מהר"ש חלק ב קפח

אך עוד כ' הש"ך די"ל דהד"מ ל"ל כשיטת הב"י בהא דיתמ"ק משלים לשיטת המתירין רק דהאוסרין ס"ל דנהי דיתמ"ק כשר מ"מ אינו משלים וא"כ שפיר מסיים הרמ"א והכי נהוג דגם יתמ"ק אינו משלים וא"כ בחסר אונה ל"מ השלמת הוורדא וא"צ לומר דטריפה מטעם חסר וורדא רק הטריפות הוא מטעם חסר אונה והוי טריפות מדינא דש"ס עכ"פ נשמע דהש"ך מסופק לדידן דס"ל יתמ"ק כשר אי מועיל להשלים בתירוץ הראשון ס"ל דמשלים ובתירוץ השני ס"ל דאינו משלים ופשיטא דמס' מטריפין דהוי ס' חסר אונה. אך עכ"פ בנ"ד דבאמת יש היכר סדק רק דתרצה לומר דהוי תר"ל א"כ לתירוץ הראשון של הש"ך היתרת משלים וא"כ שוב ל"צ להצטרף ההיכר סדק וא"כ ממילא ל"ח תר"ל דעיקר הריעותא בהיכר סדק דהוי ריעותא דחסר וזה ניחא אם הי' בו ריעותא אחרת אבל ביתמ"ק להמכשירין א"כ מועיל להשלים וא"כ ל"צ כלל להיכר סדק וממילא ל"ח תר"ל אך לתירוץ השני של הש"ך דל"מ להשלים וא"כ עיקר ההיתר דלא יחשב חסר אונה הוא ע"י היכר סדק ושוב י"ל דחשיב תר"ל וא"כ עכ"פ לדידן דמספקא לן שמא יתמ"ה משלים והראי' שכ' הלבוש דאם יש ד' בשמאל וג' בימין ויתמ"ק יש להכשיר מס"ס שמא יתמ"ק משלים והוי שוה בשוה ואת"ל דיתמ"ק אינו משלים שמא כשיטת הפר"ח דד' בשמאל וג' בימין כשר

עכ"פ פשיטא דלדידן חשיב ס' אי יתמ"ק משלים וא"כ בנ"ד חשיב ס' תר"ל דשמא יתמ"ק משלים וא"כ ל"צ להיכר סדק וקיי"ל דס' תר"ל כשר ובפרט לפימ"ש בחידושי דהענין דתר"ל הוי כמו ס"ס לאיסור א"כ רק אי הי' פשיטא דיתמ"ק אינו משלים א"כ שפיר הוי שני ס' לאיסור שמא סדק ל"מ והוי חסר אונה ושמא יתמ"ק טריפה אבל השתא דמספקא לן שמא יתמ"ק משלים א"כ ל"ח ס"ס לאיסור דגם א"נ דסדק ל"מ אכתי אין בירור דחשיב חסר אונה דהא י"ל דהיתרת משלים ונהי דמטעם יתרת לחוד הוי ס"ס לאיסור שמא כהאוסרין יתמ"ק דהא עכ"פ חשיב ריעותא ושמא אף להמכשירין מ"מ אינו משלים אבל בצירוף סדק עכ"פ ל"ח בכלל ס"ס לאיסור דהא יש שני צדדים להתיר מכח החסרון א' מכח הסדק ב' מכח היתרת עכ"פ י"ל דבכה"ג חשיב ס' תר"ל וכשר

אך בעיקר הדבר שכ' הלב"ש דלדידן חשיב ס' אי יתמ"ק משלים לכאורה יש להעיר דהנה בסעיף ד' מפורש דאם עומד יתרת בסוף שיפולי אומא כשר וכ' הש"ך דזה מיקרי נמי בדרי וגם אי חשיב מקמא מ"מ יתמ"ק כשר ובסעיף ט' מפורש דחסר אונה אחת ויש יתרת בסוף שיפולי האומה דהמחבר מכשיר והרמ"א מטריף והעיר בט"ז דא"כ יש להטריף גם הא דסעיף ד' דכיון דאינו משלים ע"כ דל"ח בדרי וכ' הט"ז דבאמת יש ס' אם זה מיקרי בדרי אך שם דהאונות הם כתיקון ורק שעומד שם יתרת ממ"נ כשר או דהוי בדרי וגם אי חשיב מקמא נמי כשר אבל הכא לענין השלמה יש ס' שמא לא מיקרי בדרי ואינו משלים והנה לדברי הש"ך בס"ק מ"ב די"ל דיתמ"ק משלים א"כ הכא בס"ק ט' יש ס"ס להיתר שמא זה חשיב בדרי ואת"ל דחשיב מקמא שמא גם יתמ"ק משלים ובאמת הש"ך בהא דסעיף ט' מטריף מטעם אחר דהוי חליף האומה למטה ועיי"ש בפמ"ג וי"ל דלא ניחא לי' בסברת הט"ז די"ל דהוי ס"ס להיתר שמא זה חשיב בדרי ושמא גם יתמ"ק משלים וצריכין להבין סברת הט"ז

