מהר"ש חלק ב ריא

אבל בשלשה ונמצא א' קא"פ אז ל"ש לומר דנשאר עדות השנים כמו שהיה לבדים ז"א דבשנים לבדים הי' מועיל אף בהכחשת בע"ד וכשיש קא"פ שוב לא יועיל בהכחשת הבע"ד דבהכחשה שוב בעי עדים לברר בב"ד ושוב ע"י הגדה נתבטל עדות הכשרים משום דנמצא קא"פ ומש"ה לא נקט הדין רק בשנים וא"ש הכל בס"ד

עוי"ל בישוב דברי הרמ"א שכ' הדין בקידש לפני שנים וא' מהם קא"פ דהוי כמקדש בע"א וקשה הא הו"ל נמצא אחד מהם קא"פ וגם למה נקט דוקא הדין למ"ד מקדש בע"א חוששין לקדושין הא משכחת הדין אף למ"ד מקדש בע"א ל"ח לקדושין היכי דקידש לפני ג' וא' מהם קא"פ והנלע"ד ע"פ המפורש בש"ס מכות ד"ו דפליגי רבי ור"י אי גם בממון אמרי' נמצא א' מהם קא"פ עדותן בטל וכ' בתוס' דטעמא דר"י משום דבד"מ ל"ש ההיקש שלשה לשנים דהא ע"א קם לשבועה וא"כ צ"ל סברת רבי והנלע"ד עפמ"ש בשו"ת הרא"ש דבחתמו על השטר ויש קא"פ אף דלא ראו כאחד נהי דלא בטל עדות הכשר מ"מ עכ"פ צריך הכשר להעיד מחדש דאף שלא נתבטל עדות הכשר מגוף ההלוואה מ"מ עכ"פ בטל העדות מלעשות מלוה בשטר דראיית המעשה וחתימת השטר הם ב' ענינים עיי"ש בש"ך

והנה בתוס' ב"ב דל"ד יש ב' שיטות לענין ע"א שיטה א' דבאמת גוף עדותו הוא לענין שבועה ושיטה הב' דבאמת עדותו מועיל לממון כ"ז שלא נשבע כנגדו עיי"ש ולפ"ז פשיטא דבהעידו שנים והועיל עדותן לממון ואח"כ נמצא קא"פ אף אי לא נימא נמצא קא"פ עדותן בטל עכ"פ יצטרך הכשר להעיד מחדש דהא תחלת עדותו הי' לממון ועכשיו צריך להעיד לענין שבועה וזה הוא דבר חדש אבל לשי' הריב"ם דגם ע"א מועיל לממון שוב לא יצטרך להעיד מחדש דהא גם עכשיו יועיל עדותו לממון כ"י שלא ישבע כנגדו וא"כ י"ל דזה סברת רבי דס"ל עדותו הוא רק לענין שבועה וא"כ שוב גם בד"מ שייך ההיקש דבשנים פשיטא דעכ"פ עדותן בטלה לענין שצריך הכשר להעיד מחדש אף בשלשה כ וכיון דנימא דגם בג' עדותן בטל ע"כ דבטל עדות לגמרי דהא בג' גם עכשיו יועיל כמו שהעידו מקודם וע"כ דעדותן בטל לגמרי. א"כ י"ל דכ"ז בממון דע"א עכ"פ ל"מ לאותו דבר שמעידין שנים שפיר שייך ההיקש אבל בקדושין למ"ד דמקדש בע"א מהני א"כ מועיל עדותו כשנים וא"כ פשיטא דאם העידו שנים ונמצא קא"פ דאי ל"א קא"פ מבטל העדות דל"צ כלל להעיד מחדש שוב שפיר בזה ל"ש ההיקש ושוב גם לרבי ל"א קא"פ מבטל העדות ולפ"ז ניחא דלא משכחת הדין רק למ"ד מקדש בע"א מהני דלפ"ז ל"ש קא"פ מבטל העדות אבל למ"ד המקדש בע"א ל"מ לדידי' פשיטא דגם בג' ויש קא"פ מבטל העדות דשייך ההיקש ג' לשנים וז"ב בס"ד ודוק

עכ"פ לפ"ז י"ל לפמ"ש הרשב"א ז"ל דלמ"ד ע"ח כרתי וכתב דוקא היינו וחתם וכתיב לשון יחיד א"כ מה"ת חד עד חתום כשר עיי"ש א"כ נצמח לפ"ז דאם חתום שנים ויש א' קא"פ דנשאר הכשר קיים ול"ש נמצא קא"פ דהא מה"ת חד כשר ומועיל לאותו דבר כמו שנים ול"צ חתימה מחדש א"כ ל"ש ההיקש דשלשה לשנים וא"כ הדבר פשוט דמה"ת כשר בכה"ג רק מדרבנן דבעי שנים חתומים ושוב אף אם יהי' ג' חתומים יהי' שייך הדין דקא"פ מבטל העדות כיון דע"א ל"מ ועכ"פ הרווחנו דאם יהי' עדי מסירה כשרים ועיקר החשש מטעם מזויף מתוכו בכה"ג לא יהי' חשש דהא כיון דליכא רק ע"א פסול א"כ מה"ת סגי בחד עד חתום וממילא ל"ש הדין דקא"פ מבטל ורק מדרבנן לא יועילו הע"ח א"כ בכה"ג ליכא חשש דילמא אתי למיסמך על ע"ח לחוד דהא הוי גזלג"ז ועיקר החשש דהי' ג"כ ע"מ אך באמת לענין זה י"ל דלא מבעיא לפי"מ שהוכחתי דעכ"פ כ"ז שלא נתן הריבית עכ"פ לא עבר רק בלפ"ע וי"ל דלא נפסל מה"ת ובפסול דרבנן דעת כמ"פ דל"א נמצא קא"פ מבטל העדות ובפרט שלא הי' הגדה ביחד וגם הכשרים לא הכירו בפיסול עדים הפסולין בכה"נ שיטת הרי"ף דל"א נמצא קא"פ מבטל וגם יש לצרף סברת הנה"מ דב"ד אינם בגדר עדות וכמ"ש הח"ס בישוב קושית התוס' קדושין דבדבר שהוא בגדר אנן סהדי דל"ש הדין דנמצא קא"פ מבטל העדות וז"ב

וגם יפה כ' כת"ה לצרף סברת שו"ת מהרמ"ל סי' פ' וסברת הנוב"י ועי' שו"ת ח"ס סי' קט"ו די"ל דכיון דמזהירים אותם שיעשו תשובה שמא חזר בתשובה אף דמפורש בסי' מ"ב דהמקדש לפני פסולי עדות ל"מ ול"א דחזרו בתשובה וכ' הב"ש דאף בע"מ שאני צדיק חוששין שמא חזרו בתשובה י"ל הטעם דאמר ע"מ שאני צדיק עיי"ש אפ"ה יש לחלק דבשלמא בליכא רק אותן עדים פסולים שפיר י"ל הואיל דיש להם חזקת פסלות מס' א"א להוציאם מחזקתם אבל ביש עדים כשרים רק דרוצים לבטל עדותן ע"י צירוף קא"פ שפיר י"ל דכיון דיש סברא לומר דחזרו בתשובה א"כ מס' א"א לבטל עדות הכשר שמועיל בודאי ושייך לומר אין ס' מוציא מידי ודאי א"כ מכל הנ"ל נלע"ד דעכ"פ על הגיטין שחתם כבר שהם כשרים כנלע"ד ברור בס"ד לדינא

בעה"ח עש"ק בראשית תרנ"ה ראדימושלא והננידידו. בשולי המכתב

ובהיותי בסוגיא דקא"פ נלע"ד ליישב שיטת הרמב"ם דפסק באחד אומר א"י בחקירות דעדות קיימת וקשה מש"ס סנהדרין דמ"א ע"ב דקאמר רבא דלר"ע דס"ל נמצא קא"פ עדותן בטל ה"נ עדותן בטל א"כ הרמב"ם דפסק כר"ע ופסק דעדותן קיימת תמוה. והנלע"ד ליישב דהנה עיקר הטעם דא"י בחקירות בטל עדותן הוא משום דחשיב עשאאי"ל והנה בהא דעשאאי"ל פסול יש שני טעמים א' משום דגזה"כ דאף שהדבר אמת אפ"ה גזה"כ דבעי