מהר"ש חלק ב קצ

אך לכאורה י"ל דעכ"פ בהפ"מ יש להכשיר דיש לתלות דהסירכא יוצא מתוך אונה העקרית ול"ח תר"ל ואי דיש חשש מכח חליף צורה הא חליף צורה מצד א' כשר בהפ"מ אך באמת י"ל עפמ"ש התב"ש והלב"ש דבחסר אונה והוכשר ע"י היכר סדק היינו שהאמצעית הוא דבוקה לאו"ע צריך שיושאר להאמצעית שיעור ט"ז ולהאו"ע מעט יותר ומשמע דאם ע"י ההיכר סדק יהי' שניהם שוים טריפה וכ' הלבוש ב' טעמים א' דכיון דחסר אונה ורק דהוכשר ע"י היכר סדק חשיב עכ"פ ריעותא דחסר ומידי שאינו כשר רק בהפ"מ חשיב ריעותא דחליף והוי תר"ל ועוד דכיון דדרך או"ע להיות גדול מהאמצעית נהי דבשוה בשוה כשר בהפ"מ כ"ז באם רואין שהם פרודין ושוין אז כשר בהפ"מ אבל אה דבוק הוי כאלו הסדק הוא במקום שאין דרך להיות סדק כיון דלא יהי' כשר רק בהפ"מ א"כ תולין דאין הסדק מחלק את האונות ושוב מיקרי חסר אונה

ובאמת בדין הנ"ל פליגי על הלב"ש חדא די"ל דחסר אינו מצטרף לתר"ל וגם דל"ח רק רכ"ד אבל בנ"ד שייכי ב' סברות הנ"ל דבאמת א"נ דהסירכא יוצא מתוך היתרת א"כ הוי תר"ל ורק שי"ל דיוצא מתוך אונה העקרית אבל הכא א"נ דזאת הוא אונה העקרית א"כ יהי' חשש חליף ונהי דחליף מצד א' כשר בהפ"מ מ"מ כיון דאונה העקרית אין דרכו להתחלף צורתו והראי' דאינו כשר רק בהפ"מ א"כ יותר יש לתלות דהך הוא היתרת כדי שלא יהי' בו ריעותא מצד חליף צורה דיתרת אין לו צורה ידועה ושוב ממילא יש איסור מחמת תר"ל ואף דעי"ז שניתלי דהוא היתרת שוב יהי' בו טריפות מצד תר"ל מ"מ גם שם אם נימא דאין האונות דבוקים במקום הסדק יהי' טריפה אף בהפ"מ מטעם חסר אונה וא"נ דמקום הסדק מעיד על דיבוק האונות יהי' כשר בהפ"מ אפ"ה אמרי' דכיון שאין האונות פרודות רק דצ"ל דנדבק במקום הסדק ואם הסדק הוא באופן שיש קצת שינוי ולא יהי' כשר רק בהפ"מ שוב אמרי' דאין כאן דיבוק במקום הזה וה"ה הכא כיון דאם ניתלי דהך הוא האונה העקרית יהי' חשש חליף צורה שוב אמרינן דהוא היתרת ושוב יהי' חשש מחמת תר"ל והכא גרע עוד מנידון של הלב"ש דשם אם ניתלי דדבוק במקום הסדק ליכא רק חשש' חליף לחוד דכשר בהפ"מ אפ"ה תולין דאינו דבוק במקום הסדק מכ"ש הכא דאף אם ניתלי דהוא אונה העקרית חוץ מזה דיהי' ריעותא דחליף דאינו כשר רק בהפ"מ וחוץ מזה יש רג"ד מכח הסירכא שוב יש לתלות דיוצא מתוך היתרת כדי שלא יהי' ריעותא דחליף צורה וגם שייך סברא השניה של הלב"ש דאם הוא אונה העקרית א"כ יש ריעותא דחליף דהא אינו כשר רק בהפ"מ ומידי דאינו כשר רק בהפ"מ מיקרי ריעותא ומבטל קולא דמיעוך ובנידון של הלב"ש יש לדון דנהי דחליף חשיב ריעותא מ"מ ריעותא דחסר אונה ל"ח רק רכ"ד אבל הכא נהי דריעותא דחליף י"ל דאינו רק רכ"ד ובפרט כיון דכשר בהפ"מ אבל עכ"פ מבטל קולא דמיעוך וא"כ יש ב' טעמים להטריף