מהר"ש חלק ב קצח

ובאמת עפ"ז י"ל קושית התוס' פסחים דס"ה בהא דקאמר ר"י כוס הי' ממלא מדם התערובות שאם ישפך דמו של א' מהם נמצא זה מכשירו ופריך בש"ס שמא לא נתקבל בכלי ומשני כהנים זריזין הם ופריך אי זריזין אמאי מישתפך ומשני אגב זריזיתייהו דעבדי ומשתפך ופריך והרי דם התמצית מעורב בו ובטל דם הכשר בו ומשני ר"י לטעמי' דס"ל דם התמצית דם מעליא הוא ופריך והא מודה ר"י דדם התמצית לא מכפר ומשני ר"י לטעמיה דאין דם מבטל דם עיי"ש והנה בהא דפריך שמא לא נתקבל בכלי פרש"י ז"ל בפי' א' דשמא לא נתקבל כלל ועוד דשמא לא נתקבל כל מה שאתה שואב מארץ ונמצא זורק דם פסול ע"ג המזבח וגם בתוס' כ' כפי' הב' של רש"י

והנה בתוס' הקשו דלמה לא פריך תיכף מדם התמצית וכ' התוס' דדם התמצית חשיב רק כמים דאין איסור להעלותו ע"ג מזבח ועוד הקשה בתוס' דכמו דפריך אח"כ דליבטל דם הכשר בדם התמצית א"כ למ"ל להקשות מתחלה שמא לא נתקבל בכלי והכונה דמעורב בו דם פסול ולא יוכל לעלות הדם ע"ג מזבח משום דמעורב בו דם פסול ולמה לא פריך בפשיטות דליבטול הדם כשר בהדם פסול כמו דפריך אח"כ ומ"ש התוס' משום דעולין אינן מבטלין זא"ז כמפורש בש"ס מנחות דכ"ב זה תמוה דכיון דהדם שלא נתקבל בכלי דם פסול הוא לא מיקרי עולין דעולין ל"ח רק היכי ששניהם דם כשר הוא כמו פר ושעיר של יוה"כ ומצאתי במהרש"א שהרגיש בזה ושוב הדרא קושית התוס' לדוכתה

אך לסברת הרי"ם הנ"ל ניחא דבשלמא דם התמצית אף דאינו פסול להקרבה דחשיב רק כמים אבל עכ"פ אינו מכפר א"כ שפיר פריך הש"ס דדם התמצית יבטל הדם בשר שלא יהי' מכפר דאל"כ רק דנימא דהדם מכפר שוב יוצמח דהמיעוט דם כשר גובר את כח הרוב היינו דם התמצית שלא הי' עומד מעולם לכפר שיכפר כעת ושוב ישתנה כח הרוב ע"י המיעוט בכה"ג צריך המיעוט להיות נגרר בתר הרוב ומוכרח הש"ס לתרץ דאין דם מבטל דם אבל לענין הדם שלא נתקבל שפיר מוכרח להקשות משום דעכ"פ מעורב בו דם פסול ואסור להעלותן ע"ג המזבח ולא יוכל להקשות בפשיטות מטעם ביטול נהי דבאמת ל"ח עולין משום דדם פסול הוא וכסברת מהרש"א אבל בזה ל"ש ביטול כיון דאף א"נ דלא בטל אפ"ה לא יוכל להעלותן ע"ג מזבח משום דעכ"פ מעורב בו דם פסול שוב בכה"ג ל"ש ביטול לסברת הרי"ם וא"ש הכל דבדם התמצית שפיר פריך הש"ס דליבטל אבל בדם פסול ל"ש ביטול דבלא"ה לא יוכל להקריב כנ"ל ומיושב קושית התוס' בס"ד לנכון ודוק

