מהר"ש חלק ב רטו

נשמע דאם החשש רק על מין א' אז הוי כמיעוטא דמיעוטא דאף ר"מ לא חייש לה א"כ י"ל דהא דס"ד הש"ס דאי לא אזלינן בת"ר חוששין שמא טריפה זה דוקא אם יש חשש על כל מיני טריפות אז הוי בגדר מיעוט המצוי שפיר נשמע דאזלינן בת"ר אבל היכי דליכא חשש רק על מין א' אז פשיטא דהוי רק בגדר מיעוטא דמיעוטא ומצד הסברא ל"ח לה א"כ י"ל לפמ"ש התוס' רי"ד דבשוחט בהמה טרפה בשבת פטיר כיון דטריפה אינו חי א"כ ליכא איסור דנטילת נשמה ותמהו עליו ממתני' פסחים דע"ב שחטו ונמצא טרפה בסתר פטור הא בגלוי חייב מאי תיקון ונשמע דלא כשיטת התוסרי"ד אך באמת י"ל דהמתני' מיירי ביתרת דלשי' הרשב"א טריפה אף דחיה יחיה עי' ש"ך סי' נ"ז א"כ מיושב שפיר קושית התוס' דממ"נ על כל מיני טריפות לא יתחייב דהא כיון דטריפה אינו חי א"כ ליכא איסור נ"נ לשי' התוסרי"ד ועיקר החשש שמא ימצא יתרת דטריפה אף דחיה מ"מ שוב לענין זה הוי רק מין א' ושוב הוי בגדר מיעוטא דמיעוטא דגם מצד הסברא ל"ח לזה ומיושב קושיות התוס' לנכון בס"ד ודוק

נחזור לשי' הב"ח דאם בודאי מגופה היא אף בקטנה טמא והש"ך חולק דאף בנמצא על בשרה אפ"ה טהור בקטנה. והנה המפורשים כתבו דמדברי רש"י מוכח כהב"ח מהא דפרש"י אהא דקאמר הש"ס אפי' סדינין שלה מלוכלכות בדם א"ח הטעם דשמא עברה ולאו אדעתה עיי"ש. ולתרץ שי' הש"ך י"ל דבאמת בקטנה פשיטא דלא גזרו רבנן דאף דלשי' רש"י חוששין שמא ארגשה ולאו אדעתה וא"כ יש בזה חשש ד"ת היינו שיוכל להיות בזה איסור ד"ת אם באמת הרגישה מ"מ י"ל דדוקא באשה שהיא בחזקת רואה דאז ח"ט אינו אלים כ"כ וכיון דחזקת דם שבא בהרגשה א"כ מכח הסברא דרוב נשים רואין בהרגשה לכך חוששין אף לחשש רחוק שמא ארגשה ולאו אדעתה כדי שלא יהי' נגד הרוב דרואת דם בהרגשה אבל באשה שהיא בחזקת מסולקת דמים א"כ ל"ש חזקת דם שבא בהרגשה א"כ בודאי דל"ח שמא ארגשה ולאו אדעתה והנה בתוס' נדה דנ"ז מבואר דבכתם על חלוקה יותר יש לחוש שמא ארגשה לאו אדעתה כיון שלא בדקה חלוקה זמן רב רק על בשרה דהוי זמן מועט ס"ד דלא נחוש א"כ י"ל דזה כונת הש"ס דבכתם על בשרה דהוי חשש רחוק לומר שמא ארגשה ולאו אדעתה א"כ פשיטא דבאשה שאינה בחזקת רואה דל"ח אבל בכתם הנמצא על חלוקה דבזה הוי החשש דארגשה ולאו אדעתה חשש קרוב א"כ י"ל דגם באשה שאינה בחזקת רואה נחוש ולכך קאמר בש"ס דנהי דהכא יותר שייך החשש דארגשה לאו אדעתה מ"מ בזה שוב שייך ההיתר דילמא עברה ולאו אדעתה דכיון שאינה בחזקת רואה א"כ הוי החשש לאיסור נגד חזקה שוב תולין להיתר אף במידי דל"ש ומיושב קושית הפוסקים על הש"ך בס"ד

