מהר"ש חלק ב קנו

וכתב הראש יוסף דלפ"ז ל"צ קרא להוציא את הטמאה כיון דנבילה אין נוהג בטמאה כמפורש שם בש"ס ד"ק א"כ אף א"נ דבב"ח חשיב מוסיף מ"מ כיון דלא מצי לחול עליו איסור נבילה ממילא לא חל איסור בב"ח והנה מפורש בש"ס זבחים ד"ע וחולין דק"ב דנבילה חל אחלב ופשטא דש"ס משמע דאף למאן דל"ל כולל אפ"ה חל איסור נבילה מגזה"כ ועי' בתוס' מעילה דט"ו אך בתוס' יבמות דל"ג וברמב"ם ז"ל משמע דהוא רק מטעם כולל ועי' בשעה"מ פי"ז מהא"ב שכ' דמאן דס"ל כולל יסבור דטעם דחל נבילה אחלב משום כולל אבל באמת י"ל דאף למאן דל"ל כולל ג"כ יודה דנבילה חל אחלב משום גזה"כ וא"כ י"ל דבאמת פשיטא דלמאן דס"ל אחע"א ל"צ קר לחלב ונבילה דפשיטא דבב"ח חל אחלב ונבילה ורק הכא ס"ד דהש"ס למ"ד אאחע"א דלא יחול איסור בב"ח אחלב ונבילה וס"ד עוד דגם אי יכתוב חד קרא לגלות דאיסור בב"ח חל על איסור אחר מטעם מוסיף דע"י א"ה יחשב מוסיף מ"מ נימא דרק אנבילה חל איסור בב"ח מטעם מוסיף הנאה אבל אחלב לא יחול הגם דמצד עצם איסור חלב מצי בב"ח לחול כמו דחל אנבילה משום דמוסיף הנאה מ"מ ס"ד דשמואל ל"ל כולל וא"כ לשי' התוס' יבמות לא חל איסור נבילה אחלב ושוב גם האיסור בב"ח לא יחול לחול אחלב דהא ילפינן כל שאיסורו משום נבילה חייב משום בב"ח מש"ה בעי קרא מיוחד לגלות דגם אחלב נהי דלא חל עליו איסור נבילה אפ"ה חל האיסור בב"ח ופריך הש"ס והא תלתא גדי כתיב ומשני קסבר שמואל אחע"א [וחלב ומתה מחד קרא נפקו הכוונה דמחדש הש"ס דשמואל ס"ל כולל כדמשמע פשטא דהש"ס שבועות דכ"ג ולא כמ"ש בתוס' חולין דק"ב וא"כ באמת למ"ד אחע"א אף בלי כולל ומוסיף ל"צ שום קרא דחל איסור בב"ח אחלב ונבילה רק באמת שמואל ס"ל אאחע"א ורק בכולל חל א"כ אי לא הי' שום קרא הו"א דאיסור בב"ח לא חל אחלב כנ"ל ואי משום א"ה ז"א דדעת כמ"פ דמצד א"ה ל"ח מוסיף ורק כיון דס"ל כולל א"כ נבילה חל אחלב א"כ השתא דגילתא התורה חד קרא דאיסור בב"ח חל אנבילה ה"ה דחל אחלב דממ"נ אי גילתה התורה דחל מטעם מוסיף או מגזה"כ עכ"פ כמו דחל אנבילה ה"ה דחל אחלב כיון דנבילה חל אחלב וע"ז פריך הש"ס והתנן כהן טמא שאכל ת"ט דאינו במיתה והטעם דטוה"ג לא חל אתרומה ונשמע דל"ל כולל א"כ שוב נהי די"ל דגילתה התורה דבב"ח חל אנבילה מטעם מוסיף הנאה אבל עכ"פ כיון דל"ל כולל א"כ לא חל נבילה אחלב ושוב גם האיסור בב"ח לא יוכל לחול דבעי שיהי' שייך איסור נבילה ומשני דבאמת שמואל ס"ל כולל וחל נבילה אחלב ושוב כיון דנלמוד מקרא דבב"ח חל אנבילה ה"ה דחל אחלב ורק בת"ט הפטור משום דמחוללת ונימא דאף בנעמא הגוף מקודם אפ"ה פטור ואב"א דבאמת י"ל דבנטמא הגוף מקודם חייב ועיקר הפטור בטומאת תרומה מקודם והטעם דל"ל כולל ואפ"ה ל"צ קרא מיוחד לחלב די"ל כשיטת התוס' מעילה והשעה"מ במסקנתו דאף למאן דל"ל כולל אפ"ה חל נבילה אחלב מגזה"כ וא"כ כיון דגילתה התורה דבב"ח חל אנבילה ה"ה דחל אחלב כיון דגם בחלב שייך האיסור דנבילה ומיושב הכל בס"ד ולק"מ ודוק

ו) עוד י"ל סוגיית הש"ס הנ"ל דהנה כבר הבאתי פלוגתת הר"ן והתוס' יומא דע"ד דשיטת הר"ן דיש חילוק בין ח"ש חלב לשאר ח"ש דבחלב נלמוד מכ"ח ובשאר איסורין הוא רק מכח סברת ח"ל אך שיטת התוס' דמכח הסברא דח"ל ילפינן כל איסורין מכ"ח עיי"ש וכבר הבאתי שיטת הפמ"ג דבח"ש נבילה יש עשה שא"ז ועי' בדול"צ דרוש א'. א"כ י"ל דבאמת ס"ד דהש"ס דשמואל ס"ל אאחע"א וס"ל ג"כ אין איסור לאו חל אאיסור עשה וא"כ פשיטא דח"ש נבילה שבישלו עם ח"ש חלב דאינו חייב משום בב"ח אף דמצד נבילה ליכא רק ח"ש וקיי"ל דשבועה חל אח"ש מ"מ בח"ש נבילה דיש בו עשה שא"ז א"כ אין איסור לאו חל אאיסור עשה ונהי דמוכח בש"ס דשבועות דגם אח"ש נבילה חל שבועה אך באמת כ"ז רק בשבועה דיש התחדשות בהח"ש בעצם מכח השבועה והוי מוסיף אבל הכא בזה הח"ש ליכא התחדשות מכח האיסור בב"ח כמ"ש הב"ט והח"ס וא"כ ל"ח מוסיף ושוב בודאי לא חל אח"ש נבילה דיש בו עשה שא"ז אבל אח"ש חלב לשיטת התוס' דגם ח"ש חלב דומה לשאר איסורין ושוב ל"ח מושבע ועומד וא"כ בח"ש חלב עם ח"ש חלב חייב משום בב"ח ושוב י"ל דחשיב מוסיף וחל גם בשיעור שלם וא"כ מש"ה ס"ד דהש"ס דאי לא יכתוב רק חד קרא נימא דגילתה התורה דבב"ח חל אחלב כיון דבח"ש חלב עם ח"ש חלב בודאי חייב משום בב"ח דח"ש חלב דאינו אסור רק משום ח"ל ל"ח מושבע ועומד ושוב חל גם אשיעור שלם מטעם מוסיף ואפ"ה אי ל"ה קרא יתירא הו"א דזה ל"ח מוסיף דבעי שיהי' לו חלות ע"ד המותר לגמרי והכא נהי דחל אח"ש חלב אבל עכ"פ אינו מוסיף ע"ד המותר לגמרי לכך גילתא התורה דאם עכ"פ חל ע' מה חל לגמרי וכסברת התוס' כריתות די"ד אבל אנבילה לא יחול איסור בב"ח דל"ח מוסיף דגם אח"ש נבילה לא חל איסור בב"ח כיון דאח"ש נבילה יש עשה שא"ז וליכא התחדשות באותו ח"ש ממילא לא חל מש"ה בעי קרא מיותר דחל גם אנבילה מטעם די"ל דחשיב מוסיף הנאה וגילתה התורה דהנאה אף שאין בו מלקות אפ"ה חשיב מוסיף ומשני הש"ס קסבר שמואל אחע"א אין הכונה דבאמת אחע"א ז"א דא"כ לא הי' צריך שום קרא רק באמת ס"ל לשמואל אאחע"א רק דס"ל איסור לאו חל אעשה וכיון שכן פשיטא דח"ש נבילה שבישלו עם ח"ש חלב דחל איסור בב"ח דנהי דס"ד דאף דהוי מוסיף לענין ח"ש מ"מ ס"ל דבעי שיהי' לו חלות ע"ד היתר לגמרי אבל עכ"פ בתר דגילתה התורה דחל אחלב ה"ה דגם אנבילה חל דגם בנבילה חשיב מוסיף לענין ח"ש וע"ז פריך הש"ס מהא דכהן טמא דס"ד דהש"ס דשם בכהן טמא הטעם דלא חל טוה"ג את"ט וא"כ כ"ז אי ס"ל לשמואל בעלמא אין איסור