מהר"ש חלק ב רלא

עיקר הטעם דאין מה להשקיט כעס הכבד עכ"פ גוף הסברא נכונה הוא וא"כ הכ"נ באם יש כבד יתירה ועכצ"ל דנחלק חיות הכבד לשנים א"כ שפיר בדבוק רק שלא במקום מרה וחיותא א"כ באותו מקום אין חיות להכבד א"כ שפיר הרוב מסייע דלא נחלק עיקר חיות הכבד אבל באם יש רק כבד אחת אף שדבוק שלא במקומו י"ל דהרוב מסייע דוודאי יוכל לעשות פעולתו ואף דבשינתה וורדא מקומה טריפה ולשי' הט"ז דס"ל וורדא בשמאל כשר דס"ל דיתרת מקמא בתואר וורד נמי כשר משום דס"ל דהוי יתר שלא במקומו ואין כל הריאה מקום האונות ול"ש יתר כנטול כמ"ש הלב"ש וע"כ משום דהו"ל חסירה וורדא שם דכיון דכל הריאה הוא במקומו הראוי א"כ כך הוא טבע הבריאה שצריך הוורדא להיות מקמא ואם שינתה מקומה אין עושה פעולתה הראוי דברא הקב"ה כונינות וכל חלק מן הריאה צריך לה להיות במקומו והראי' שכ' הלב"ש דמש"ה יתמ"ק אינו משלים לפי שעיקר יתרת הוא דנחלק החיות וברא הקב"ה כינינות שיעמדו במקומם והוי כמש"כ דבאם הכבד הוא במקומו והמרה הוא במק"א די"ל דטריפה דמשם א"י להטיל טיפה להכבד אבל באם כל האבר הוא שלא במקומו אבל עכ"פ בחלקי אבר ההוא לית שינוי שפיר י"ל דכשר ויש חילוק בין מקצת האבר אינו במקום הראוי בין כל האבר דבוק במק"א ובפרט דבאמת החליטו הפוסקים דבאם המרה דבוק במק"א יש להכשיר ע"כ דיש לו מקום ע"י סמפון ששופך להכבד כמ"ש הפמ"ג בשם המנ"י דגם במינים שאין המרה דבוק לכבד אפ"ה י"ל בחסר המרה ויש טעם מר בכבד דיש להכשיר די"ל דשופך להכבד דרך סמפון א"כ ה"ה דיש להכשיר גם באם דבוק במק"א ואף דבעי שיהי' לו חיות מהכליות י"ל דדרך סמפון שואב חיות מהכליות אף כשאינו דבוק בו כמו שאפשר לשפוך מהמרה להכבד אף כשאיני דבוק בו וא"כ מצד הדין נראה להכשיר אך אפשר דנידון זה גרע מהא דמרה דבוק במק"א דשם עכ"פ חיות הכבד הוא במקום הראוי לו רק שצריך לקבל טיפה מהמרה וזה יוכל לקבל אף כשאין המרה במקומו שיוכל לשפוך דרך הסמפון אבל באם הכבד אינו במקומו הו"ל חסירה הכבד וטריפה דלא כהרמב"ם ז"ל ובפרט דע"י חולי הוי כניטל וטריפה או מטעם סוף המרה לינטל או שהוא טריפות מצד עצמו עכ"ז במקום הפ"מ נלע"ד שיש להמיקל לסמוך על הנ"ל כנלע"ד בס"ד לדינא

ובדבר שאלתו באשה שהפשימה העור מד' אווזות שמינית וצררה השומן שמבפנים מכ"א בתוך עורה ושלחה לבעה"ב אחת והאשה שנשלח לה הד' עורות ביררה ג' מהן והד' החזירה ונמכר לאשה אחרת והאווזות בלי העורות נמכר ג"כ לאחרים ואשה אחת מצאה לאחר מליחה והדחה באדערקא תחת הצלעות כיס ובתוכה מוגלא והי' כעין חול ובתוכו גרעיני מאכל פראסע גם נוצות בלויות ובשעה שנמצא השאלה כבר הותך כל השומן מהאשה שקנתה ג' צרורות וגם האשה שקנתה צרור הד' כבר התיכה עם רוב שומן מאווזת שקנתה במק"א ויש הפ"מ זה תורף שאלתו בקצרה

