מהר"ש חלק ב קסז

וד' נ"ט פשיטא דשרי כמ"ש בח"י סי' תנ"ב דמש"ה מצרפין בהגעלת כלים ההיתר דנטבנ"ט משום דהוי ג' נ"ט וחוץ לזה הכא ליכא שום חשש דאף א"נ דנטבנ"ט בוודאי ל"מ בחמץ מ"מ ליכא חשש דממ"נ לשיטת הב"י דמחמירין בחממו בו מים משום דחנ"נ א"כ הכא בוודאי שרי ואי לשיטת הש"ך עיקר החשש דהבלוע שבקדירה נכנס לתוך המים וחוזר לתוך הקדירה א"כ כ"ז בבישול שי"ל דטעם הנכנס לתוך המים חוזר לתוך הקדירה אבל הכא ממ"נ טעם הנשאר בתוך התנור נשאר פגום ואי דטעם הנכנס לתוך המצות נעשה מושבח בתוך התנור מ"מ בלוע מאוכל א"י בלי רוטב בבלוע כחושה עכ"פ ול"מ לשיטת החוו"ד בסי' ק"ה דמאוכל לכלי אף בלוע שמן א"י ואף להחולקים וגם בחוו"ד בעצמו בסי' צ"ו כ' להיפך מ"מ הכא לא הוי רק בלוע כחושה ופשיטא דא"י בלי רוטב וא"כ פשיטא דהמצות שנאפו אחר המעל"ע משעת אפיית המצות חמוצים פשיטא דכשרים בלי שום חשש. ואף דנודע מ"ש בספר חוקי דעת בהא דכ' האו"ה דהיתר שנכבש מעל"ע בכלי איסור דנאסר והקשה הט"ז דהא אחר מעל"ע הוא נטלפ"ג וכ' דכל שאינו עומד ריקן לא נפגם ומשמע דע"י שבישלו בו לא נעשה כלל פגום אף מה שנבלע בהתנור מקודם וא"כ הכ"נ י"ל דכ"ז שאפו בו מצות לא התחיל הפגם. אך באמת חזינן דעכ"פ בבב"ח מותר אף בחממו בו מים וע"כ דאף בחממו בו עכ"פ הנשאר בדופני הקדירה נפגם רק דמה שנכנס לתוך המים נעשה מושבח ושוב י"ל דא"י בלי רוטב דאם נימא דלא נעשה כלל פגום א"כ בב"ח יתסור וע"כ כנ"ל ובפרט דאנן לא קיי"ל כסברת החוקי דעת דהא המג"א כ' דמיירי שתיכף שעיראו האיסור תיכף נכבש ההיתר דבלועה ופגימה באין כאחד וע"כ דל"ל כסברת החוקי דעת וא"כ הכא המצות שנאפו אחר המעל"ע פשיטא דשרי ובפרט שביום השני הוסק התנור ונהי דבלא הסיק בפי' לשם פסח ל"מ אפי' בדיעבד היכי דלא הסיק רק פ"א דאמרי' שמא לא הלכו הגחלים ע"פ כולו וא"כ י"ל הכא דלא ידעו דהמצות של אתמול הי' מחומצים א"כ לא ידעו דצריך להסיקו שנית כד"ת וא"כ י"ל שמא לא הלכו הגחלים ע"פ כולו. אבל עכ"פ כיון שיש כמה צדדים להקל שוב יש לצרף ג"כ שמא הלכו הגחלים ע"פ כולו א"כ המצות שאפו ביום שני פשיטא דשרי: זא שם

