מהר"ש חלק ב קעז

מתייבמת וכל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה והנלע"ד דהנה בתוס' יבמות ד"ב הקשה דתתייבם ממ"נ וכ' בתירוץ א' דמיירי בקיבל עילווה ובתירוץ השני דשמא אם הי' קיים לא הי' מקפיד והקשה בשעה"מ דתתייבם מס"ס אך באמת כבר כ' השט"מ דל"מ ס"ס באיסור כרת והסברא י"ל לשיטת הרמב"ם בטעם הס"ס לפי שס' הראשון מה"ת לקולא וס' השני הוי סד"ר וא"כ לר"מ לשיטתו בכריתות די"ז דל"צ חתיכה מב"ח וע"כ דס"ל ס' מה"ת לחומרא כמ"ש המהרי"ט והדברי אמת א"כ ממילא לר"מ באיסור כרת אף בלא איקבע ל"מ ס"ס לפי שס' הראשון אסור מה"ת אך לכאורה תיקשי דהכא גם לר"מ ס' הראשון מותר מה"ת דהא רוב נוטה שאינה איילונית ונהי דר"מ חייש למיעוט מ"מ כתב בתוס' חולין דף י"ב דאינו רק חשש דרבנן וא"כ כיון דס' הראשון מותר מה"ת שוב ס' השני הוי סד"ר

אך באמת יש בזה מבוכה רבה אי ר"מ חושש למיעוט רק מדרבנן או אף מה"ת ובתוס' נדה דל"ב כ' דר"מ חושש למיעוט אף מה"ת עיי"ש במה שהקשו דלר"מ בנות כותים צריכים להיות טמאות מה"ת וגם מהא דהקשו בתוס' נדה די"ח ע"ב דלר"מ כיון דחייש למיעוט א"כ ברוב תינוקת מטפחין הוי ס' בדשאבד"ל וטהור וע"כ דחייש למיעוט מה"ת דאלת"ה מדרבנן א"א לצמוח קולא וכמ"ש בר"ן פסחים ד"ל וכן כ' בתוס' חולין דפ"ו ע"ב ועיי"ש בתוס' דפ"ו ע"א דהקשו לר"מ אמאי לוקה באכל משחיטת חש"ו משום נבילה הא ר"מ חושש למיעוט ואם נימא דרק מדרבנן חייש א"כ שוב א"א לצמוח מזה קולא שלא ללקות וע"כ דר"מ מה"ת חושש למיעוט והנה בהא שכ' התוס' בחולין שם דיש חזקה ג"כ והוי מיעוטא דמיעוטא אכתי תיקשי דהא א"נ דר"מ מה"ת חייש למיעוט א"כ נגד רו"ח חושש עכ"פ מדרבנן כמ"ש בתוס' נדה דל"ב ועיי"ש במהרש"א דרק במיעוט דלא שכיח בעצם לא חייש ר"מ אבל היכי דהמיעוט מצד עצמו שכיח נהי דיש רו"ח כנגדו מ"מ חייש עכ"פ מדרבנן וא"כ שוב תיקשי אמאי אחר שחיטת חש"ו מותר לשחוט בנה הא עכ"פ לחומרא חייש ר"מ למיעוט אף נגד רו"ח ושוב נחוש לחומרא לענין או"ב אך באמת י"ל כיון דמחליטין מכח הרוב לוודאי נבילה ולוקה משום נבילה שוב א"א לומר תרתי דסתרי ולחוש לחומרא מדרבנן לענין או"ב וכמ"ש בתוס' בכורות ד"כ דאף דרוב ל"מ בממון מ"מ כיון דמכח הרוב מחזיקין שהוא בכור וודאי לאוסרו וללקות בגיזה ועבודה ולהקריבו ע"ג המזבח ה"ה דמהני לענין ליתנו לכהן

עכ"פ נשמע דיש בזה מחלוקת אי ר"מ חייש למיעוט מה"ת או רק מדרבנן וא"כ י"ל דשני תירוצים שבתוס' פליגי בזה אי ר"מ חושש למיעוט מה"ת או רק מדרבנן דבתירוץ הראשון ס"ל דרק מדרבנן חושש ר"מ למיעוט ושפיר הקשו תתייבם ממ"נ וא"ל שמא לא הי' מקפיד דאכתי תתייבם מס"ס כיון דס' הראשון מותר מה"ת ולכך מוכרחים לתרץ דמיירי בקיבלו ובתירוץ השני ס"ל דר"מ חייש למיעוט מה"ת א"כ ס' הראשון אסור מה"ת ושוב ל"מ הס"ס

