עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמהר"ש חלק ב

מהר"ש חלק ב קסג

Maharash responsa part 2 163 · מהר"ש חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

מעלמא בא אין תולין בהרגשה. א"כ ה"נ כיון דלא הי' הרגשה ברורה אין תולין שבא מהמקור וממילא דאין תולין דבתר דתמו מיא אתי דם אך לשיטת התוס' דבתר"ל גם ר"י מחמיר וחזינן דהיכי שאפשר לבוא מהמקור מחמירין א"כ י"ל דבאם נמצא על שפת הספל יש הוכחה דבא בסוף הי' שותת הגם דבח"ס כ' דבשלמא אם בא בתחלת ההשתנה ואז בשעה שמ"ר מרובין אם בא בשתיתה שכיח לילך למקור ולהביא דם אבל אם בא בקילוח נהי דבסוף בא בשתיתה מ"מ אז ליכא מ"ר מרובין ושוב אין תולין דהדר למקור אבל לר"מ דגם בחדא לריעותא מחמיר ורק בתרתי לטיבותא מקילין כיון שא"א לחזור למקור א"כ שפיר בסוף דעכ"פ אינו הולך בקילוח יש להחמיר אך עכ"פ בהשתינה מעומד ובשתיתה יש לחוש לשיטת רש"י דבתר"ל גם ר"י מחמיר

והנה לכאורה י"ל דאף לשיטת הר"ח דגם לר"י עכ"פ יש טומאת כתם מ"מ ליכא רק טומאת ס' וא"כ בכה"ג הוי ס"ס שמא בקרטין ליכא דם וא"כ בודאי הוא ממקום מ"ר דהא גם בקרטין הנמצא בבדיקת עד אף שלא במ"ר מקיל הט"ז ונהי דהח"צ חולק מ"מ בקרטין כאלו הנמצא במ"ר בודאי אינו מהמקור דגוף החשש שמא הדר מ"ר למקור הוא רק חשש מיעוט ובפרט להביא קרטין הוי בגדר מיעוט דל"ש ואת"ל שיש דם מ"מ שמא לא בא מהמקור דל"ש שמ"ר ילך למקור דהא ל"ה רק טומאת כתם ונהי שכ' המפורשים דבכתם ל"מ ס"ס להיתר וכמ"ש הכ"מ בפ"ו ממעשר דבמידי דעיקרו נתקן על הס' ל"מ ס"ס להיתר. אך כ"ז בכתם אבל בעד שא"ב דאינו בכלל כתם רק דהוי כמו טומאת ס' א"כ כשיש עוד ס' חשיב בכלל ס"ס והגם די"ל דלענין ס"ס זו חשיב איכא לברורי שני הספיקות ס' הראשון אפשר לברר ע"י בדיקת מהרי"ו. אך באמת לשי' הח"ד בדיקת מהרי"ו ל"ח בדיקה גמורה ורק אם יש הרגשת כאב ג"כ יש הוכחה שבא ממקום המ"ר אבל עכ"פ ל"ח איכא לברורי לגמרי ובפרט בנ"ד דליכא הרגשת כאב נהי דבאינה מוצאת רק במ"ר מתירין ע"י בדיקת מהרי"ו לחוד הסברא כיון דבלא"ה ל"ש שילך מ"ר למקור ובפרט ע"י בדיקת מהרי"ו נתברר עכ"פ שיש דם במקום מ"ר א"כ שוב עכ"פ ביש לה ווסת דאינו שכיח שיבוא דם מקור שלא בשעת ווסת שוב תולין דבא ממקום מ"ר כיון שנתברר דעכ"פ יש דם במקום מ"ר אבל עכ"פ ל"ח בירור גמור ובפרט דבדיקת מהרי"ו קשה מאד ובפרט דבח"ס סי' קמ"ח הוכיח דהעיקר כשי' מחבר דברו את במ"ר טהורה לגמרי ועי' בס"ט סוף סי' ק"ץ שנסתפק אם מוצאת קרטין כאלו על עד הבדיקה שלא בשעת הטלת מ"ר ג"כ ורק במ"ר נמצא ג"כ ומסיק להחמיר אבל בנ"ד שלא מצאה רק במ"ר וג"כ אינו רק קרטין ע"כ הדבר פשוט דליכא שום חשש ובפרט דבשעת ווסת רואת דם ממש נראה דהקרטין אינו מהמקור ע"כ אחר שתפסוק בטהרה כראוי אז אף אם תראה קרטין במ"ר בימי הנקיים אפ"ה תהי' טהורה בלי סינון ועי' בח"ס שכ' דבאם גם בשעת ווסת אינה רואת רק במ"ר אז בשעת בדיקת הפסק טהרה בעי בדיקת מהרי"ו מחדש אבל אם בשעת ווסת רואת דם ממש אם פסקה אח"כ מלראות דם ואינה רואת רק במ"ר זה גופא חשיב הפסק טהרה ובפרט הכא שאינה רואת רק קרטין פשיטא דאם פסקה מלראות דם ממש אף אם תראה הקרטין במ"ר בשעת הפסק טהרה ג"כ יש להקל ובפרט אם בשעת הפסק טהרה תהי' נקי אף מקרטין במ"ר בודאי שיש להקל אף אם תמצא קרטין במ"ר בימי ספירת ז"נ דנהי דבכה"ג דראתה בשעת ווסת דם ממש א"כ היתה טמאה ודאי ובעי נקיים ברורים וכמ"ש הח"ס דאם בבירור בשעת ווסתה ראתה דם נדות אין תולין במכה בשעת הפסק טהרה מ"מ בכה"ג שאינו שוה לדם ווסתה יש להקל כנלע"ד ברור בס"ד. והשי"ת יצילנו משגיאות

