מהר"ש חלק ב רכח

אאיסור פיגול אז י"ל דמוקמינן לי' אח"כ ונהי דעכ"פ גם בחצי מתיר עושה איסור מ"מ מוקמינן אח"כ דאינו רוצה לפסול הקרבן אבל במידי דהיתר בודאי אמרי' ע"ד הראשונה הוא עושה וה"ה דבזה יש לחלק דבמידי דאם יוגמר מחשבתו יעשה איסור חוששין שמא מימלך אבל הכא דמצוה לשמח את ב"ב בודאי ל"ח שמא מימלך ובודאי אם הי' חי הי' בא לביתו א"כ שוב יש כמה וכמה צדדים להיתר אך יען שהוא דבר חמור מאוד ע"כ אם יתברר שנשברה הספינה ושהאנשים אשר היו בתוכה נפלו לתוך המים אזי אם יסכימו לזה הגאונים מבערזאן ומסטאניסלוב שיחי' להתיר אז יוכל לצרף גם דעתי להתיר שתי העגונות הנ"ל וישבו ב"ד של ג' להתיר כדין הניסת בע"א והשי"ת יצילנו משגיאות

בעה"ח ג' ויחי תרסח"ל ראדמישלא והננידידו. סימן סה להרב המאה"ג וכו' כש"ת מו"ה אלישע נ"י מוצד"ק ביטש יע"א

בדבר שאלתו באיש א' שהי' לו חוב על חבירו והלוה הי' דחוק למעות ולא הי' באפשר לשלם לו ודחקו המלוה שימכור לו ת"א במקח הזול היינו בפחות משער שבשוק היינו בעד ג' כתרים כל מעטיר ובאמת הי' שוה בערך ד' כתרים והפחידו שיתבענו החוב בערכאות ועי"ז מכר לו מאה מעטיר ובעד דמי המקח החזיר לו הוועקסיל מחוב הישן ולא נתן לו רק ל' מעטיר כי לא הי"ל יותר שכבר מכרם ואח"כ הי' להמלוה הלז עוד חוב על הלוה הפחידו שנית לתבעו בערכאות והוכרח להתפשר עמו ליתן לו ה' כתרים בעד כל מעטיר ונתן לו שט"ח ע"ז כי מזמן המכירה ע"ע נתייקר השער וכעת באו לד"ת והנתבע טוען כי הי' אונס על המכירה גם על הפשר ז"ת הטו"ת בקצרה

