מהר"ש חלק ב קנה

חל גם לאותו אח שהיא אחות אשתו מטעם מוסיף ושוב תיקשי דאמאי לא יחול איסור בב"ח על חלב נבילה דהא חשיב מוסיף דמצד בב"ח חל גם בח"ש חלב או נבילה ועל ח"ש חל איסור וכיון דחל עכ"פ אח"ש חלב שוב חל גם אשיעור שלם כיון שהוכחתי דאמרי' ב' פעמים מוסיף בפ"א

אך באמת י"ל דהנה בטעם דחל שבועה י"ל ב' טעמים א' במידי דלית בו רק איסור לחוד ל"ח בכלל מושבע ועומד ואינו מעכב איסור אחר מלחול עליו ובפרט כיון דלא נלמוד מקרא לאסור ח"ש רק הוא מצד הסברא דח"ל ושפיר חל עליו איסור אחר. ב' משום דחשיב מוסיף מצד קרבן ומלקות. והנה באמת בנשבע אח"ש שייכי ב' הטעמים דהא יש בהח"ש בעצם התחדשות מכח השבועה לענין קרבן ומלקות וחשיב מוסיף אבל בח"ש נבילה שבישלו בח"ש חלב אז ליכא בהח"ש נבילה התחדשות מכח איסור בב"ח דגם מצד בב"ח ליכא על הח"ש בשר רק איסור לחוד רק ע"י הצירוף ח"ז חלב יש חיוב שפיר ל"ח מוסיף וכמ"ש הח"ס והב"ט בשעה"כ דין ב' אך עכ"פ שייך טעם השני די"ל דח"ש הואיל דאינו רק מטעם דח"ל ל"ח כלל מושבע ועומד ושפיר יחול עליו איסור בב"ח

אך נודע שיטת הרדב"ז דבח"ש חלב יש איסור ד"ת גם בתערובות דרק בשאר איסורין דלא ילפינן לאסור ח"ש מכ"ח כמ"ש הר"ן רק מטעם אחשביה הוא שפיר ח"ש עי"ת שרי דל"ש אחשביה אבל חלב נלמוד מכ"ח כמ"ש ברש"י חולין דצ"ח שפיר גם עי"ת אסור וא"כ י"ל דח"ש חלב בודאי חשיב מושבע ועומד ושוב נהי די"ל דחל עליו שבועה משום דהוי מוסיף קרבן ומלקות וגם בח"ש נבילה שכ' הפמ"ג דיש בו עשה דוזבחת א"כ שפיר חשיב מושבע ועומד ונהי דמפורש בש"ס דחל שבועה אח"ש נבילה י"ל דחל מדין מוסיף קרבן ומלקות אבל עכ"פ בח"ש נבילה וחלב עם מעט חלב ל"ש ב' הטעמים דל"ח מוסיף דגם מצד איסור בב"ח ליכא בהח"ש חלב רק איסור לחוד ובנבילה וחלב יש על הח"ש שם איסור בעצם ושפיר לא חל איסור בב"ח אחלב ונבילה ומיושב הכל בס"ד

ה) ובאמת עפ"ז יש לפרש דברי הש"ס חולין דקי"ג אמר שמואל גדי לרבות את החלב גדי לרבות את המתה ופריך והא תלתא גדי כתיבי ואנן שיתא דרשינן ומשני קסבר שמואל אחע"א וחלב מתה מחד קרא נפקא ובריך והתנן מנין לכהן טמא שאכל ת"ט שאינו במיתה שנאמר ומת' בי פרט לזו שמחוללת ועומדת ומשני ש"ה דכתיב ומתו בו ואב"א בעלמא קסבר אאחע"א וש"ה דרבי רח רחמנא גדי ובאמת ברש"י ז"ל מוחק הגירסא דקסבר שמואל אחע"א דהא לקמן דקט"ז קאמר הש"ס דלר"ע דסל' אחע"א ל"צ שום קרא

