מהר"ש חלק ב קעג

ותירצו דשם מעשה הקידושין חשיב מעשה זה גמור א"כ נהי דקודם ההיתר סברו דלא יחולו הקידושין מ"מ אמרינן אמ"ל אבל הכא הפרת אב קלוש לי' דהא לא מצי מיפר בלי הבעל היינו הארוס וכיון דהי' שעה דלא הי' מהני הפרת האב היינו בשעה שקיים לה הבעל א"כ שוב אף כשנשאל ל"מ הפרתו א"כ ה"נ קנין כזה קלוש טובא וכיון דכבר נתבטל בשעה שחל קנין השני א"כ שוב אף שיש אומדנא מ"מ עכ"פ ל"ש לחזק הקנין מכח מנהג הסוחרים דעכשיו ליכא השלוס צעטל ואף דשייך אמ"ל מ"מ קנין כזה קלוש לי' ול"א בזה אמ"ל נמצא אי הי' המום מחמת המוכר היינו שהמוכר מכר האבפאל לאיש אחר א"כ הי' טענת מום והי' יכולין שניהם לבטל המקח אך אי קיים מקח הראשון אז הדין כנ"ל דאי קנה המקח ראשון אז הדין כנ"ל דאי קנה המקח הראשון בקנין גמור אז אף אי ביטל קנין הראשון באוה"מ בשעת קנין השני מ"מ היכי דבטל קנין השני נתעורר קנין הראשון ובכה"ג שפיר יועיל האומדנא ע"פ הסברות שכ' לעיל אך בלא קנה העצים רק בקנין כסף עם שליש צעטל א"כ בזה לא נוכל ע"י האומדנא לחזק קנין קלוש כזה דחל רק מכח ק"ס

אך כ"ז אי הי' ההפסד מחמת המוכר אבל הכא י"ל דלא יוכל לתבוע כלל ההפסד כיון דהגרם הי' מחמת הקונה דלא פירש בהקאנטראקט שנתן להממונה דמוכר לו רק האבפאל מיעדלאווע א"כ נהי דאם לא הי' קונה כל היער והי' המוכר תובע ממנו דגרם לו היזק מה שנתן קאנטראקט סתם ועי"ז לוקח גם מבוקאווע מ"מ עכ"פ לא הי' צריך לשלם לו דהא לא ברי היזקא דלא ידע דיקח דשא"ש וגרע מגרמא אך הכא שקנה בעצמו היער א"כ יוכל לומר ממ"נ אם סברת דלא יקח דשא"ש א"כ ל"ה מום כלל ואי ידעת שהוא גזלן א"כ אתה גרמת לעצמך א"כ נהי דא"א לחייב אותך מטעם גרמי מ"מ לא נעשה מום מצדו וידוע דעת הפוסקים דמש"ה במוכר זרעוני גינה ולא צמחו אינו מחויב לשלם ההוצאות דדבר שהבעלים בעצמם עשו ההיזק נהי דאחר גרם לו היזק בזה ל"א דד"ג ועי' בש"ע אה"ע סי' נ' לענין תשלומי ההוצאות בחזר בו המשודך מכ"ש הכא דהמוכר לא גרם לו שום היזק רק הוא בעצמו גרם לעצמו הפסד בודאי לא יוכל לתבוע מהמוכר שיווי הפחת ואף אם אין רצון המוכר לבטל כל המקח מ"מ א"י לתבוע שיווי הפחת ומכ"ש באם רצוי המוכר לבטל כל המקח בודאי רשות בידי וא"צ לקיים המקח מהקלאפטער ולא עוד שאני מסופק כלל אם יוכל הלוקח לבטל כלל המכירה מחמת זה דהא אינו מבורר המום. ואף שדימה כת"ה דין זה להא דטבעת שנמצא בו בדיל י"ל דלא דמי דשם טוען המוכר שמא אין זה הטבעת שמכרתי לך יי"ש ס' על תחנת החיוב כדברי הפמ"א לכך י"ל דפטור אפי' משבועה אבל הכא אי הי' מפורש בהקאנטראקט שמוכר לו גם האבפאל ונמצא שהאבפאל שייך לאחר א"כ יש מום בבירור רק יש ס' שמא אינו מקפיד בזה לא הו"ל איא"ה אך באמת מוכח דידע מזה קודם הקנין שיקח האבפאל וגם הוא גרם לזה וידע ומחיל וגם במום גמור אם נשתמש אחר שידע מהמום א"י לבטל המקח וגם לענין אונאה הדין כן ואפי' בלא נתן מעות הוא רק היכי שיש לו מגו

