מהר"ש חלק ב קצט

אין ראי' דהר"ש לא ס"ל כמהרי"ק דנהי דפסק דרוב מהפך את המיעוט ומצטרף להשלים לשיעור אפ"ה י"ל דבמקום שנתרחב נהי דמה"ת מטהר בזחילה דהרוב גובר על המיעוט מ"מ יש לחוש למ"ע אך עכ"פ נצמח דאף להמחמירין עכ"פ אינו רק חשש דרבנן וא"כ הוי רק פלוגתא בדרבנן ושוב בשעה"ד יש לסמוך אשיטת הר"ן דמותר אף במקום שנתרחב והרבה יש לדבר בזה

והנה לענין דינא שיטת רוה"פ דמי גשמים לחוד מה"ת פסול בזחילה ואף בנתערבו נוטפין בזוחלין אם הנוטפין רבו ג"כ מה"ת אינו מטהר בזחילה ומכ"ש במקום שנתרחב בודאי אינו מטהר בזחילה והנה מפורש בש"ע סעיף נ"א דאם אין הזחילה ניכרת להדיא לא מיפסל משום זוחלין והמפורשים הביאו ראי' מש"ס נדה ד"ב בהא דמקוה שנמדד ונמצא חסר דמחמירין והטעם דחוששין שמא בשעת טבילה לא הי' בו מ"ס מ"מ כיון דנתמעט משיעורו א"כ מיפסל מטעם זוחלין בשלמא לשיטת הסוברים דגם במעין בעי מ"ס לטבילת אדם א"כ י"ל דמיירי במקוה שבא ממעין דמטהר בזחילה ואפ"ה מיפסל בפחות ממ"ס אך לשי' הסוברים דבמעין אף לטבילת אדם ל"צ מ"ס וע"כ דמיירי במקוה וא"כ בלא"ה יש פסול מטעם זוחלין ונשמע דבאם אין הזחילה ניכרת להדיא לא מיפסל מטעם זוחלין

והנה לכאורה י"ל דאדרבה במקוה שנמדד ונמצא חסר אין הכונה שנחסר בפחות ממ"ס רק הכונה שאתמול הי' מ"ה סאין וכעת נמצא מ"ד ויש פסול בזה מטעם זחילה רק הס' מתי התחיל הזחילה ומחמירין בס' זחילה. ובאמת לדרכינו הי' מיושב בהא דפרש"י דמיירי בכלים שנשתמשו בו והקשה הגאון מלבוב ז"י דהא מה"ת רביעית דמקוה כשר לכלים והוי סד"ר ועי' בספרי ח"ר סי' נ"ב

אך להנ"ל ניחא דהכא הפסול מחמת זחילה ומיפסל מה"ת אף לכלים והי' אפשר להביא ראי' מפרש"י דהכא עיקר הפסול מטעם זחילה ושפיר מיפסל אף לכלים דא"נ דהכא הפסול מטעם דבצר לי' ממ"ס שוב הדרא קושית הג' הנ"ל על רש"י לדוכתה ושוב לא נשמע דבאין הזחילה ניכרת דלא יופסל דאפשר דגם כאן הפסול מחמת זחילה אך באמת שיטת כמ"פ דבאין הזחילה ניכר להדיא לא מיפסל מחמת זחילה ושוב ע"כ דהפי' בש"ס משום דבצר לי' ממ"ס והרבה יש לפלפל בזה

נחזור לשאלתו אי מקוה שפסול כעת מטעם זוחלין אם נפל בו שאובין אי פוסל המקוה לענין שלא יועיל סתימה אח"כ והביא דברי הלחם ושמלה מה שהביא הש"ך בס"ק נ"ה ועי' לקמן סעיף ס' היינו דכונת הש"ך דמש"ה אין האמה מטהרת משום שהוא זוחלין. הנה באמת אדרבה מדברי הר"ש והרא"ש שכ' דמש"ה אין האמה מטהרת משום שאין בו מ"ס מוכח להיפך דזוחלין מטהר שאובין אך באמת י"ל דכונת הש"ך ז"ל משום דאין זוחלין מטהר שאובין ועי' בשו"ת מהר"ם שיק שהבין כן בכונת הש"ך אך באמת י"ל דאדרבה רק שם בסעיף ס' דאין בעליון ותחתון מ"ס וקטפרס אינו חיבור ועיי"ש בב"י שכ' דבלא"ה שם ל"מ דפסקינן כרבנן דל"א גוד אחית וגוד אסיק בודאי ל"א אבל באמת באם שאובין נתחברו לזוחלין שפיר חשיב השקה דעכ"פ חשיב כמחוברין ומצאתי בספר נחל אשכול שכ' כן בהסבר דברי הש"ך

