מהר"ש חלק ב קנד

קושית התוס' אף לשי' הב"י דס"ל דבאומר קונם תשמישי לא חל ע"כ דס"ל כיון דלבעל לחוד לא חל משום דהוי הפקעת השיעבוד נהי די"ל דחל מטעם כולל דאחרים מ"מ כיון דגם לאחרים לא מצי חל רק מטעם כולל דבעל ל"מ ה"ה הכא דבין לישראל ובין לעכו"ם מעכב איסור מלחול שוב ל"ח מוסיף אך באמת כבר כתבתי דגם בחולין אין לומר דחל לב"נ מטעם מוסיף כיון דבתחילת היות הגיד לא הי' מצי לחול אאיסור אמ"ה אף כשנעשה אח"כ מוסיף מ"מ ל"מ וז"ב בס"ד

ד') והנה באמת בגוף דברי הב"ח שכ' דנהי דלבעל לחוד לא הוי חל וגם לגבי אחרים לחוד לא חל מ"מ כשאוסר אכל העולם א"כ מצד איסור א"א המעכב חל מכח כולל לבעל ומצד הפקעת השיעבוד מהני (מכח כולל דאחרים והא"מ כ' דכולל ל"מ רק אם עכ"פ יש לו חלות ע"ד המותר לגמרי אבל אם גם על השני אין לו חלות רק מכח כולל ל"מ הנה באמת עי' בתוס' כריתות די"ד ע"ב בהא דאיסור אשת אח חל אאחות אשה מטעם מוסיף אשאר אחין שכ' דאף אם אסורה לשאר אחין מכח ממזרת אפ"ה איסור אשת אח חל אממזרת ונשמע דאף שאין לו חלות ע"ד המותר לגמרי אפ"ה חשיב מוסיף אך באמת יש שם שני תירוצים בתוס' וי"ל דפליגי בסברא הנ"ל ובאמת השא"ר העיר דשבת איוה"כ חשיב מוסיף לענין שביתת עבד ואף דבמי שאין לו עבד ל"ח מוסיף כמפורש שם בש"ס כגון דאיכא ברא לסבא מ"מ י"ל דחשיב מוסיף לגבי מי שיש לו עבד וכ' השא"ר דשני מוסיף בפ"א ל"א דגם במי שיש לו עבד מ"מ עיקר חלות האיסור שבת הוא רק מטעם מוסיף ושוב ל"מ לגבי מי שאין לו עבד עיי"ש ודבריו יהיו נכונים לחד תירוצא בתוס' שם

ובאמת עפ"ז י"ל שיטת הפוסקים דהמבשל חלב בחלב אינו חייב משום בב"ח והקשו המפורשים דהא ח"ש בשר וח"ש חלב מצטרפין וא"כ מצד חלב ליכא רק ח"ש לשיטת כמ"פ דשבועה חל אח"ש איסור א"כ שוב י"ל דגם באכל כזית חלב מ"מ יחול איסור בב"ח מטעם מוסיף לענין ח"ש חלב וח"ש חלב והנה לכאורה י"ל דעיקר הטעם דחל אח"ש הוא מדין מוסיף קרבן ומלקות ולשי' רש"י חולין דק"א דמיתת ב"ד חשיב מוסיף וכ' הטעה"מ דאם איסור הראשון אין בו שום עונש ב"ד חשיב מוסיף וא"כ שוב כיון דגם הא דחל אח"ש הוא מדין מוסיף שוב אשיעור שלם ג"כ צ"ל מטעם מוסיף ושוב שני מוסיף בפ"א ל"א

אך באמת יש להעיר מש"ס פסחים דל"ה בהא דמפורש במתני' הכהנים יוצאין בחלה ובתרומה וכ' רש"י ז"ל דישראל בתרומה לא משום דבעי שלא יהי' איסור אחר רק איסור חמץ והעירו המפורשים דהא בש"ס פריך מידי בלבד כתיב והצל"ח כ' דבשלמא בטבל ניחא אליבא דר"ש דהא ל"ח רק כולל אף כשנתחמץ בע"פ ור"ש ל"ל כולל אבל בתרומה אם נתחמץ חל איסור חמץ אף לר"ש דחשיב מוסיף לכהנים ועכצ"ל דבעי שלא יהי' בו איסור אחר עיי"ש

