מהר"ש חלק ב יז

עדיף מרוב וע' ושו"ת נובי"ק סי' מ"ג וע' בש"ש שכ' דב' חזקות מועיל אף בס"ט ברה"י א"כ פשיטא דבשני חזקות להיתר דא"צ לברר כלל וא"כ בוודאי דחשיבי אנוסים וברמב"ם פ"ד מהא"ב הט"ז בהא שכ' הדין דצנועות בודקת מסיים דאחר תשמיש בעי בדיקה אף ד' נשים ומשני דלענין לפני תשמיש לענין צנועות אז ד' נשים א"צ בדיקה ועיי"ש ברשב"א שהביא פלוגתא אי ד' נשים צריכין בדיקה בעסוקה בטהרות עיי"ש

עכ"פ במעוברת שלא בשעת ווסת פשיטא שי"ל דאף הצנועות ל"צ בדיקה א"כ שפיר חשיבי אנוסים ומה שהרגישה באמצע התשמיש וי"ל דעכ"פ הי"ל לומר שהרגישה ועכ"פ לא הי' גומר ביאתו וע' שו"ת ח"ס יו"ד סי' קנ"ה שאם הרגישה כובד באברים ל"ח אנוסה אף באמצע התשמיש מ"מ עכ"פ הבעל חשיב אנוס וגם לענין האשה נסתפק שם די"ל דחשובה אנוסה די"ל יצר אלבשה ובאמת כבר מפורש סברא זו בתוס' שבועות די"ז ד"ה קסבר יכולני לבעול כ' שם דאף שהוא מזיד על הפרישה מ"מ י"ל דחשיב שב מידיעתו לפי שי"ל יצר אלבשה ומשמע דעכ"פ חשיב מזיד ובאמת בלא"ה י"ל דחשיב שב מידיעתו דעד עכשיו מוקמינן בח"כ וע' בקצה"ח סי' נ"ב ובשו"ת ח"ס יו"ד סי' י"ד עכ"פ שם דוקא שהרגישה כובד באברים דזה רגילות בזמן ווסת א"כ הי"ל לידע דשמא הגיע ווסת אבל זיבת דבר לח אף להסוברים דחשיב הרגשה מ"מ כ' הפוסקים דהרגשת זיבת דבר לח אינו מורה על דם כ"ז דליכא דם לפנינו ובפרט אם י"ל דהרגשת שמש הוא אז בוודאי ליכא חשש בהרגשת זיבת דבר לח כמ"ש בסד"ט סי' ק"צ א"כ פשיטא דחשיבי אנוסים ופטורין מכפרה. עוד יש לדבר אם צריכה אח"כ עכ"פ לבדוק לפני תשמיש

