מהר"ש חלק ב רב

והנלע"ד דהנה באמת הכנפי יונה חולק אפר"ח דגם בלא שהה אפ"ה יש איסור תורה מצד עצם איסור בב"ח דרק למלקות איתמר אבל איסור תורה יש עכ"פ דכמו דח"ש אסור משום דח"ל הכ"נ כיון שאם ימתין עד שנתבשל כמאב"ד יהי' בו חיוב מלקות שוב יש עכשיו בזה איסור תורה אך באמת י"ל דבשלמא בח"ש איסור שפיר שייך הסברא דכיון דאותו ח"ז יצטרף אח"כ ע"כ דהוא חלק מהאיסור דהיתר לא ישוב להיות איסור אבל הכא באמת כ"ז שלא נתבשל כמאב"ד לא משכחת בזה איסור תורה היינו מלקות ומהיכי תיתי שיהי' בזה איסור תורה אך באמת י"ל לפמ"ש המאירי והפמ"ג די"ל דטעם דח"ש הוא משום סייג שמא יאכל בכא"פ עוד ח"ז א"כ י"ל הכ"נ הוי איסור תורה מטעם סייג דאם נתיר לו לאכול קודם שנתבשל כמאב"ד יאכל גם אח"כ או שמא יאכל החלב דאסור מה"ת לשיטת החוו"ד:

והנה נודע מ"ש הר"ן דמש"ה קאמר ר"י הטעם דח"ש משום דח"ל ולא יליף מחלב דהו"א בחלב גזה"כ הוא ולכך מסברא דח"ל אסור בכ"מ ובאמת דעת הרדב"ז דבחלב ל"צ לבוא לטעם דח"ל גם עי"ת אסור אבל בעלמא דהאיסור הוא רק מטעם ח"ל עי"ת מותר כשיטת מהרש"א פסחים דמ"ד וא"כ מיושב קושיא הנ"ל דשמא מיירי בלא נתבשל כמאב"ד ז"א דמדחזינן דר"י קאמר הטעם דח"ל ולא יליף מכ"ח ע"כ דמכ"ח אין ללמוד לעלמא רק הטעם בפשיטות משום דח"ל והסברא משום סייג א"כ גם בלא נתבשל כמאב"ד יש בהבשר איסור תורה מצד עצם איסור בב"ח מדין ח"ש ומדין סייג ושוב שפיר פריך חלב נבילה הוא ומיושב קושיא הנ"ל לנכון בס"ד

ג) נחזור להנ"ל די"ל דיש ללמוד טע"כ מבב"ח היינו מאיסור הבשר אחר שנתבשל כמאב"ד והא החלב נאסר מקודם והוי איסור עם היתר וע"כ דטעם לא בטל אך באמת א"נ כשיטת הכנפ"י א"כ שוב גם הבשר נאסר תיכף ושוב אין ללמוד מבב"ח דשם ל"ש ביטול דהוי התבה"ת ואף דס' מועיל משום דלא הוי דרך בישול א"כ י"ל דבאמת סתמא דהש"ס ס"ל דאפשר ללמוד איסור ח"ש בכל איסורין מכ"ח ואצ"ל מטעם ח"ל ואצ"ל דאסור מה"ת מטעם סייג א"כ ר"י דקאמר הטעם משום ח"ל ע"כ דס"ל דאין ללמוד מכ"ח ומוכרח לחדש טעם האיסור משום דח"ל ומטעם סייג ומיושב קושיות הצל"ח דהא ר"י ס"ל כבוש אינו כמבושל וא"כ בב"ח אינו חידוש ושוב אפשר ללמוד טע"כ מבב"ח ולפ"ז י"ל דבשלמא הש"ס דפסחים ס"ד דאיסור ח"ש בכה"ת הוא מקרא דכ"ח וממילא ח"ש הוי עצם האיסור וא"כ אצ"ל באיסור ח"ש מטעם סייג וא"כ פשיטא דבשר שלא נתבשל כמאב"ד ליכא איסור תורה בהבשר ושוב שפיר אפשר ללמוד טע"כ מבב"ח וא"ל דשם ל"ש ביטול דהוי התבה"ת דהא אפשר ללמוד טע"כ מאיסור הבשר שנאסר אחר שנתבשל כמאב"ד והא החלב נאסרה מקודם ושוב שייך ביטול וע"כ דטעם ל"ב כ"ז שמרגישין הטעם ועכצ"ל דלא ילפינן מבב"ח משום דהוי חידוש מצד דבשאר איסורין כבוש אסור והכא כבוש שרי אבל ר"י לשי' דקאמר הטעם דח"ש אסור מטעם דח"ל וע"כ דמכ"ח אין ללמוד לעלמא ורק דעכ"פ אסור משום סייג וא"כ לדידי' שוב נאסר הבשר תיכף אף קודם שנתבשל כמאב"ד מטעם סייג וא"כ שוב הוי התבה"ת וא"כ בלא"ה אין ללמוד טע"כ מב"ח דשם ל"ש ביטול דהוי התבה"ה וז"ב בס"ד

