מהר"ש חלק ב קנט

בבישל ח"ש בשר וחלב ביחד ואח"כ בכא"פ בישל עוד ח"ש בב"ח דיש עכ"פ איסור חלב מכח הצירוף דאף דבתערובות ל"ל כ"ש למלקות מ"מ עכ"פ ע"י צירוף בכא"פ יש איסור חלב ולא חל איסור בב"ח אאיסור חלב דפשיטא דלענין איסור בישול אף לר"ש אינו חייב בכ"ש דבבישול ל"ש אחשבי' ושוב אאחע"א א"כ זה כוונת הש"ס משכחת למילקי על בישולו היינו בבישל כזית ביחד ואכלו דאז כיון דלוקה אבישול לוקה נמי אאכילה ושפיר כ' התורה קרא גם לענין אכילת בב"ח אף דחלב אסור מ"מ כיון דלוקה אבישול לוקה נמי אאכילה ושפיר לדידן מוכרחין לומר הטעם משום הנאה ולר"ש ניחא מטעם בישול ומיושב הכל בס"ד ודוק היטב

י') עוד י"ל קושית הגו"ר דהא יש קרא מיוחד לאיסור אכילה ובאכילה בלא"ה אסור וגם בהא דקאמר ולר"ש משכחת למילקי אבישולו והא יש קרא מייחד לאיסור בישול ולמ"ל קרא מיוחד לאיסור אכילה והא באכילה בלא"ה אסור מחמת חלב. והנלע"ד דזה כוונת הש"ס דא"נ דחלב אסור א"כ למ"ל איסור אכילת בב"ח ואין לומר לחייב שתים ז"א דהא אאחע"א ע"א ומשני הש"ס דחלב שרי עכ"פ בהנאה ובב"ח אסור בהנאה ושוב חל גם לענין אכילה מטעם מוסיף ואף שכ' הרמב"ם דהנאת בב"ח ל"ח מוסיף מ"מ זה רק לפי האמת דחלב שרי א"כ לולא האיסור בב"ח עומד לאכילה א"כ שפיר הנאה הוי טפל לאכילה שפיר ל"ח מוסיף אבל לס"ד דחלב אסור א"כ בלא"ה אינו עומד רק להנות ממנו שפיר חשיב מוסיף אך עכ"פ אכתי תיקשי לר"ש למ"ל קרא מיוחד לאכילה דהא בלא"ה אסור מחמת חלב ואיסור בישול בוודאי דל"ח מוסיף כנ"ל

אך באמת י"ל דהנה ידוע קושית המפורשים דמא פריך הש"ס אי חלב אסור למה הוצרכה התורה לאסור בב"ח הא איסור חלב הוא משום דם ודם שבישלו דרבנן ובב"ח הוא רק בבישול ע' בנוב"י ובריט"א ופמ"ג סי' ק"ה אך לכאורה י"ל דסוגיות הש"ס קאי למ"ד דם שבישלו ד"ת והנה בש"ס פסחים דכ"ג יליף ריה"ג דחלב מותר בהנאה מקרא דיעשה לכל מלאכה ופריך הש"ס גיד מנ"ל דשרי ומשני דיליף ק"ו מחלב ופריך ור"ש ומשני שאני חלב דהותר מכלל והקשו בתוס' דנימא שוה"נ יוכיח ותירצו דעיקר הק"ו דנימא דהוי בכלל היתר נבילה ולהכי לא יליף מדם דדם לא הוי בכלל נבילה והקשו המפורשים דא"כ בהא דפריך ור"ש הא לר"ש ע"כ א"א לומר דהוי בכלל היתר נבילה דהא ס"ל אב"ג בנו"ט א"כ ע"כ דהק"ו כפשוטו ושוב נימא שוה"נ יוכיח וגם אמאי לא יליף ק"ו מדם ועכצ"ל דר"ש ס"ל דם שבישלו דרבנן ע' בפמ"ג בפתיחה למליחה ובהגהות הגרעק"א שם וא"כ י"ל דזה כוונת הש"ס ולר"ש משכחת למילקי אבישולו אין הכוונה דלוקין על הבישול לחוד רק דלר"ש לשיטתו דס"ל דם שבישלו דרבנן וא"כ הוצרכה לאסור בב"ח ע"י בישול ואף דלכאורה נסתר דברינו דהא נודע דרק ר"מ ס"ל דם נעכר ונעשה חלב אבל ר"ש ס"ל אברים מתפרקין ע' ש"ס נדה ד"ט אך לפמ"ש בריט"א שם א"ש דברינו ומיושב הכל בס"ד לנכון וז"ב למעיין היטב