והנה בס"ט סי' ק"ץ כ' דרש"י לשי' דס"ל דחוששין שמא ארגשה ולאו אדעתה א"כ יש בזה חשש ד"ת א"כ שייך החשש אף בקטנה ורק התוס' לשי' דל"ח שמא ארגשה א"כ ליכא בזה חשש ד"ת שפיר י"ל בקטנה לא גזר עיי"ש ולפי דברינו י"ל דגם לשי' רש"י החשש שמא ארגשה ולאו אדעתה הוי בגדר מיעוטא דמיעוטא ורק משום דשייך הסברא דרוב דמים באים בהרגשה לכך חוששין למיעוט כדי שלא יהי' נגד הרוב דרואין בה אבל בקטנה שאינה בחזקת רואה ול"ש גבה חזקת דם שבא בהרגשה שוב כתמה טהור אף מדרבנן ועי' במנ"י שכ' דאף בדינו בתה"ד בהרגישה ולא מצאה דם דטמאה מ"מ במעוברת כיון דאינה בחזקת רואה מותרת אף בהרגשה ואף שהס"ט בסי' ק"ץ חולק דכיון דהרגישה איתרע חזקת מסולקת דמים מ"מ כ' דעכ"פ ל"ש בזה דרוב דמים טמאים באשה בזמן עיבורה ושוב תולין ההרגשה במראה טהורה ומכ"ש בלא הגיע זמנה לראות דל"ש רוב דמים בהרגשה א"כ ל"ח שמא ארגשה ולאו אדעתה

ועפ"ז מיושב דברי הרמב"ם בהלכות א"ב שכ' מה"ת אין טמאה רק בהרגשה ואח"כ כ' דחזקת דם שבא בהרגשה ומדרבנן טמא אף שלא בהרגשה ונתקשו בדבריו הרבה ולהנ"ל א"ש דזה כונת הרמב"ם ז"ל דאי הי' מה"ת טמא אף שלא בהרגשה אז הי' הדין דאף בקטנה מ"מ בכתם הנמצא על בשרה כיון דא"א לתלות במעלמא דהא קיי"ל דבכתם הנמצא על בשרה אף בעברה בשוק של טבחים ל"מ כמפורש בש"ע דכ"ה שיטת רוה"פ חוץ משיטת הראב"ד שפיר הי' טמא אבל כיון דגזה"כ הוא דבעי הרגשה ורק הטעם דטמא מפני שמסייע הסברא דרוב דמים בהרגשה ולכך כיון שאם נימא שבא שלא בהרגשה א"כ יהי' נגד הרוב ולכך חוששין למיעוט שמא ארגשה ולאו אדעתה א"כ זה סברת הרמב"ם דמפני שחזקת דם בהרגשה לכך טימאו חכמים אבל בקטנה דל"ש חזקת דם שבא בהרגשה שוב נשאר אדינא ד"ת דאיני מטמא שלא בהרגשה וז"ב בס"ד

והנה בש"ס שם משני ר"א כל דבר שאינו מקב"ט אינו מקבל כתמים והנה רש"י כ' דר"א ס"ל דלשמואל ל"צ כלל הרגשה וא"כ אם הי' נמצא על דבר המקב"ט הי' בו טומאה ד"ת ורק בדבר שאין מקב"ט מותר נמצא דלר"י בדינא דשמואל יש בו טומאה דרבנן עכ"פ ולר"א בדבר שאין מקב"ט אף טומאה דרבנן ליכא ולשי' התוס' גם ר"א ס"ל דלשמואל בעי הרגשה רק ר"א מחדש דמשמע לי' דשמואל קאמר דאף מדרבנן טהורה ומש"ה צ"ל הטעם משום דבדבר שאין מקב"ט אין מקבל כתמים והנה אף א"נ דשמואל ס"ל דבעי הרגשה מה"ת ומדרבנן טמא אפ"ה יש לפרש הא דקאמר שמואל בדקה קרקע וישבה עליו טהורה היינו בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה היכי שהוא ודאי מגופה דאז לולא הדרשה דבבשרה גם בזו הי' טמא אבל כיון דמה"ת בעי הרגשה ונהי דחז"ל חששו לשמא ארגשה ולאו אדעתה מ"מ עיקר הטעם משום דמסייע חזקת דם שבא בהרגשה א"כ ל"ח לשמא ארגשה ולאו אדעתה וא"כ י"ל דאף לר"י מדפתי יש לפרש דטהורה לגמרי