ובאמת נלע"ד דכבר ידוע שיטת הרא"ה דאם נתחבר מקוה שאוב למקוה כשרה רק שמימיו מרודדין דל"מ השקה ומוכח דכיון דאסור לטבול בו לכתחלה ל"מ השקה ובח"ס סי' רי"ב לא חש לה ורק אם הוא מעין דיש בזה עוד חשש של הרא"ה דממקוה למעין דהוי מבשא"מ ל"מ השקה אז חייש לזה אך בשו"ת דברי אמת שם חייש לשיטת הרא"ה ולכאורה י"ל דתלוי בשיטת הפוסקים אי מהני נתן סאה בשאובין ויותר מרובו דא"נ דמהני אף ביותר מרובו ע"כ דההכשר מטעם זריעה א"כ גם כשהמקוה פסול משום זוחלין מ"מ שם מים מחוברין עליהן א"כ בשאובין דפסולין מחמת תלושין מתכשר דחשיבי מחוברין אך א"נ כשיטת הראב"ד דגם בשאובין מיפסל בנתן סאה יותר מרובו ע"כ דהכשר שאובין במקוה שלימה הוא רק משום דאמרי' קמא קמא בטל בהשיעור מקוה ומש"ה בשנתמעט שיעור ממים כשרים אמרי' חוזר וניעור א"כ י"ל דביטול ל"מ רק אם בשעת התערובות הי' על הרוב שם היתר א"כ שייך סברת הרי"ם דא"א למיעוט איסור לגרום איסור לרוב היתר אבל כיון דהמקוה נפסלה אז מחשש זוחלין ונתמעט חשיבתו ואין בכחו לבטל השאובין א"כ לפי שיטת רוה"פ דבשאובין כשר בנתן סאה אף ביותר מרובו ועי' בדג"מ שכ' דרק משום מ"ע יש איסור ועי' שו"ת מ"כ סי' ט"ז שכ' דמה"ת בודאי מיתר מטעם זריעה א"כ שוב י"ל דזוחלין מטהר שאובין וגם בנתבטל ההשקה מ"מ מועיל בשאובין דרק לחומרא מחמיר הש"ך בס"ק קי"ב ושוב י"ל דזוחלין מטהר שאובין ובפרט שי"ל דתלוי במחלוקת הר"ש עם הרא"ש אי מותר לסתום הזחילה בדבר המקב"ט דלשי' הר"ש מיקרי הוייתו בטומאה ודעת הרא"ש דכיון דהמים ישנו נהי דלע"ע אסור לטבול בו מ"מ כיין דבידו לסותמו לא מיקרי שם פסול ול"ח הוייתו בטומאה א"כ י"ל דלשי' הרא"ש ע"כ דזוחלין אין עליו שם פסול דרק על הגברא מוטל שלא לטבול בו כ"ז שזוחל א"כ בודאי דיוכל לטהר שאובין עכ"פ רבו שיטת הפוסקים דזוחלין מטהר שאובין ובפרט אף אם נחוש דזוחלין אין מטהר שאובין מ"מ עכ"פ י"ל דלא מיפסל ע"י השאובין ואם נסתם הזחילה נשאר בהכשירו דעכ"פ כיון דפסול ג"ל אינו רק דרבנן לא גזרו במקוה שיש בו מ"ס בשלמא אם יש מקוה שאוב ישם פסול עליה וע"י השקה רצונך להכשירו בעי שיהי' על המקוה המכשרת היתר לטבול בו דבלא"ה אין בכחו להכשיר השאובין אבל אם ג"ל נפלו למקוה שיש בו יותר ממ"ס נהי דלע"ע אסור לטבול בו מחמת זחילה אבל עכ"פ אין בכח הג"ל לפסול המקוה ונהי שי"ל דלא נתבטל השם פסול מהשאובין כיון שאין