אך עדן יש להעיר דהא י"ל דהא דקתני הכהנים בתרומה מיירי בתרומה טמאה והטעם דיוצא בו אף דלא יחול איסור חמץ את"ט מ"מ י"ל דבאמת חמץ י"ל דחשיב מוסיף מטעם ב"י רק באמת לשי' הפוסקים דבב"י ליכא מלקות א"כ נודע דברי הלח"מ דמש"ה הנאת בב"ח ל"ח מוסיף לפי שאין בו מלקות וה"ה דב"י ל"ח מוסיף אך זה דוקא אם איסור הראשון שמעכב איסור האחרון מלחול יש בו מלקות אז שפיר אם איסור השני אין בו מלקות אף שניתוסיף לענין איסור מ"מ ל"ח מוסיף אבל אם איסור המעכב אין בו רק עשה נהי דאיסור לאו לא חל אעשה מ"מ אם יש מוסיף אף שאין בו מלקות אפ"ה חשיב מוסיף דעכ"פ חמיר הוא כמו איסור המעכב א"כ פשיטא דנהי דחמץ על טבל ל"ח מוסיף לפי שטבל הוי איסור מיתה וב"י אף מלקות ליכא אבל נגד איסור ת"ט דאינו רק בעשה נהי די"ל דאיסור חמץ לא חל אעשה דת"ט מ"מ שוב חל מטעם מוסיף אבל לענין ישראל דחייב משום זרות גם בת"ט כמפורש ברמב"ם פ"ו מתרומות והטעם משום דאיסור זרות קדים וע' בשעה"מ פי"ז מהא"ב א"כ שוב ישראל בת"ט א"י שלא יוכל לחול איסור חמץ אאיסור זרות ול"ח מוסיף דהא בב"י ליכא מלקות וא"כ קשה די"ל דשפיר בתרומה טהורה אף ישראל יוצא בו דהא יחול איסור חמץ דחשיב מוסיף לכהנים רק דהא דקתני כהנים בתרומה מיירי בת"ט ואפ"ה חשיב איסורו משום בל תאכל חמץ דיחשב איסור מוסיף משום בי' ומש"ה ישראל לא דלגבי ישראל ל"ח מוסיף כיון דאיסור המעכב יש מלקות ובב"י ליכא מלקות ל"ח מוסיף ואין לומר דחשיב מוסיף לכהנים ז"א כיון דגם בכהנים לא חל איסור חמץ רק מטעם מוסיף ב"י ושוב ב' פעמים מוסיף בפ"א ל"א וע"כ צ"ל דרש"י ס"ל דאמרי' שני פעמים מוסיף בפ"א ושוב א"נ דכהנים יוצאים בת"ט והטעם דיחול עליו איסור חמץ משום דמוסיף ב"י שוב גם ישראל הי' יוצא דחל עליו איסור חמץ משום דמוסיף לכהנים ועכצ"ל דהתנא דמתני' דריש בלבד ושוב אף בתרומה טהורה א"י ישראל וה"ה דכהנים א"י בת"ט ורש"י ז"ל דייק לה מהא דפריך בש"ס כהנים בתרומה פשיטא וקשה שמא השמיענו מתני' דכהנים יוצאים אף בת"ט והטעם דאיסור חמץ יחול עליו משום דחשיב מוסיף משום ב"י ולגבי איסור המעכב שאינו רק בעשה שפיר חשיב מוסיף ועכצ"ל דהמקשה פשיטא לי' דא"נ דכהן יוצא בת"ט ה"ה דישראל יוצא בו משום דחשיב מוסיף לכהנים וע"כ מדקתני ישראל בתרומה לא אף שיחול איסור חמץ מטעם מוסיף לכהנים אפ"ה א"י וע"כ דדרשינן בלבד ושוב ממילא גם כהנים א"י בת"ט נהי דיחול איסור חמץ מטעם מוסיף מ"מ דרשינן בלבד וע"כ הא דקתני כהנים בתרומה מיירי בתרומה טהורה ושפיר פריך פשיטא וא"ש דברי רש"י ז"ל בס"ד

עכ"פ נשמע דרש"י ס"ל כהך תירוצא בתוס' כריתות דאם גם בשאר האחין מעכב איסור ממזרת אפ"ה כיון דאיסור אשת אח חל גם על ממזרת שפיר