א' מכח ממ"נ דא"נ דיוצא מתוך היתרת נהי דליכא ריעותא דחליף ויתרת בדרי כשר אף שלא בהפ"מ מ"מ עכ"פ חשיב רכ"ד לבטל קולא דמיעוך וא"נ דיוצא מתוך אונה העקרית א"כ שוב מיקרי ריעותא דחליף כיון דאינו כשר רק בהפ"מ וגם מבטל קולא דמיעוך וגם מטעם השני כיון דאם ניתלי שהוא אונה העיקרית לא יהי' כשר רק בהפ"מ מצד חליף צורה א"כ תולין שהוא היתרת ובכדי שלא יהי' בו ריעותא דחליף ושוב טריפה מטעם תר"ל ובפרט לשיטת הרא"ש דאף היכי דההיתר הוא מכח רוב אף ביצא מן הרוב אפ"ה אמרי' השתא הוא דיצא מהרוב א"כ הכא א"נ דהוא אונה העקרית א"כ יש בו ריעותא מצד חליף וזה הריעותא הוא בתולדה ואינו כשר רק בהפ"מ א"כ נצטרך לומר דיצא בתולדה מהרוב אבל א"נ דזה הוא היתרת וביתרת ליכא ריעותא מצד שינוי צורה ונהי דיהי' טריפה מטעם תר"ל מ"מ בתר"ל אין אוסרין החלב רק עד ג"י א"כ לא יהי' הריעותא מתולדה ושוב הרוב מסייע דלא יצא בתולדה מהרוב ושוב יש לאסור מצד תר"ל הגם דיש כמה צדדים להיתר דידוע שיטת איזה מאחרונים דיתרת בדרי ל"ח אף רכ"ד דבשלמא בשאר טריפות שהריעותא הוא מפני שא"י לחיות א"כ אמרי דבחד ריעותא קליש לי' חיותא כמ"ש השב"י אבל ביתרת דיוכל לחיות וגזה"כ דטריפה א"כ במקום דכשר לא קליש לי' חיותא ול"ח ריעותא אך באמת אנן קיי"ל דגם בס"ט מחמת יתרת מהני שיהה יב"ח ע"כ דס"ל דגם יתרת א"י לחיות מש"ה ס"ל דיתמ"ק חשיב ריעותא והטעם דיש ס"ס לאיסור כמש"ל וסברא זו שייך גם ביתרת ועי' בדג"מ סי' ל"ה שכ' דאם שוה צד ימין לצד שמאל מיקרי ריעותא ולדידי' ד' בימין וג' בשמאל ל"ח ריעותא אבל הכא שיש ג' בימין וג' בשמאל חשיב ריעותא והגם שדעת מקצת פוסקים דחליף צורה מצד א' כשר אף שלא בהפ"מ וממילא דלא מצטרף לתר"ל ושוב י"ל דמיקרי ס' תר"ל שמא זה הוא האונה העקרית ואי דיש חילוף מ"מ חילוף זה כשר אף שלא בהפ"מ ול"ח ריעותא אך עכ"פ יש חשש מחמת שיטת הטוטו"ד דאם יש יתרת על כולן יש שם יתרת וגם שיטת הדג"מ דשוה בשוה חשיב ריעותא א"כ פשיטא דלשיטתו יש על כולן שם ריעותא ובפרט בצירוף סירכא שלכס"ד דהוי ריעותא גדולה קשה להתיר והגם דלא הי' דבוק מאונא לשלישית רק לשומן הלב מ"מ כמעט רוה"פ הסכימו דרק בריאה הסמוכה לדופן יש ס' שמא הסירכא באה מן הדופן ואף להמחמיר הוא רק מחמת ס' רק המתיר ס"ל דכל סירכא אינו רק ס' טריפה היינו שיש ס' שמא בא מחמת נקב וא"כ בסרוכה לדופן הוי ס"ס להתיר והאוסרין ס"ל דסירכא מעיד על ודאי נקב וליכא רק ס' א' שמא בא מהדופן ובס' אחד אוסרין עיי"ש בר"ן. ויצא דעכ"פ בסרוך לדופן ל"ח רק ס' טריפות וא"כ אי אזלא במיעוך י"ל דהוי ס' תרל"ר אבל בסרוכה לשומן הלב יש בירור דבא מן הריאה וא"כ שוב הוי כודאי טריפות וא"כ שוב יש כמה צדדין להחמיר וקשה להקל אף בהפ"מ כנלע"ד בס"ד ברור לדינא: