מהר"ש חלק ב ריב

מם עשאי"ל ב' משום חשד משקר ע' רשב"ם ב"ב דע"ד והנ"מ י"ל לפמ"ש בתוש' מכות ד"ו לחלק בין קא"פ לעדים זוממין דבקא"פ משום שהיו צירוף ראיה שוב ל"צ צירוף הגדה אבל בעדים זוממין שלא הי' צירוף ראיה דהא שקר העידו לכך בעי צירוף הגדה עיי"ש א"כ י"ל הכ"נ דא"נ דטעם עשאאי"ל משום גזה"כ ולא מטעם חשד משקר א"כ שוב הי' צריך ראיה ושפיר דמי לקא"פ אבל אם נימא דהוא מטעם חשד משקר א"כ ממ"נ אם תאמר דהי' צירוף ראיה א"כ שפיר כשרים הם ועיקר החשש שמא שקר העידו א"כ שוב ל"ה צירוף ראיה וממילא ל"מ צירוף הגדה ובכה"ג דלפי דבריו לא הי' צירוף ראיה לכ"ע ל"מ צירוף הגדה כמ"ש הקצה"ח סי' ל"ו ליישב שיטת הש"ך ושוב לא דמי לקא"פ כסברת התוס' הנ"ל וא"כ י"ל דזה תלוי בפלוגתת רבא ור"א סנהדרין דע"ח דרבא ס"ל בזוממי זוממין ל"צ עשאי"ל ור"א ס"ל דגם בזוממי זוממין בעי עשאי"ל א"כ י"ל דרבא ס"ל דהוא מטעם גזה"כ וא"כ חידוש הוא כפרש"י ז"ל ושפיר בזוממי זוממין ל"צ עשאי"ל אבל ר"א יסבור דהוא מטעם חשד משקר א"כ אין לחלק בין זוממין לזוממי זוממין א"כ א"ש דהש"ס דקאי לרבא שפיר אף בא"י בחקירות בטל עדותן דרבא לשי' דהוא מטעם גזה"כ א"כ הי' צירוף ראיה ושפיר דמי לקא"פ אבל הרמב"ם דפסק דגם בעדים זוממי זוממין בעי עשאי"ל וע"כ דס"ל דהוא מטעם חשד משקר א"כ ממ"נ אי הי' צירוף ראיה א"כ כשרים הם רק עיקר החשש שמא לא הי' צירוף ראיה א"כ שוב לא דמי לקא"פ דבקא"פ ל"צ צירוף הגדה ובכה"ג לכ"ע ל"מ צירוף הגדה כנ"ל א"כ שפיר נהי דפסק כר"ע אפ"ה שפיר פסק בא"י בחקירות עדותן קיימת וא"ש הכל בס"ד ודוק

ב) ובאמת עפ"ז י"ל שיטת רש"י מכות ד"ו בהא דקאמר רבא והוא שהעידו תוכ"ד ופרש"י אבל אם לא הי' צירוף הגדה הרי הן כשני כתי עדים לכל דבר ומשמע דקאי אף לענין קא"פ והקשו בתוס' דהא מפירכת הש"ס הרוג יציל נשמע דסגי צירוף ראיה. והנלע"ד דבאמת י"ל לענין קרוב מודה רבא דל"צ צירוף הגדה דכיון דהפסול הוא רק מטעם גזה"כ א"כ באמת הי' צירוף ראיה שפיר י"ל דל"צ צירוף הגדה רק לענין פסול י"ל דזה תלוי בפלוגתת אביי ורבא סנהדרין דכ"ז דלאביי דס"ל דגם רשע שאינו דחמס פסול וע"כ דהוא מטעם גזה"כ שוב י"ל דגם ברשע דחמס נהי שיש עוד פסול משום חשד משקר מ"מ עיקר הפסול מטעם גזה"כ הוא ושוב י"ל דהי' צירוף ראיה שפיר ל"צ צירוף הגדה אבל רבא לשיטתו דרשע שאינו דחמס כשר ע"כ דפסול דהכא קאי ארשע דחמס ואין הפסול רק משום חשד משקר דאי מטעם גזה"כ גם רשע שאינו דחמס פסול וע"כ דרק מטעם חשד משקר הוא ושוב לא הי' צירוף ראיה לכך בעי צירוף הגדה אבל לדידן דפסקינן כאביי שפיר ל"צ צירוף הגדה רק רבא לשי' שפיר קאמר ומיושב שפיר פירכת הש"ס דהרוג יציל. ולהנ"ל ניחא דבס"ד דלא ידעו מקרא דמקיימי הדבר ע"כ דהקושיא הוא דיהי' פסול משום בע"ד כמ"ש התוס' שם ובזה בודאי דאין פסיל מטעם חשד משקר רק מטעם גזה"כ ושוב איכא צירוף ראיה שפיר ל"צ צירוף הגדה ומיושב הכל לנכון בס"ד ודוק