עתה נדבר מהמצות שנאפו ביום ראשון. הנה להתירם מטעם נטבנ"ט אין כאן היתר דהא קיי"ל דבישל בכלי חמץ ב"י אסור אף ביו"ט אחרון והטעם דלא סמכינן אהא דנטבנ"ט משום דשמו עליו וגם שני נ"ט אסרינן כשיטת הרמב"ן ומהרש"ל וגם כיון דאפשר לאוכלו לאחה"פ הוי כלכתחילה ואף דלענין בטלפ"ג ל"ח לי' כלכתחילה אבל לענין נטבנ"ט יש כמה צדדים לאיסור. אך באמת י"ל כיון דעכ"פ בחיטים שאפו תחילה נהי דלא הי' בו ס' אבל עכ"פ הי' בו יותר מרוב ורק דקיי"ל דבחיטים המבוקעים בליכא ס' אסור להוסיף משום דאף דקיי"ל דיבש ביבש היכי דיש רוב מותר להוסיף עד ס' מ"מ הכא עדן לא נתבטל ברוב משום דניכר האיסור אבל עכ"פ אחר שנטחן ונתערב נבלל יפה ונתבטל מה"ת ברוב לשיטת הברית אברהם דמצומחים עם שאר החיטים חשיבי מב"מ ובפרט בשעת אפיה נעשה גוף א' א"כ לא נאסרו המצות רק מדרבנן דלח בלח בעי ס' מדרבנן וא"כ שוב לא נאסר התנור רק מאיד"ר היינו מאיסור שנתבטל ברוב וא"כ באמת לענין שאר המצית עכ"פ שייך היתר דנטבנ"ט ורק בחמץ אסרינן לפי ששמו עליו אבל כיון דחזינן דאם נתערב אפי' בפחות מס' מותר חזינן דבתערובות סמכינן אשיטת הפוסקים דגם בחמץ נטבנ"ט שרי ומכ"ש לענין היכי דגוף החמץ שנבלע לא הי' בו רק איד"ר בוודאי סמכינן אהסוברים דנטבנ"ט שרי בחמץ דהוי לי' סד"ר כיון דבתנור זה לא הי' בליעה רק מאיד"ר שוב סמכינן אהיתר דנטבנ"ט ואף דחזינן דכמ"פ מחמירין בנתבשל בכלי חמץ ב"י אף לאוכלו ביו"ט אחרון אף דהוי דרבנן וחזינן דאף בדרבנן לא סמכינן אהא דחמץ יחשב נטבנ"ט י"ל דבשלמא התם בנתבשל בכלי חמץ ב"י א"כ על עצם התבשיל הוא ס' ד"ת דשמא ל"ש היתר דנטבנ"ט וא"כ בימי הפסח הוי עליו שם איסור ד"ת וכבר אסרנו א"כ נהי דביו"ט אחרון הוי סד"ר מ"מ הוי ס' בנתגלגל והוי זילזול לדבריהם כבר אסרנו התבשיל בעודו ס' ד"ת שיב א"א להקל אף ביו"ט אחרון אבל הכא דתיכף על התנור גופא לא הי' שם איסור ד"ת ורק איד"ר ושוב י"ל סד"ר לקולא. אך אכתי לשיטת העטרת חכמים והח"ס דמאצומחים חשיבי מבשא"מ שוב יש חשש איסור ד"ת ואף לשיטת הבר"א דחשיב מב"מ אפ"ה י"ל כיון דאז בשעת אפיה לא נודע מהאיסור ומפורש בסי' ה"ט דבלא נודע ל"ש ביטול ודעת כמ"פ דבלא נודע אף מה"ת לא בטל ושוב י"ל דבשעת אפיה לא נתבטל עדיין ושוב נאסר התנור מה"ת ונהי דעכשיו שנודע נתבטל מה"ת אבל עכ"פ התנור נאסר מה"ת ושוב א"א לסמוך אהיתר דנטבנ"ט

אך באמת גם בלא נודע דעת כמ"פ דבטל מה"ת וחוץ לזה נהי דלא ידעו דליכא ס' אבל עכ"פ ידעו שיש חיטים מוצמחים ורק שסברו שיתבטל בס' וא"כ הוי כנודע מהאיסור ובאמת גם בביטל בס' בעי ביטול רוב ג"כ לשיטת כמ"פ ושוב נתבטל מה"ת ושוב שייך ההיתר דנטבנ"ט ובפרט דבהיתר ל"א חנ"נ א"כ עכ"פ בלע התנור רק ערך נ' חלקים היתר וחלק א' איסור דבהיתר משערין לפי המדומע וא"כ כשאפאו אח"כ מצות כל מצה שבלע מהתנור בלע נ' חלקים היתר וחלק א' איסור וא"כ בוודאי בכל מצה יש ס' נגד חלק שבלע מהאיסור דתמיד אמרי' דיש רוב במה שבקדירה נגד בליעת הקדירה והכא שבקדירה גופא יש נ' חלקים היתר א"כ בכל מצה יש ס' נגד חלק איסור שבלע וכיון שנתבטל הטעם קוה"פ שוב אינו חוזר וניעור ובפרט שבעיקר הדבר אף שבדקו אח"כ החיטים ולא הי' בהם ס' מ"מ רחוק הדבר שיאפו מצות מחיטים שמורים ולא יבדקו מקודם החיטים אם יש בהם ס' ובוודאי בדקו החיטים שטחנו ובאותם