הנה כת"ה כ' דהוי מקח באונס באמת מפורש ביו"ד סי' רל"ב דאם לא הי' האונס שיפסיד דבר מכיסו רק שלא יקבל הטבה מחבירו זה לא מיקרי אונס ומקורם משו"ת מהרי"ק ועי' בפר"ד דרוש כ' שכ' דאם כבר נתן מתנה לחבירו ואח"כ מפחידו שיחזור ויקבל המתנה בחזרה מיקרי אנוס עיי"ש א"כ הכא דלא הפחידו להפסידו דבר מכיסו רק שתבע ממנו חוב המגיע לו וכבר עבר זמן הפרעון א"כ י"ל דלא הוי אונס אך לכאורה יש בזה ענין ריבית כיון שמוכח ממכתבו שכפה אותו למכור לו הת"א בפחות מכפי השער שהי' אז א"כ מפורש בש"ע סי' קע"ב דאם הלוה לו והתנה עמו לכשתמכור לא תמכור רק לי במקח השוה ל"ח ריבית אף דבזביני מיצעי הוי הנאת שניהם אפ"ה כיון שאין הלוה מפסיד כלל מכיסו ל"ח ריבית וע' ט"ז יו"ד סוסי' ק"ס לענין התנה עמו כל מלאכה ה שתבא לידך תתני לי עיי"ש אבל מפורש שם דאם התנה עמו שתמכור לי בסך פלוני אסור ומפורש שם בש"ך דלחד שיטה אף אם מוכרו בשוין אפ"ה אם מתנה שימכור לו בסכום ידוע אסור ואף דמסיים שם דרק לכתחילה יש להחמיר אבל עכ"פ אם מתנה שימכור לו בפחות משוין בוודאי דחשיב ריבית גמור והשתא שם דמתנה רק לכשירצה למכור אפ"ה אסור דצד א' בריבית אסור מכ"ש כשכופו למכור לו בפחות משוין דהוי ריבית גמור ולרוב שיטת הפוסקים אף אם מתנה ריבית בשעת הרווחת הזמן ג"כ אסור, ואף דהכא אינו נותן לו המקח רק אחר שכבר מחזיר לו הוועקסיל נמצא שנותן לו הריבית אחר שכבר פרע לו החוב אפ"ה אסור דהוי עכ"פ כהתנה עמו שבשכר הרווחת הזמן ימכור לו בפחות משוין ואף שאינו נותן לו הריבית רק אחר פרעון החוב מ"מ חשיב ריבית וגדולה מזו אף בנותן לו הריבית אחר שכבר פרע לו אפ"ה לשי' הרמב"ם ז"ל אף באינו מפרש שנותן לו בתורת ריבית אסור ואף לשי' הרא"ש דמתיר בסתם מ"מ במתנה מרובה אסור כמ"ש בש"ך שם ובשעת הפרעון גם לשי' הרא"ש אסור אף בסתם ואף דמוכח שם דלהרמב"ם מותר בסתם בשעת הפרעון כבר כ' דרק המלוה מותר לקבל דיוכל לסמוך שאינו עושה איסור אבל אם הלוה מכוין לריבית אסור עיי"ש ומכ"ש הכא שכופהו למכור לו בפחות משוין ומפחידו בתביעת חובו בוודאי דהוי ריבית גמור דמש"ה מוותר נגדו בדמי מקחו בשביל שכר המתנת המעות ופשיטא דעכ"פ צריך ראובן לשלם בעד הת"א כפי שהי' אז שער השוק דבלא"ה יוחשב ריבית אך עכ"פ אם ישלם כפי שער שבשוק שהי' אז יתקיים המכירה דהא קיי"ל בחו"מ סי' ר"ח דבמקח שנעשה באיסור המקח קיים ול"א בזה אעל"מ וגדולה מזו כ' המלמ"ל בפ"ח ממלוה ולוה דאף אם לא נתן הלוקח למוכר דמים רק חפץ שלקח מהמוכר בריבית אפ"ה המקח קיים ול"א כיון דבלא"ה צריך להחזיר לו החפץ א"כ לא נתן לו מידי רק דהוי כנתן לו כסף רק דצריך לקיים הקרא דוחי אחיך וחייב ליתן לו מעות אחר מכ"ש הכא דנתן לו הוועקסיל דחשיב מחילת מלוה ושפיר חשיב כנתן לו כסף א"כ שוב נהי שיש בהמקח איסור מ"מ המקח קיים. אך באמת י"ל אם לא הי' נגמר הקנין רק על חזרת הוועקסיל נהי דבמחילת מלוה מהני מ"מ לא עדיף מכסף בעין דלא קני רק למש"פ ובמקח שנעשה באיסור ליכא מש"פ כמפורש בחו"מ סי' ר"ט וז"ב

א) ואף דלכאורה יש להקשות דהא באמת עיקר הטעם דכסף אינו קונה משום שמא יאמרו נשרפו חיטך ובאמת הקשו בתוס' ב"מ דמ"ג דא"כ יאמרו נשרפו מעותיך אך שתירצו דעל המעות כיון דמותר להשתמש בו חייב באונסין א"כ כבר כ' הרי"ף דאחר קבלת מש"פ אסור להשתמש במעות וא"כ במקח שנעשה באיסור דליכא מש"פ שוב אסור להשתמש במעות א"כ שוב יאמרו נשרפו מעותיך