א"כ בכה"ג לפענ"ד הדבר פשוט דאין ברשות הלוקח לחזור מהקנין ובפרט שלא יכול לתבוע שיווי הפחת לפי שהוא גרם זה ההפסד ואין בזה שום מקום להטיל קב"ח על המוכר ובפרט אם רוצה המוכר לחזור מכל הקנין בודאי הברירה ביד הלוקח או לקיים כל המקח או לבטל כל הקנין ולא יוכל לתבוע דמי הפחת ולא קנין הקלאפטער ואם בטל קנין השני קנין הראשון נמי בטל ולדעתי אין שום טענה על המוכר לפי שהלוקח גרם ההפסד כנלע"ד ברור בס"ד

בעה"ח ה' שלח כ"ד סיון תר"נ ראדימושלא. והננידידו. סימן מב שוכ"ט להרב המאה"ג חו"ב הצדיק המפורסם מהר"ש שליט"א האבד"ק דעמביץ ולהרה"ג מוה"ר דובעריש נ"י מוצד"ק הנ"ל

בדבר שאלתם שסוחרי עורות קיבלו עליהם בח' בכתב קנין באוהיו"מ ליתן למחזיקי האקציז משך ג' שנים דבר קצוב מכל עור שיקנו ונכתב שמה שקיבלו עליהם חיוב הנ"ל בעד החיוב שקיבלו עליהם מחזיקי האקצז שלא לקנות עורות משך זמן הנ"ל ומחזיקי האקציז נתנו כתב שבעד זה שהתחייבו א"ע סוחרי העורות בעד זה מחויבים המה שלא לקנות עורות ורק ממחזיקי האקציז לא חתם א"ע רק שותף א' והשני לא רצה לחתום ועי"ז פסקו סוחרי העורות מליתן ההתחייבות באמרם כיון ששותף א' ממחזיקי האקציז לא רצה לחתום ע"ז האופן לא קיבלו עליהם ההתחייבות זה תורף הטו"ת

והנה באמת זה שהתחייבו א"ע סוחרי העורות ליתן למחזיקי האקציז דבר קצוב מכל עור שיקנו זה פשוט דמהני החיוב אף דלענין שותפין שנשתתפו בדשלב"ל דעת כמ"פ דל"מ בי' קנין וכמ"פ כ' דהוי כהקנה ידים למלאכתן והוי כדקל לפירותיו ובאמת בש"ך שם כ' דעל להבא ל"מ אף בקנין ובנה"מ כ' דעל לשעבר אף קנין ל"צ ואף על להבא מהני בקנין ודעת הרמב"ן דעת יחיד הוא ועי' שו"ת ד"ח סי' כ"ח שהביא שיטת המהרשד"ם דיוכל המוחזק לומר קי"ל כשיטת הרמב"ן ועיי"ש בסי' כ"י משמע להיפך ובאמת י"ל עכשיו שהמנהג לעשות שותפות בדשנב"ל א"כ כבר כ' בשו"ת הרא"ש דקנין סטימתא מהני אף לקנות בדשלב"ל דלא כשיטת המרדכי ועי' נה"מ סי' ס"ו וסי' ר"א ובח"ס חו"מ סי' ס"ו ובשו"ת ד"ח סי' הנ"ל ובבית שלמה בכמה תשובות א"כ אף דבשו"ת מהרי"א כ' דיכול המוחזק לומר קי"ל כהמרדכי