מהר"ש חלק ב קצז

דבאמת הו"ל נטבנ"ט רק דהוי טעם שני לאיסור וי"ל דהיכי דנבלע רק ע"י כבישה הוי רק טעם קלוש ובפרט היכי דהוי אח"כ טעם שני א"י לחול שם איסור ומקורו מדברי הד"מ באו"ח סי' תנ"א ואף דקשה לסמוך ע"ז ואם בישלו בי אח"כ בשר יש לאסור אבל עכ"פ כיון דלא בישלו רק ע"י עירוי א"כ יש כמה צדדים להקל א' דשמא לא בלט רק כ"ק ויש ס' נגד קליפת הכלי ושמא בא"א לקולפו מותר ובפרט די"ל טכ"ע גם בב"ח ל"ד היכי דבלע רק מכלי וגם י"ל דחם לתוך צונן אינו מבשל. מכל הנ"ל פשוט וברור דיש להתיר הרוטב אף באכילה כנלע"ד בס"ד לדינא: עה"ח ה' במדבר מ"ז למב"י תר"ס ראדומישלא. והננידידי. סימן נא להרב החריף ובקי בנש"ק כו' כש"ת בנש"ק מו"ה חיים ט"ב נ"י מוצד"ק בריגעל יע"א

בדבר שאלתו במקוה שנפרץ א' מכותליו דפסול מטעם זוחלין ונפל לתוכי ג"ל שאובין בעת הזחילה אם נפסלה המקוה אף אחר שסתמו הזחילה והמקוה דקהלתכם סמוכה למעיין אשר ממנו הולך דרך חור להבור זה תורף שאלתו

והנה מקודם נדבר בגוף הדין דפסול זחילה לכאורה נראה שי' רוה"פ דפסול זחילה במקוה היא מה"ת דדרשא דאך מעיין מטהר בזחילה הוא דרשה גמורה ובאמת בנתערב מי גשמים עם מי מעיין אם רבו מי מעיין שיטת כמ"פ דאינו מטהר בזחילה אף מה"ת ומש"ה חייש שמואל בנהרות שמא ירבו נוטפין על הזוחלין ואף דבב"י משמע דהוא רק גזירה דרבנן אטו חרדלית של גשמים יפה כ' הב"ח דבאמת נוטפין גופא פשיטא דמה"ת אין מטהר בזחילה דאל"כ היאך גזרו בנהרות הא באמת אמרי' נהרא מכפיא מבריך והוי זוחלין רבו ואי מפני הרואין שיסברו דהי' רובו נוטפין ויסברו דגם נוטפין מטהר בזחילה הא הוי רעין גזלג"ז ועכצ"ל דבאמת פסול זוחלין הוי מה"ת וגם ברבו נוטפין אינו מטהר בזחילה אף מה"ת רק הכא באמת ליכא חשש ד"ת דהא באמת הו"ל זוחלין רבו רק דשייך גזירות הרואין שלא ידעו מסברא דנהרא מכפיא מבריך ויסברו דגם מי גשמים לחוד מטהר בזחילה אך באמת מדברי הב"י נראה דס"ל בשיטת המרדכי דכל פסול זוחלין הוי רק מדרבנן א"כ בנהר אף א"נ דהוי נוטפין רבו מ"מ ל"ש בזה אף פסול דרבנן דבאמת הקשה התה"ד דכמו במקוה שלימה אינו פוסל אף כל שאובין שבעולם ה"ה דלא יופסל במעיין שיש בו שיעור לטבול אף אם רבו מי גשמים מלטבול בזחילה. ותירץ הב"ח דבשלמא שאובין שאינו רק פסול דרבנן לא גזרו במקוה שלם אבל פסול זוחלין דהוי מה"ת מש"ה אף במקומו הוא מעיין מ"מ אם רבה נוטפין עליו שוב אזלינן בת"ר א"כ א"נ דגם פסול זוחלין אינו רק דרבנן א"כ שוב הי' אמרינן דכיון דבמקומו יש מעין שוב כל הנוטפין הבאין מעלמא בטלין לגבי המעין שהוא במקומו אך עכ"פ שייך גזירת הרואין דיסברו שאין חילוק בין רבו נוטפין לנוטפין גרידא ויטהרו גם חרדלות של גשמים בזחילה ואי דלא יהי' רק איסור דרבנן מ"מ י"ל דהוי גזירה קרובה עכ"פ לדברי הב"י לפ"מ שהבין בשיטת המרדכי ס"ל דכל פסול זוחלין אף במי גשמים הוא רק דרבנן וממילא ברבו נוטפין על מי מעין שהוא במקומו ליכא אף איסור דרבנן בעצם דבזה שוב אמרי' דכיון דכל פסול זוחלין הוא רק דרבנן שוב בטל לגבי מעין שהוא במקומו רק דאסור מחמת גזירה דחרדלות של גשמים

אך העיקר נראה כשיטת רוה"פ דפסול זוחלין הוא מה"ת וגם ברבו נוטפין יש פסול דאורייתא ולרוה"פ אף במקום שהי' המעין מהלך מתחלתו אפ"ה אינו מטהר בזחילה והא דמפורש במעין שהי' משוך כנדל וריבה עליו והמשיכו מטהר בזחילה היינו הכונה ריבה עליו היינו שניתוסף ע"י הנוטפין אבל אעפ"כ רבו הזוחלין מש"ה מטהר בזחילה אבל בהא דמי מעין מועטים שרבה עליו מי שאובין שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעין להטביל בו בכ"ש נימא דאין הכונה מקומות מקומות יש רק דבאמת אף במקום שהמעין מהלך מתחלתו אפ"ה אינו מטהר בזחילה אך באם זוחלין רבו דעת הר"ן דאף במקום שאין המעין הולך מתחלתו אפ"ה מטהר בזחילה והר"ן כ' דגם הרמב"ם נהי דס"ל דברבי נוטפין במשך הנהר אז אף במקום שהי' המעין הולך מתחלתו אינו מטהר בזחילה מ"מ ברבו זוחלין מטהר בזחילה אף במקום שנתרחב אך הש"ך הביא בשם מהרי"ק דאף ברבי זוחלין אפ"ה אינו מטהר בזחילה רק במקום שהמעין הי' מהלך מתחלתו ולכאורה נראה דגם זה הוא פסיל ד"ת דהתורה לא כתבה דין טהרה בזחילה רק במי מעין גרידא אבל אם יש בתערובות גם מי גשמים שוב לא כתבה התירה בו היתר טבילה בזוחלין וכמ"ש הב"י בהבנת שיטת הרמב"ם ז"ל דס"ל דגל שנתלש מהים דאינו מטהר באויר דפסולו הוא מטעם זוחלין דכ"ז שלא נח בקרקע אין חילוק בין מעין למקוה דתרוייהו אין מטהרין בזחילה א"כ ה"נ י"ל דבתערובות מי גשמים לא כתבה התורה דין טהרה בזחילה

א) ובאמת בהסבר פלוגתת הר"ן ומהרי"ק י"ל ע"פ הנודע סברת הרי"מ בהא דקי"ל נהפך איסור להיות היתר ולהיפך ל"א הסברא דאם נתערב מיעוט איסור ברוב היתר א"נ דהמיעוט אינו נעשה כמו הרוב א"כ יותסר רוב ההיתר ע"י מיעוט האיסור שיב אמרי' דרוב גובר על המיעוט אבל ברוב איסור אף אי לא נימא דגם מיעוט היתר נעשה איסור אפ"ה לא יגרע כח הרוב ע"י המיעוט בכה"ג אין המיעוט נעשה כמו הרוב עכת"ד: