מהר"ש חלק ב קנז

לאו חל אעשה א"כ שפיר גילתה התורה דהכא גם כולל ל"מ אבל אם נימא דאיסור לאו חל אעשה א"כ אמאי אינו חייב משום טוה"ג וע"כ נשמע דס"ל אין איסור לאו חל אעשה ושוב אח"ש נבילה לא חל איסור בב"ח וא"כ שוב יש לחלק דחלב שבישלו בחלב חל דחשיב מוסיף לענין ח"ש ובנבילה גם אח"ש לא חל ול"ק קושית הריטב"א דשם בכהן טמא אינו רק כולל והכא י"ל דחשיב מוסיף מכח הנאה

ועפ"ז ניחא דעיקר קושית הש"ס דעכ"פ חזינן דס"ל לשמואל אין איסור לאו חל אעשה וא"כ א"נ דבב"ח לא חל אנבילה ה"ה דעל ח"ש נבילה לא יחול א"כ שוב אין ללמוד חלב ומתה מחד קרא די"ל דהתורה לא גילתה דבב"ח חשיב מוסיף משום הנאה די"ל דהנאה ל"ח מוסיף רק דחל אחלב משום דחשיב מוסיף לענין ח"ש וגילתה התורה דל"צ שיהי' מוסיף ע"ד המותר לגמרי ושוב י"ל דבנבילה דלא חל אף בח"ש ל"ח מוסיף ומשני דבאמת ס"ל איסור לאו חל אעשה ורק שם בת"ט אף בטוה"ג קדים אפ"ה פטור מגזה"כ א"כ שוב גם ח"ש נבילה שבישלו עם ח"ש חלב דחל וא"כ כיון דנלמוד דחל אחלב ה"ה דחל אנבילה כיון דבתרווייהו חל עכ"פ איסור בב"ח אח"ש ואבע"א חידש כשיטת הר"ן דח"ש חלב חשיב מושבע ועומד כיון דנלמוד מכ"ח וגם עי"ת אסיר כמ"ש ברש"י חולין דצ"ח וע' ברדב"ז וא"כ גם בח"ש חלב עם חלב שייך לומר אאחע"א כיון דחשיב מושבע ועומד וליכא התחדשות בהח"ש גם משום בב"ח וכיון שכן דחזינן דאעפ"כ גילתה התורה דחל איסור בב"ח אחלב וע"כ משום דחשיב מוסיף מטעם הנאה א"כ ממילא חל ג"כ אנבילה וא"כ שפיר חלב ומתה מחד קרא נפקי ומיושב סוגית הש"ס לנכון בס"ד

ז') ובאמת עפ"ז יש לפרש סוגית הש"ס בכורות ד"ו דרצה הש"ס ללמוד היתר חלב דס"ד דיהי' אסור משום אמ"ה או משום דם מדהוצרכה רחמנא לאסור בב"ח וקאמר די"ל בישלו בהדי בשר אסור אף בהנאה ולר"ש דשרי בהנאה משכחת למילקי על בישולו והקשה בספר גינת וורדים דהא נלמוד מקרא מיוחד לאיסור אכילה ומקרא מיוחד לא"ה וע"כ נשמע דחלב מותר דאלת"ה למ"ל קרא לאסור בב"ח באכילה