בעה"ח ג' בא תרס"ז ראדימושלא והננידידו. סימן לח להרבנים הגבירים החו"ב המפורסמים כש"ת מו"ה שמואל ענגעל ומו"ה צבי ראטענשטרייך יחי' פו"מ דק' פרשעווארסק יע"א

בדבר שאלתם בקהלתכם מקצת מראשי הקהל בוחרים בחזן עם מזמרים כנהוג בערים הגדולים והביאו להם ש"ץ כזה ורוב בני העיר ובתוכם הת"ח וי"א ממאנים בו מחמת כי בוחרים באיש י"א מקהלתכם וגם כי הוא צריך לזה וגם הרה"ג אבד"ק נ"י גילה דעתו שהוא חפץ ג"כ לקבל את בן עירם אך מתירא לילך נגד המתחדשים וכבר עמדו לפני בד"צ ויצא הפס"ד שלע"ע אסור לו לעבור לפני התיבה רק אם ישוו ביניהם הצדדים עפ"י רוב פורעי המס אז יוכל לשרת שם ועתה האנשים העומדים מצד הש"ץ המה גברים אלמים והולכים לקבץ חתימות וע"י פחד הרבה אנשים מוכרחים לחתום וגם מזייפים חתימות ועי"ז יוכל להיות שיקבצו חתימות מרוב פורעי המס ואומרים שבכח זה יביאו את הש"ץ הנ"ל לעירכם וע"ז שואל כת"ה אם מותר לו להש"ץ לבוא קהלתכם כ"ז שלא יתברר לו לפני בד"צ אם יש להם באמת רוב הראוי עפ"י דתה"ק זה תורף שאלתם בקצרה

והנה בעיקר מינוי הש"ץ מפורש בטור סי' נ"ג ומקורו מש"ס תענית י"ז וצריך שיהי' הש"ץ הגון ואם אין מוצאין מי שיש בו מדות הללו יבחרו הטוב שבצבור בטוב המעשים ובחכמה ושם מביא תשו' לא"א ז"ל מה שמתרעם על אותן שמקבלים חזן רק שיהי' נועם זמירות ואין משגיחין שיהי' יר"ש עיי"ש בב"י שמביא בשם הרשב"א דאם הש"ץ מכוין רק להשמיע קולו ה"ז מגונה וכן מפורש בש"ע ובכל הפוסקים והנה מי ומי הם הממנים ש"ץ בזה יש