והנה לכאורה הדבר מפורש בפמ"ג סי' מ"א בשם הש"א דאם נמצא בכבד כיס ובתוכו שבולת שועל מרוקבים דטריפה משום דרוב הנבלעים דרך הוושט ועוד דהוי כקוץ והכוונה דבאמת במחט בכבד טריפה רק שיש חילוק בין קופא לבר ונודע דיש בזה דעות חלוקות דכמ"פ כ' דהטעם דדרך לבוא מהוושט אף דכבד קרוב לקנה ורק אם החוד לתוך הכבד כשר דע"כ מיכרחין לומר דנכנס דרך הקנה ומש"ה בקלישא טריפה דתולין שנכנס דרך הוושט ולשיטת הרמב"ם והרשב"א ז"ל לעולם תל תלינן דדרך הקנה נכנס לתוך הכבד רק דאם חודה לתוך הכבד חוששין שניקבו קני הכבד ואנן מחמירין כשני השיטות וא"כ זה כוונת הש"א דאנו תולין דדרך הוושט נכנ וממילא ניקבו הדקין ואת"ל דכמו בכבד תלינן שנכנס דרך הקנה ה"ה הכא נוכל לתלות שבא דרך הקנה מ"מ עכ"פ היי כקוץ וטריפה מטעם שמא ניקב אחד מאברים הפנימים דבקוץ שמכה בכח לכ"ע טריפה אך אם הוא וודאי טריפה כ' כת"ה דאף שכ' הפמ"ג בכמ"ד דבאם העיר אינו לפנינו חשש מחט בחה"ג הוי רק ס"ט דשמא בא דרך העור מ"מ כ' כת"ה דא כיון דהדופן לפנינו ואין בו שום ריעותא א"כ נכנס דרך איזה מקום תחת הצלעות ומכ"ש בגרעיני מאכל בוודאי אין דרך שינקוב העור והדופן וע"כ כ' כת"ה דחשיב וודאי טריפה והביא שמצא כן בספר גה"ק על הדע"ק עכת"ד

הנה באמת מיש כת"ה דעכ"פ אם הדופן לפנינו ונא ניכר בו שום ריעותא יש בירור שבא מבפנים הנה באמת לענ"ד חומרא יתירה הוסיף בזה דבאמת פשטות דברי הרמ"א בסי' מ"ט משמע דמחט בחה"ג הוי רק ס"ט נידמכשור בדינו דאה"מ וכמו שהקשה בפר"ח ותב"ש דהא ל"ח ס"ס דאם הי' ע"י קוץ א"כ רוב הנבלעים דרך הוושט ואף די"ל דלשי' התוס' נדה די"ט דבס"ס אף שבס' א' רוב ס נוטה לאיסור מ"מ מצטרף לס"ס וא"כ י"ל דבאמת מחט בחה"ג הוי ודאי טריפה משום דרוב הנבלעים דרך הוושט ובודאי נוקבו הדקין ואף שי"ל שמא דרך הקנה נכנס וניקב הכבד כשר וגם שמא דרך הדופן נכנס ונתרפא מ"מ הרוב נוטה שבא דרך הוושט ורק בס' ע"י חולי לענין ס"ס מצרפין ס' שמא דרך הדופן נכנס ונתרפא או שמא דרך הקנה ונהי דבס' זה הוי רוב לאיסור מ"מ מצטרף בהדי ס' השני בפרט לפמ"ש הנוב"י דאף לשי' התוס' כתובות ד"ט מ"מ היכי שיש ח"ה המסייע מהני ס"ס כזו א"כ הכא שייך הסברא דנשחטה הותרה ומהני אף ס"ס כזו ובזה הי' ניחא הא דבוושט ס' ניקב ע"י חולי מחמירין דשם עכ"פ ליכא ח"ה דאף די"ל דס' ניקב הוושט ל"ח ס' בשחיטה משום דהס' במעשה האוסר מ"מ חשיב עכ"פ כחזקה נגד חזקה דהי' לה חזקה שאסורה משום א"ז והי' לה חזקה שיועיל בה שחיטה