והנלע"ד דהנה עוד יש להקשות דמאי קאמר הש"ס דאף דחלב אסור אפ"ה צריך קרא דבב"ח לאסור בהנאה הא שיטת הרמב"ם דהמבשל חלב בחלב מותר בהנאה כיון דלא חל לענין אכילה. אך באמת ניחא דכ"ז לפי האמת דחלב מותר א"כ עיקר איסור בב"ח כתבה התורה לענין אכילה וא"ה הוא טפל לענין אכילה דהא בלעדי איסור בב"ח עיקרו עומד לאכילה א"כ הוי הנאה טפל וממילא במבשל חלב בחלב כיון דלא חל איסור בב"ח לענין אכילה ה"ה דשרי בהנאה אבל לס"ד דחלב אסור א"כ שוב אף בלי איסור דבב"ח ג"כ אינו עומד רק להנות ממנו ושוב פשיטא די"ל דהתורה כתבה איסור בב"ח לענין הנאה ושפיר יחול איסור בב"ח לענין הנאה וא"כ י"ל דבאמת העיר בריט"א ובנוב"י דהיכי יליף הש"ס דחלב שרי מהא דכתבה התורה איסור בב"ח הא י"ל באמת חלב אסור ואפ"ה יש נ"מ באיסור בב"ח לענין בישל ח"ש חלב עם ח"ש בשר דמצטרף דמצד חלב לא הוי רק ח"ש ואיסור חל אח"ש אך באמת י"ל דס"ד דהש"ס דאין סברא לומר דעיקר איסור בב"ח נאמר רק אח"ש חלב ובשיעור שלם שוב לא יחול איסור בב"ח ואף שי"ל דחשיב מוסיף מגו דחל אח"ש ז"א דכ"ז לפי האמת דחלב שרי א"כ באמת חל איסור בב"ח גם בכזית חלב ונהי דבחלב וחלב י"ל דאאחע"א אבל עכ"פ פשיטא דבח"ש חלב שפיר חל וכיון דאח"ש בוודאי חל איסור בב"ח שוב י"ל דחשיב מוסיף וחל גם בשיעור שלם אבל א"נ דחלב אסור א"כ נהי דהי' מקום לומר דאח"ש חלב חל איסור בב"ח מ"מ פשיטא דלא כתבה התורה איסור בב"ח מיוחד אח"ש ושוב ל"ח מוסיף כסברת הרמב"ם דבעי מוסיף דבע"כ חל והכא א"נ דל"א מוסיף שוב גם אח"ש לא חל דאח"ש לחוד לא כתבה התורה דין דבב"ח ומשני הש"ס דאף דחלב שרי אפ"ה הוצרכה התורה לאסור בב"ח לענין הנאה ושוב נהי די"ל דבאכילה לא יהי' חייב משום בב"ח מ"מ עכ"פ כיון דגם בכזית יש עכ"פ איסור בב"ח לענין הנאה שוב בבישל ח"ש חלב עם ח"ש בשר שוב חייב גם משום אכילת בב"ח דאח"ש חל איסור בב"ח ושוב כיון דבח"ש בוודאי חייב משום בב"ח שוב חשיב מוסיף וחל גם בשיעור שלם ומיושב קושית הגו"ר דבאמת חייב גם אאכילה משום בב"ח רק ע"י שיש א"ה שוב עכ"פ בח"ש יש איסור אכילה ושוב חשיב מוסיף וחל גם בשיעור שלם וה"ה לר"ש עכ"פ כתבה התורה איסור בב"ח לענין בישול וכיון דחל עכ"פ איסור בישול שוב בח"ש חלב חל איסור בב"ח גם לענין אכילה ונהי דר"ש ס"ל כ"ש למלקות מ"מ דעת הר' יקיר דבתערובות גם ר"ש מודה ושוב חשיב מוסיף וחל גם בכזית שלם לשיטת התוס' כריתות דכ"ג דר"ש מודה דמוסיף חל וא"ש הכל בס"ד

ח) ובאמת עפ"ז מיושב מה שנתקשיתי מכבוד הרב החריף מו"ה נפתלי גראס נ"י מוויעליטשקא בהא דבש"ס סנהדרין ד"ד רוצה הש"ס לומר דלא תבשל גדי בחלב אמו יהי' הכוונה בחלב בצירי ומשני דרך בישול אסרה תורה ופי' התוס' דמשמע דהבישל גורם איסור וחלב בלא"ה אסור והקשה דא"כ בהא דרצה הש"ס ללמוד דחלב מותר ודחה הש"ס די"ל דבב"ח הוא לענין הנאה והא א"נ דחלב אסור שוב נימא דהכוונה חלב בצירי דהא ל"ש תירץ הש"ס דהא גם חלב אסור אף קודם בישול. אך עפי"ד ניחא דבאמת אתירוץ הש"ס דבב"ח אתי להנאה קשה קושית הגו"ר דהא יש קרא מיוחד על אכילת בב"ח רק שכתבתי כיון דעכ"פ חל בב"ח לענין הנאה שוב חל גם לענין אכילה עכ"פ בח"ש חלב' וח"ש בשר ושוב חשיב מוסיף וחל גם בכזית שלם וכ"ז בחלב דח"ש אסור רק מטעם ח"ל וחל עליו איסור אחר אבל א"נ דהכוונה חלב א"כ גם אח"ש חלב לא חל איסור בב"ח ושוב ליכא מוסיף ושוב לא הי' חל איסור אכילת