אך באמת י"ל דבעיקר הדבר שנסתפק הש"ך אי יתמ"ק משלים יהי' תלוי בפלוגתת הט"ז והש"ך דשיטת הט"ז דוורדא יתירה בשמאל כשר ורק ביתיר וורדא במקום הוורדא טריפה משום דהוי כחסר וורדא אבל בשמאל כשר והש"ך מטריף גם ביתרת וורדא בשמאל וכ' הלב"ש בהסבר פלוגתתם דידוע שיטת הפוסקים דאף לשיטת רש"י דיתרת אבר טריפה אף באינם דבוקים אבל עכ"פ אם היתרת אינו עומד במקום האבר מותר ומש"ה בעומד יתר רגל במקום הארכובה כשר וגם יתר כבד למטה ממקום מרה וחיותא כשר אף לדעת רש"י כמ"ש בש"ך סי' מ"א ועי' בט"ז סי' נ"ה וא"כ י"ל דפליגי אי כל הריאה מקום האוני דהט"ז ס"ל דמש"ה יתמ"ק כשר לפי שאינו מקום האונה ול"ש בי' יתר כנטול ואדרבה ביתרת בדרי צ"ל ההיתר משום דאורחי בכך דבלא"ה הי' שייך יתר כנטול דהא קיימא בדרי דאוני אבל מקמא ל"ש בי' יתר כנטול וא"כ אין חילוק אם הוא בצורת אונה או בצורת וורד אבל הש"ך ס"ל דכל הריאה מקום האוני ורק ההיתר דיתמ"ק משום דאורחי בכך וא"כ בצורת וורד לאו אורחי וטריפה עיי"ש בלב"ש. ולפ"ז נשמע דלשיטת הט"ז גם ביתרת מגבא ליכא טריפות מטעם יתר כנטול רק משום שמתחכך בצלעות ועפ"ז א"ש בהא דשיטת הט"ז להטריף בפיצול מגבא הקצר מגומא דנראה שאין זה פיצול רק יתרת והנקה"כ תמה דאף אם הוא יתרת מ"מ כשר כיון שהוא מונח בגומא והנה לקמן מביא הרמ"א דיתרת נגד חריץ הוורדא יש להקל גם להמטריפין יתמ"ק ובש"ך ס"ק ל"ט מביא דברי הד"מ דאינו מועיל הגנת חריץ דהא עכ"פ שייך יתר כנטול ולכאו' דבריו סותרין למ"ש בנקה"כ ועפ"ז א"ש דהש"ך מקשה רק על הט"ז לשיטתו דס"ל וורדא בשמאל כשר ע"כ דס"ל דאין כל הריאה מקום האוני א"כ ממילא גם ביתיר מגבא ל"ש להטריף מטעם יתר כנטול רק מטעם שמתחכך בצלעות וא"כ ממילא כשנח בגומא ליכא חיכוך אך כ"ז לשיטת המכשירין יתמ"ק וע"כ דאין כל הריאה מקום האוני א"כ גם ביתרת מגבא מהני הגנה שבגומא אבל להאוסרין יתמ"ק ע"כ משום דס"ל כל הריאה מקום האוני ושייך בי' יתר כנטול א"כ שפיר ל"מ הגנת החריץ וא"ש דברי הנקה"כ ומקשה שפיר על הט"ז

נשמע דלשיטת הט"ז אין כל הריאה מקום האוני ולפ"ז פשיטא דהא דנסתפק בש"ך אי יתמ"ק משלים הוא רק להש"ך לשיטתו דמטריף וורדא בשמאל וע"כ דס"ל דכל הריאה מקום האוני ורק ההיתר דיתמ"ק משים דאורחי א"כ שפיר י"ל כיון דכל הריאה