ד) ובאמת בזה מיושב נמי קושית התוס' חולין דק"ח בהא דקאמר אביי טעמו ולא ממשו בעלמא ד"ת דא"נ מדרבנן מבב"ח מ"ט לא גמרינן אי חידוש הוא אפי' ליכא נ"ט נמי וכ' רש"י ז"ל דהחידוש הוא דהאי לחודא שרי והקשו בתוס' דהא בש"ס קאמר דהחידוש הוא משום דכבוש שרי ועפ"ז ניחא דבאמת אביי לא דחה הא דרבין רק לעיין מליחה אבל בכבוש גם אביי מתיר וא"כ באמת בב"ח אינו חידוש אך באמת הבאתי דא"נ דח"ש מטעם סייג א"כ בב"ח נאסר הבשר תיכף וא"כ שוב בב"ח הוי התבה"ת ושוב אין ללמוד טע"כ מבב"ח וא"כ י"ל דזה כוונת אביי דס"ל כבוש אינו אוסר וס"ל כר"י דטעם דח"ש מטעם סייג וא"כ בב"ח נאסר הבשר תיכף ושפיר קאמר אביי דיש ללמוד מבב"ה וא"ל דחידוש הוא היינו דמש"ה ל"ש ביטול שם משום דהאי לחודא שרי ולכך טעם אוסר אבל בשאר איסורין דמועיל ביטול אף כשנרגש הטעם בטל וקאמר א"כ א"נ דשם הטעם משום דל"מ ביטול א"כ אף ס' לא יועיל וע"כ דהתבה"ת בטל ושוב אפשר ללמוד טע"כ מבב"ח וקאמר רבא דבאמת אין ללמוד מש דבאמת י"ל דהתבה"ת לא בטל רק הא דמהני ס' משום דלא הוי דרך בישול וכסברת התוס' ולאביי דלא ס"ל דרך בישול אסרה תורה שפיר נלמוד מהא דמועיל ס' דהתבה"ת בטל ושוב ע"כ דטכ"ע ד"ת ומיושב מה דל"ק החידוש משום דכבוש שרי ילפי דברינו ניחא דבאמת אביי ורבא ס"ל דכבוש מותר בכ"מ רק הש"ס דפסחים ס"ל דח"ש אינו מטעם סייג ושוב קודם שנתבשל כמאב"ד הבשר אינו נאסר מה"ת ושוב יש ללמוד טע"כ מבב"ח היינו מאיסור הבשר אבל לדידן דס"ל דהטעם משום סייג א"כ גם הבשר נאסר מיד ושוב אין ללמוד מבב"ח דהוי התבה"ת ורק אביי דלא ס"ל הא דדרך בישול קאמר מדמועיל ס' ע"כ דהתבה"ת בטל ושוב נשמע דטכ"ע ד"ת ורבא ס"ל דבאמת ל"ש ביטול דהוי התבה"ה ורק הא דמועיל ס' משום דלא הוי דרך בישול ומיושב קושיות התוס' וכל הקושיות לנכון בס"ד ודו"ק היטב

נחזור לנידון שאלתו דיפה כ' הפמ"ג דבב"ח אף בסילקו לבשר אף קודם שנתבשל כמאב"ד אפ"ה נאסר בהנאה מה"ת לדידן דס"ל דח"ש הוא מטעם סייג א"כ בב"ח נאסר מיד עכ"פ מדין ח"ש ואף לשי' החוו"ד עכ"פ החלב נאסר מיד מה"ת מדין בב"ח וגם הבשר נאסר עכ"פ מצד תערובות חלב נבילה ולדידן דס"ל בכל איסורין טע"כ ד"ת נאסר הבשר מיד מה"ת מדין תערובות חלב