נשמע דהיכי דגם אם לא ניזול בת"ר אפ"ה לא יוגרע כח הרוב מכפי שהי' קודם התערובות בכה"ג לא אזלינן בת"ר א"כ היכי שנתערב מיעוט מי גשמים ברוב מי מעין בשלמא א"נ דגם במקום שהי' המעין מהלך מתחלתו אפ"ה אינו מטהר בזחילה א"כ יוגרע כח הרוב ע"י התערובות דהא כבר קנה מקום זה זכותו לטבול בו בזחילה א"כ אין בכח המיעוט לגרום איסור מלטהר בו בזחילה אבל במקום שנתרחב דמעודו לא הי' למקום זה היתר לטבול בו בזחילה דכ"ז שלא ניתוסף מי גשמים לא הי' כלל מים במקום הזה א"כ תיכף ביאת המים למקום הזה הוא בתערובות עם מי גשמים א"כ בכה"ג אין הרוב מהפך את המיעוט והוי כעין סברת המרדכי לענין יבמה שרקקה דם דבבא לעולם בתערובות לא בטל וא"ש סברת מהרי"ק והר"ן ס"ל דתמיד יוכל הרוב להפוך את המיעוט שיהי' נחשב כמו הרוב ודוקא היכי דלא הי' ההיתר ניכר מתחלה אז ל"ש ביטול אבל היכי שההיתר הי' ניכר בפ"ע בכה"ג בטל המיעוט כמ"ש האחרונים ליישב סתירת דברי המרדכי מהא דגיגית לחלק בין היכי שההיתר הי' ניכר בפ"ע עי' בנוב"י ובחו"ד ובמנ"ח שהאריך בזה וא"ש הכל בס"ד

והנה הר"ש פירש בהא דר"ש בן יהוצדק שהעיד על הזוחלין שרבו על הנוטפין שהוא כשר היינו הכונה אף באם בהמעיין גרידא לא הי' בו מ"ס רק בצירוף הנוטפין אפ"ה מטהר בזחילה והנה הב"י דייק דהר"ש ס"ל כשיטת הר"ן דברבו זוחלין מטהר אף במקום שנתרחב ובד"מ דחה דבריו וגם הש"ך ז"ל דחה דאדרבה א"נ דס"ל להר"ש כהר"ן א"כ אמאי פריך פשיטא והא איצטרך להשמיענו דאף במקום שנתרחב אפ"ה מטהר בזחילה אך לדרכינו י"ל דזה כונת הב"י דבאמת מצד הסברא י"ל כהר"ן דאף במקום שנתרחב יטהר בזחילה כיון דעכ"פ זוחלין רבו וקיי"ל דרוב מהפך את המיעוט להיות כמו הרוב רק די"ל כסברת הרי"ם דהיכי דהמיעוט לא יגרע את כח הרוב בכה"ג אין המיעוט נעשה כמו הרוב וא"כ במקום שנתרחב דמעודו לא הי' שם היתר לטבול בו בזחילה לא יועיל הרוב אך א"נ כסברא הנ"ל א"כ פשיטא דהיכי דלא הי' מ"ס בהזוחלין לחוד לא יצטרפו הנוטפין כיון דלא יגרע כח הרוב ע"י הנוטפין דהא גם מעיקרא לא הי' בו היתר לטבילת אדם ובאמת יש בזה מבוכה רבה אי ביטול מועיל להשלים השיעור אך אף א"נ דביטול מועיל להשלים השיעור עכ"פ מוכרחין לומר דגזה"כ דתמיד הרוב מהפך להמיעוט להיות כמו הרוב א"כ מכ"ש באם הי' בהזוחלין מ"ס והי' לו שעה"כ לטבילת אדם דאף אם נתרחב ע"י הנוטפין אפ"ה אם רבו הזוחלין מטהר בזחילה דהשתא דאמרי' דמיעוט נוטפין מצטרף להשלים השיעור מכ"ש דמטהר בזחילה אם יש בהזוחלין לחוד מ"ס אף אם נתרחב הנהר וא"ש דברי הב"י בס"ד

עכ"פ נשמע דהר"ש ס"ל בזוחלין רבו אף אם נתרחב הנהר אפ"ה יטהר בזחילה. אך לפמ"ש הריטב"א בנדרים בשם הר"פ דהא דאסור לטבול במקום שנתרחב אף ברבו זוחלין הוא רק משום מראית עין היינו שיסברו דליכא התם רק מי גשמים וזה כפי' הב"ח בשיטת המרדכי לענין נהרות א"כ