והנה כבר הבאתי שיטת התוס' דנגד רו"ח ל"ח ר"מ למיעוט אך זה פשוט דאי ר"מ חושש למיעוט מה"ת א"כ אף נגד רו"ח חייש עכ"פ מדרבנן כמפורש שם לענין בנות כותים אבל א"נ דר"מ ל"ח למיעוט רק מדרבנן א"כ נגד רו"ח אף מדרבנן ל"ח דכיון דהחזקה מסייע להרוב נגרע כח המיעוט. והנה לענין רואית דם במר"ג ר"מ מטמא ור"י מטהר וכ' בחי' הר"ן דהחשש הדר מר"ג למקור הוי רק חשש מיעוט מש"ה ר"מ מחמיר כיון דחייש למיעוט והקשו המפורשים הא ר"י נמי חייש למיעוט ביבמות דס"ו וכ' בשו"ת ח"ס יו"ד סי' קמ"ח דר"מ חייש למיעוט אף נגד רו"ח ור"י ל"ח למיעוט נגד רו"ח עיי"ש. וסברתו נכונה דהא חזינן בהא דבנות כותים דר"מ חייש למיעוט אף נגד רו"ח דהא ברגע שנולדה לא ראתה

ובאמת עפ"ז א"צ לומר דמש"ה ר"י מטהר בבנות כותים אף דחייש למיעוט משום דגרי אריות הם כמ"ש התוס' רק בלא"ה ניחא משום דר"י ל"ח למיעוט נגד רו"ח וכנ"ל. נשמע דעכ"פ ר"מ ור"י פליגי אי חוששין למיעוט נגד רו"ח דר"מ לשיטתו דלמיעוט גרידא חושש מה"ת אף נגד רו"ח חושש עכ"פ מדרבנן ולר"י דל"ח למיעוט גרידא רק מדרבנן א"כ שוב נגד רו"ח אף מדרבנן ל"ח וא"כ מיושב קושית התוס' דאמאי קטנה חולצת הא עכ"פ לא מתייבמת משום דחייש למיעוט ועפ"ז א"ש דכיון דר"י נגד רו"ח ל"ח למיעוט אף מדרבנן וע"כ דאף נגד רוב לחוד ל"ח רק מדרבנן ושפיר לר"י קטנה מתייבמת ממ"נ וא"נ שמא לא הי' מקפיד דאכתי תתייבם מס"ס אף דגם ר"י ס"ל ל"צ חמב"ח וע"כ דס' מה"ת לחומרא ושוב י"ל דבאיסור כרת ל"מ ס"ס מ"מ כיון דל"ח למיעוט רק מדרבנן שוב ס' הראשון מותר מה"ת דתולין שאינה איילונית ושוב ס' השני הוי סד"ר ורק לר"מ דחייש למיעוט אף נגד רו"ח וע"כ דנגד רוב לחוד חייש מה"ת וא"כ ל"ש היתר מכח ס"ס ולכך ס"ל קטנה אינה מתייבמת אבל לר"י לשי' פשיטא דקטנה מתייבמת וכנ"ל ומיושב הכל לנכון בס"ד

ב) ובאמת עפ"ז יש להעיר מש"ס יבמות דס"א דקאמר ר"א כהן לא ישא את הקטנה שמא תמצא איילונית וס"ל איילונית זונה הוי ופריך ומי חייש ר"א למיעוט והתניא ר"א אומר קטנה מתייבמת וא"נ דחייש למיעוט אמאי מתייבמת וקשה הא באמת י"ל דקטנה תתייבם ממ"נ ועל תירוץ הראשון כבר העירו מש"ס הלז דשמא מיירי הכא בלא קיבלו עילווה אך לדברינו גם לתירוץ השני תיקשי דתתייבם מס"ס ועכצ"ל כמ"ש השט"מ דבאיסור כרת ל"מ ס"ס וכמו שביארתי דלמ"ד ל"צ חמב"ח א"כ ס' כרת מה"ת לחומרא ושוב ל"מ הס"ס כיון דס' הראשון מה"ת אסור וא"כ הא גם ר"א ס"ל בכריתות שם דל"צ חמב"ח ושוב ס' הראשון אסור מה"ת אך באמת