ג) ובאמת עפ"ז י"ל קושית הגאונים מליסא וקאמינקא ז"ל בהא דכתובות דט"ו מחצה על מחצה ישראל והקשו דאמאי ישלם מחצה הא הוי עשאאי"ל דאם יוזמו העדים יאמרו שמא עכו"ם אתה ויופטרו ושוב איך אפשר לחייבו אף בחצי נזק עכת"ק. ולהנ"ל ניחא דלפי שיטת הרשב"ם דהא דל"מ עשאאי"ל הוא מטעם חשש משקר והנה במהרש"א ב"ק דמ"ו כ' דאף דקי"ל מודה בקנס פטור מ"מ היכי שיש עדים המעידים רק דעדותן הוא שראו דבר שע"פ אומדנא נעשה דבר זה ואנן קי"ל דא"א להוציא ממון ע"פ אומדנא כמו בגמל בין הגמלים דל"א בידוע שזה נושכו אפ"ה אם הבע"ד ג"כ מודה נהי דבקנס ל"מ הודאתו עצמו אפ"ה עכ"פ יש ראי' דנעשה הדבר ושוב מועיל עדות העדים שמעידין ע"פ אומדנא ומש"ה בהא דשור שהי' רודף אם מודים הבעלים שנגחו הי' חייב עיי"ש א"כ י"ל דה"ה אם עדים מעידים שפלוני חייב קנס רק שעדותן ל"מ משום דהוי עשאאי"ל אבל עכ"פ עיקר הטעם משום דיש חשש משקר א"כ עכ"פ אם הבעלים מודים שוב נראה דאמת העידו ונהי דמודה בקנס פטור מ"מ מועיל עכ"פ עדות העדים דלא גרע עשאאי"ל מאם העידו ע"פ אומדנא א"כ באמת אם הוא לא יודה שהזיק שפיר ע"פ העדים לחוד לא יתחייב דהוי עשאאי"ל רק דהכא מיירי שהוא מודה ונהי דאם הוא ישראל הוי פלגא נזקא קנסא ול"מ הודאתו אבל עכ"פ הודאתו בצירוף עדות העדים שפיר מהני וא"ש הכל בס"ד ודוק היטב: סימן ס לכבוד יד"נ הרה"ג חו"ב הגביר המפורסים חו"ע וכו' כש"ת מו"ה משה סג"ל קאניר שליט"א מ"ק סאניק יע"א

בדבר שאלתו היות כת"ה הוא גזבר ממעות אה"ק וכל פעם שמביאים לו הגובים מעות הוא משתמש בהם עד שולחם לדראהבוטש וכותב בכל פעם בהפינקס כמה קיבל מהם וכעת נפל דיו באיזה מקום ויש ס' אם נכתב שם עשרה כתרים או מאה כתרים ונסתפק כת"ה לומר דרק בנולד הס' אצל הנודר שיש בזה איסור בל יחל שפיר הו"ל ס' איסור אבל בנ"ד שכבר יצא הנודר ידי נדרו במה שהניח להקופה שקונים ממעות אה"ק ובפרט אחר שכבר נמסר ליד הגזבר א"כ רק לענין הגזבר נולד הס' ושוב חשיב כמו ס' ממון ולקולא עכת"ד

הנה באמת סברת כת"ה נכונה דהכא כבר יצא הנודר ידי נדרו דמפורש בש"ס חולין דקל"ט דאף לר"י דס"ל בקדשים חייבין באחריות מ"מ אחר