והנה באמת בחוו"ד סי' קפ"ו מפורש דאף באשה שיש לה ווסת אם ראתה פ"א אף במופלג מהתשמיש אפ"ה צריכה אח"כ פ"א לשמש בבדיקה לפני תשמיש ואחר תשמיש ובשו"ת שו"מ מה"ת סי' ל"ב כתב להיפוך ונעלם ממנו דברי חוו"ד הנ"ל א"כ הי' עכ"פ צריכה אח"כ לשמש בבדיקה הגם לפי משמעות השאלה נראה שהגיעה זמן ווסת ע"כ אם הי' זמן ווסתה מקודם שנתעברה היינו שהי' לה ווסת בכ"ה לחדש ועתה ראתה בכ"ה לחדש דבזה י"ל דחזר ווסת הראשון למקומו וקיי"ל בסי' קפ"ט דאף אם נעקר ווסתה בג' פעמים מ"מ אם לא קבעה ווסת אחר אם ראתה פ"א בזמן ווסת הראשון חזר הווסת למקומו והוי לי' ווסת קבוע א"כ י"ל דתולין בווסתה כמפורש בש"ע דשמשה סמוך לווסתה תולין ראייתה בווסתה ומקורו מש"ס נדה דס"ו וא"כ שוב שלא בשעת ווסתה מותר לשמש בלי בדיקה הגם די"ל דבימי עיבור דקיי"ל דא"ח לווסתה לחומרא ה"ה דאין תולין בווסת לקולא אך באמת ל"מ לשי' הפוסקים דגם בלילה שקודם עונת הווסת ל"ח רדמ"ת דתולין בווסתה דנהי דלכתחילה ל"ח שהתשמיש הקדים ראיית הדם בלילה שקודם עונת הווסת מ"מ אם ראתה יותר מסתבר לומר שהתשמיש הקדים ראיית הווסת משנחוש דהתשמיש גרם בעצמי ראיית הדם. א"כ הכ"נ נהי דבימי הנקה א"ח לווסת מ"מ אם ראתה יותר מסתבר דהווסת בא בשעת הנקה ג"כ משנאמר דהדם בא בלי סיבה רק בסיבת התשמיש ואף לשיטת הש"ך דבלילה הקודמת חשובה רדמ"ת אבל בימי הנקה נהי דא"ח לווסת זה כ"ז שלא ראתה אבל אם ראתה חזינן דיצאה מכלל רוב נשים א"כ שוב תולין הראיי' בווסתה וראי' מדברי הסד"ט שכ' אהא דכ' המנ"י בתוה"ש דמעוברת אף הרגישה ובדקה ולא מצאה כלום טהורה דהרגשה לא גרע מראיית ווסת ומעוברת אינה חוששת לווסת ודחה הסד"ט דכיון דהרגשה יצאה מכלל רוב נשים ועיי' ח"ס סי' קמ"ג ע"כ הדבר פשוט דאם הראיי' של עכשיו הי' בזמן ווסת הקדום ע"כ שלא בזמן ווסת תהי' מותרת לשמש בלי בדיקה אבל אם הראי' הי' שלא בזמן ווסת א"כ עכ"פ פ"א תצטרך בדיקה הגם שי"ל דבימי הנקה עדיף מיש לה ווסת וי"ל דאף לכתחילה אינה צריכה לבדוק מ"מ יש להחמיר ולשמש פ"א בבדיקה ואם לא תמצא אזי יהי' דינה ככל נשים והנלע"ד כתבתי: באעה"ח יום ב' וישלח תרס"א ראדאמישלא סימן ג

פלפול בסוגיא דכבתה שבת דכ"א שם אר"ה פו"ש שאמרו חכמים אין מדליקין בשבת אין מדליקין בחנוכה בין בחול בין בשבת וקאמר רבא מ"ט דר"ה קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה ור"ח אמר מדליקין בחול אבל לא בשבת קסבר כבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה ושייך החשש שמא יטה א"ר זירא אמר רב מדליקין בהם בחנוכה בין בחול בין בשבת קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה אמרוה קמי' דאביי משמי' דר' ירמי' ולא קיבלה ומשמי' דר"י קיבלו. ופריך וכבתה אין זקוק לה והתניא מצותה משתשקע החמה מאי לאו דאי כבתה הדר מדליק ומשני לא דאי לא אדליק מדליק א"נ לשיעורא. ע"כ סוגית הש"ס השייך לענינו. ויש בזה הרבה לדבר

א) קשה מדוע מקודם שאמרו לו לאביי משמי' דר' ירמי' לא קיבלה ורק כשאמרו לו משמי' דר"י קיבלה. ועוד ידוע דעת הרי"ף שכ' דמותר להדליק בשמנים הפסולין בחנוכה בין בשבת בין בחול וכ' מדקאמר מדליקין בהן בשבת מכלל דס"ל אסור להשתמש לאורה וליכא חשש שמא יטה ותו מדמדליקין בהן בשבת ש"מ דכבתה אין זקוק לה דא"נ דזקוק לה שוב אסור להדליק בשבת דשמה תכבה ולא יוכל להדליק כקושית התוס'. ודברי הרי"ף ז"ל תמוהים דאמאי לא יליף דכבתה אין זקוק לה מהא דמותר להדליק בחול דא"ת כבתה זקוק לה שוב אסור להדליק מחשש שמא יפשע כדחייש ר"ה. והנה בק"נ שם כ' דהרי"ף ס"ל די"ל דוקא בשבת כבתה אין זקוק לה