י"א) והנה כת"ה הביא דברי השא"ר דגם בב"א אם אחד הוי מוסיף לא חל רק המוסיף דל"ש הסברא דהי מיני' מפקית וגם הב"ט כ' כן הנה באמת אף שכבר הבאתי בחידושי כמה ראיות לזה מ"מ יש להעיר מש"ס דידן דפריך אקדשי' פקע איסור גיד מיני' וכ"ת אב"ג בנ"ט ואיסור מוקדשי ליכא והתנן ירך אלא הכא בוולדות קדשים עסקינן וקסבר נוהג בשליל והו"ל ב"א וקשה לפמ"ש התוס' דוודאי ס"ל למ"ד יב"ג בנ"ט דמוקדשין חל אגיד דלא יחלוק אמתני' דכריתות א"כ פשיטא דאיסור גיד לא יוכל לחול אמוקדשין אי גיד בא אח"כ כמ"ש רש"י ז"ל דאי אינו נוהג בשליל לא יחול איסור גיד ומוקדשין אגיד חל לשיטת התוס' וא"כ גם בב"א לא יחול דל"ש הי מיני' מפקית וצע"ג לכאורה. אך באמת י"ל דעיקר קושית תוס' רי"ד ל"ש רק כמו ביוה"כ ונבילה דבאמת בנתנבלה בעיו"כ לא חל איסור יוה"כ וחזינן דאיסור נבלה מעכב לפעמים על איסור יוה"כ מלחול א"כ שפיר י"ל כמו שאיסור יוה"כ לא חל אנבילה כשבא אח"כ ה"ה דבב"א לא יחול ורק די"ל הי מיני' מפקית אבל עכ"פ אם נבילה הוי מוסיף לא חל יוה"כ דל"ש הי' מיני' מפקית אבל הכא לס"ד דגיד נוהג בשליל תיכף מתחילת יצירת האבר א"כ לא משכחת בשום פעם שיעכב איסור מוקדשין איסור גיד מלחול דהא תמיד גיד הו"ל ב"א א"כ ל"ש לומר כל שאינו בזא"ז דהא לא משכחת כלל שיהי' בא בזא"ז אף דאי הי' משכחת שיבא אח"כ לא הי' חל מ"מ כיון דתמיד הו"ל ב"א ל"ש הסברא דכל שאינו בזא"ז וז"ב

אך אכתי תיקשי בהא דמשני הש"ס הכא במבכרת עסקינן והו"ל ב"א וקשה אדרבה כיון דס"ל השתא וולד במעי אמו קדש א"כ באמת בוולד קדשים אינו נוהג איסור גיד וא"כ כיון דמשכחת שיעכב מוקדשין איסור גיד מלחול וגיד את מוקדשין לא מעכב ושוב קשה דשייך הסברא דכל שאינו בזא"ז דהא כשמוקדשין קדים לא חל גיד א"כ אף בב"א לא יחול רק מוקדשין מטעם כולל ואף שי"ל לפי תירץ הש"ס במבכרת דהכא קאי למ"ד נוהג בשליל והו"ל גיד קדים אך באמת תיקשי דהא רש"י ז"ל פירש דממ"נ חל אי נוהג בשליל א"כ גיד קדים ואי אינו נוהג בשליל עכ"פ הו"ל ב"א ובזה תיקשי כנ"ל וע"כ נשמע דלא כהשא"ר ורק בב"א אף אם אחד הוי כולל או מוסיף אפ"ה חלו שניהם ובאמת התוס' כ' רק הפי' מטעם ב"א וקמ"ל דמוקדשין לא מעכב גיד מלחול עמו דס"ל דבאמת למ"ד נוהג בשליל אין שום רבותא דבשלמא לעיל קס"ד דגם אי במעי אמו קדוש אפ"ה חשיב ב"א ל"ק הרבותא דבב"א חל דבאמת למ"ד במעי אמו קדוש ואפ"ה הוי ב"א א"כ לא משכחת כלל שיהי' מוקדשין קדים א"כ ל"ש לומר כל שאינו בזא"ז ורק עיקר הרבותא דנוהג בשליל אך הכא אדרבה עיקר הרבותא דמהני מטעם ב"א אף