מהר"ש חלק ב קצב

ס"ל מש"ב נוהג אף בלילה, א"כ מסתמא גם אביו ר"ש ס"ל הכי וא"כ א"ש הכל דהש"ס בדמ"ג קאי לדידן דס"ל מש"ב אינו רק ביום וא"כ מילה הוי מעשהז"ג ונשמע דאף שיש בביטולו כרת אפ"ה פטורות ושוב אין עדיפות לל"ת דחמץ משאר ל"ת מש"ה צריך קרא דכל דבלא"ה הי' דרשינן ההיקש לקולא אבל בדצ"א דקאי לר"ש ור"ש לשי' דמילה ל"ח מ"ע שהז"ג א"כ שוב י"ל דבמ"ע שיש בביטולו כרת נשים חייבות א"כ פשיטא דדרשינן ההיקש לחומרא שוב ל"צ לקרא דכל ומיושב קושית מהרש"א לנכון בס"ד ודוק היטב

ד) ובאמת לפ"ז י"ל בהא דהקשה בתוס' שבועות דכ' בהא דקאמר הש"ס נשים חייבות בקידוש היום הואיל וישנן בשמירה ישנן בזכירה והקשה בתוס' דנימא להיפוך הואיל וליתא בזכירה ליתא בשמירה והקשה חכם אחד מש"ס סנהדרין דנ"א בהא דבת כהן כי תחל לזנות יכול אפ"י חללה שבת ת"ל לזנות וא"כ קשה אם נימא דנשים ליתנייהו בשמירת שבת א"כ תיקשי לזנות למ"ל עכת"ק. והנה בני החו"ב מר חיים יחי' אמר לתרץ קושיא זו עפ"י מה שתירץ קושית המהרש"א הנ"ל דהנה באמת הקשה בתוס' דהא לחומרא מקשינן אך באמת כ' הפמ"ג דהוא רק מטעם ס' אך באמת הפמ"ג בעצמו בספרו ש"ה כלל ה' חזר בו והרגיש מש"ס יבמות הנ"ל א"כ י"ל דהש"ס בדמ"ג ס"ל דהא דלחומרא מקשינן הוא רק מס' מש"ה שפיר צריך קרא דכל דבלא"ה הוי' דרשינן לקולא אבל בדצ"א דקאי לר"ש ור"ש יסבור דהא דלחומרא מקשינן הוא מטעם וודאי שפיר ל"צ קרא דכל ומיושב קושית מהרש"א לנכון ומיושב ג"כ קושית החכם דהתוס' בשבועות הקשו לדידן דס"ל דרק מטעם ס' מחמירין וע"ז תירצו דלחומרא מקשינן הכוונה דהוא מטעם וודאי אבל בסנהדרין באמת פריך הש"ס חילול שבת בסקילה ומשני כר"ש דס"ל שריפה חמורה א"כ לר"ש לש"י שוב א"א לדרוש ההיקש לקולא כיון דמטעם וודאי מחמירין וא"ש הכל בס"ד עכת"ד ודפח"ח

אך לפי דרכינו ג"כ ניחא דבאמת הסברא נוטה דנדרוש לחומרא בחילול שבת משום שיש בו מיתה וכסברת התוס' לענין מילה שהבאתי רק שכתבתי דזה תלוי אי מש"ב נוהג אף בלילה אכתי י"ל דבמ"ע שיב"כ או מיתה נשים חייבות אף שהז"ג וא"כ לר"ש דס"ל דנוהג אף בלילה וגם ס"ל דיש לחלק בין איסור לאו לכרת כמש"ל שפיר יש לדרוש ההיקש לחומרא במידי שיב"כ או מיתה א"כ י"ל דהש"ס בשבועות קאי למ"ד מש"ב אינו רק ביום וגם ס"ל מ"ל לאו מ"ל כרת מש"ה שפיר הקשו דנדרוש לקולא אבל הש"ס דסנהדרין דקאי לר"ש כנ"ל שפיר א"א לדרוש ההיקש לקולא וא"ש הכל בס"ד לנכון ודוק