אך הנלע"ד בביאור הסוגיא ונקדים קושית הריטב"א בהא דפריך הש"ס וקסבר שמואל אחע"א והא תנן כהן טמא הא י"ל שם היי רק כולל דכשנטמא אף בתרומה טהורה נאסרה וי"ל דכולל ל"ל אבל במוסיף בודאי מודה דחל וא"כ בב"ח חשיב מוסיף מטעם א"ה ובאמת זה הוא כעין קושית הרמב"ם בנק"ה והלח"מ כ' לתרץ דהנאה ל"ח מוסיף לפי שאין בו מלקות והבין הראש יוסף דבעי שהמוסוף יהי' בו אותו דבר שאנו רוצין לחדש ע"ד שמעכב איסור הראשון היינו בב"ח אנו רוצין לחדש מלקות משום בב"ח בעי שהמוסיף ג"כ יהי' בו מלקות ולפ"ז הקשה מהא דבש"ס יבמות דל"ג חשיב לא"א ונעשית חמותו כולל משום דנאסר באחות אשתו משום אחות אשה ה"ה דנאסר באמה משום חמותו והא חמותו בשריפה ואחות אשה רק בכרת ואפ"ה חשיב כולל אך באמת בכונת הלח"מ י"ל עפמ"ש הפמ"ג דאף למ"ד אאחע"א מ"מ שני איסורין יש ורק לר"ש ל"א כן כמפורש בש"ס יבמות דל"ג דר"ש ל"ל הך לקוברו בין ר"ג והעירוני עפ"ז בני החריף ובקי בחדר"ת מר חיים יחי' ליישב סוגית הש"ס פסחים דל"ה בהא דקאמר הש"ס ה"מ ר"ש דס"ל אאחע"א והבן. א"כ י"ל כיון דלענין איסור ל"צ לפעולת המוסיף שפיר א"א לכנות דבר דליכא בו רק איסור לחוד בשם מוסיף כיון דלענין איסור ל"צ לפעולת המוסיף אך שם בא"א ונעשית חמותו צריכין פעולת הכולל לענין שיתחייב שריפה במזיד ובשוגג לענין שני קרבנות וא"כ אחות אשה עכ"פ יש בה קרבן בשוגג א"כ גם באחות אשה יש בה מידי שצריכין לפעולת הכולל שפיר חשיב כולל ונשמע לפ"ז דבאם היתה חמותו א"א ומתה אשתי ואח"כ נשא אחית אשתו דהשתא מיקרי ג"כ א"א ונעשה חמותי דבכה"ג י"ל דאינו חייב שריפה משום חמותו אף דאחר מיתת אשתו פקע איסור אחות אשתו וע"י נשיאי אשתו השניה נאסר שוב באחותה ושוב חשיב כולל אך לפמ"ש בתוס' יבמות דצ"ד וכ"ה שיטת הרמב"ם ז"ל דגם לר"ע עכ"פ חמותו לאח"מ אשתו הוא בכרת ועי' במהרש"א יבמות ד"ב א"כ שוב לענין שני קרבנות נשאר החיוב מכח אשתו הראשונה ול"צ להתחדשות איסור חמותו רק לענין שריפה וכיון דבאחות אשה ליכא שריפה שוב ל"ח כולל ונשמע דלפעמים משכחת דבא"א ונעשית חמותו לא יתחייב שריפה אף למאן דס"ל כולל וז"ב בכונת דברי הלח"מ

ובאמת יש לדחות בזה מה שכ' ש"ב הג' ה"ר יוסף נ"י דלרבי דס"ל הזיד במעילה במיתה וכ' בתוס' פסחים ד"לג דאפ"ה בהנאה ליכא מיתה לפ"ז אאפ"ל דמש"ה חל קודש אחלב מטעם מוסיף כיון שאנו רוצין לומר שיתחייב מיתה משום אכילת קודש משום דמוסיף הנאה ולגבי הנאה הא ליכא מיתה עכ"ד ועפ"ז ז"א כיון דעכ"פ בהנאת קודש יש מלקות ובזה צריכין לפעולת המוספין דבלי מוסיף אף מלקות ליכא משום קודש אאכילת חלר שוב חשיב מוסיף וחל לגמרי וז"ב

נחזור לקושית הריטב"א די"ל דרק כולל ל"ל לשמואל אבל בב"ח יחול אחלב ונבילה מטעם מוסיף הנאה והנלע"ד דהנה מפורש במתני' שם דריה"ג אומר נאמר לא תאכלו כל נבילה ונאמר לא תבשל כל שאסור משום נבילה אסור לבשל בחלב