בלא נודע כ' בש"ך סי' ק"ט דל"ש ביטול והי' מקום לפלפל אי בלא נודע אף מה"ת לא בטל וא"נ דמה"ת בטל שוב כיון דגם עכשיו אף בלח עכ"פ מה"ת בטל ונהי דחז"ל גזרו עד ס' מ"מ היכי דכבר נתבטל מה"ת ביבש שוב לא גזרו וע' בפמ"ג שם אבל הכא דהוכחתי דהוי רק ס"ט א"כ אף א"נ דגם לאחר שנחתך חשיב חהר"ל מ"מ הוי סד"ר ובפרט לאחר שהיתוך דוודאי בטל מה"ת ברוב ושוב הוי סד"ר ואף דע"י גילגול נעשה דרבנן מ"מ בלא נודע הס' עד שנעשה דרבנן מקילין בהפ"מ ובפרט דהכא ממ"נ מותר דבאמת הוכחתי דהעיקר כשיטת הט"ז דעור אווז אחר שנחתך ל"ח חהר"ל וא"כ אי הי' נודע ביבש הי' בטל ברוב ושוב לשי' הרא"ש הי' מותר אף בנתבשל אח"כ בקדירה אחרת רק א"נ דבלא נודע ל"ש ביטול א"כ צריך להתבטל אחר שנודע ואז