ה) עוד נלע"ד ליישב קושית מהרש"א הלז דהנה באמת הקשה בתוס' מגילה ד"ד דלמ"ל ההיקש לחייב נשים באכילת מצה הא בלא"ה פשיטא דחייבים משום שהי' באותו נס ותירצו דסברא זו ל"מ רק להתחייב מדרבנן ועוד דס"ד לפוטרם מגז"ש דט"ו ט"ו עיי"ש והנה באמת הקשה בתוס' דהא לחומרא מקשינן אך תירצו דס"ד לפטור מגז"ש דט"ו ט"ו עיי"ש א"כ י"ל לפי סברת התוס' מגילה אי לאו הגז"ש לא הי' צריכין כלל לההיקש דהי' מקום לחייבים משום שהי' באותו נס אך ע"י הגז"ש יש ס"ד לפוטרם אבל בתר דכתיב היקש שוב יש שני סברות לחייב נשים במצה מטעם שהי' באותו נס ומטעם ההיקש ונגד שני דברים ל"מ הגז"ש לפטור אך לפי סברת התוס' שם דסברת הי' באותו נס ל"מ לחייבם מה"ת א"כ שוב ליכא רק חד סברא לחיוב היינו ההיקש לזה שוב ס"ד לפטור מגז"ש אך באמת י"ל דזה תלוי אי דרשינן ט"ד דלמ"ד דרשינן ט"ד א"כ עיקר חיוב מצה הוא בשביל נס יצ"מ א"כ ה"ה דגם נשים חייבות אבל למ"ד לא דרשינן ט"ד שפיר ל"מ סברא זו לחייבם מה"ת רק מדרבנן וא"כ י"ל דהש"ס בדמ"ג קאי לדידן דלא דרשינן ט"ד א"כ שפיר בעי דרש"א דכל לאוסרם באכילת חמץ וממילא חייבים במצה ואי דלחומרא מקשינן ז"א דס"ד לפטור מהגז"ש ואי מכח: סברת הי' באותו נס סברא זו ל"מ רק לחייבם מדרבנן אבל שם בדצ"א דקאי לר"ש דס"ל דרשינן, ט"ד שפיר ל"צ לדרשא דכל לענין חיוב מצה דממילא ידעינן דחייבות משום שהי' באותו נס אף מה"ת ונהי דהי' ס"ד לפטור מכח הגז"ש מ"מ הא יש עוד צירוף לחייבם מכח ההיקש ונגד שני דברים לא יועיל הגז"ש לפטור כנ"ל ומיושב קושית מהרש"א לנכון בס"ד ודוק

ו) ובזה מיושב קושית השעה"מ שהקשה לפמ"ש הריטב"א דמש"ה לא דרשינן להתיר נשים בציצית כיון דהסמוכין אינו מיותר דנצרך להתיר כלאים בציצית ולא דרשינן לסתור כללא דמעשהז"ג נשים פטורות א"כ הכ"נ ההיקש אינו מיותר דהא צריך קרא לענין דא"י במצש"ט וא"כ אמאי דרשינן לחייב נשים במצה ולסתור כללא דמעשהז"ג. אך לפי' הנ"ל ניחא דבאמת בלאו קרא יש לחייב נשים במצה מטעם שהי' באותו נס ורק דס"ד לפוטרם מגז"ש א"כ ההיקש מגלה רק דלא נפטור מגז"ש אבל עכ"פ ל"ח סותר כללא דמעשהז"ג כיון דבאמת גם הסברא נותנת לחייבם מטעם שהי' באותו נס וההיקש מגלה רק דלא נפטור מגז"ש ומיושב קושית השעה"מ דהא הסמוכין אין מיותר דנצרך לענין הא דא"י במצ"ט ועפ"י הנ"ל א"ש דמאן הוא תנא דדריש מקרא דא"י במצש"ט ר"ש הוא דל"ל כולל דלדידן דס"ל כולל ל"ש טעם זה רק הטעם משום מהב"ע וא"כ ר"ש לשי' דס"ל דרשינן ט"ד א"כ שפיר במצה יש לחייבם משום שהי' באותו נס נהי דדריש מההיקש לענין מצש"ט אפ"ה שפיר דריש לחייב נשים במצה לגלות דלא נפטור מגז"ש וממילא יהי' החיוב מכח סברת אף הם הי' באותו נס ומיושב קושית השעה"מ לנכון בס"ד

ולפ"ז מיושב נמי קושית כת"ה דהנה כבר כ' הה"מ פ"ב ממא"ס דנהי דאין מזהירין מן הדין מ"מ היכי שיש איסור עשה בלא"ה שוב מזהירין מן