מהר"ש חלק ב קנג
Maharash responsa part 2 153 · מהר"ש חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →וחל עם איסור גיד בב"א והנה נודע שיטת התוס' חולין דל"ג דהיכי שנאסר לישראל מחמת איסור אחר ל"ש מא"מ ומש"ה דעת רוב הפוסקים דמפרכסת של נבילה אסור לב"נ ולפ"ז במוקדשין שפיר חל איסור אמ"ה במעי אמו ושוב לא חל איסור גיד לב"נ ול"ח מוסיף עכת"ד
א') הנה בעיקר הדבר שכ' דבישראל לא חל איסור אמ"ה וגיד קודם שנולד לפי שיש ס' שמא יהי' נותר בשחיטת אמו ובב"נ דאין ניתר בשחיטת אמו שוב איסור אמ"ה חל תיכף וי"ל דלא יחול איסור גיד רק שי"ל דחל מטעם מוסיף דמגו דחל לישראל ה"ה דחל לב"נ באמת יש להעיר דהנה ידוע דהיכי דבשעת תחילת לידת האיסור לא הי' לו שום חלות נהי דאמרי' מיתלי תלוי אי משכחת רווחא חל מ"מ זה רק אם פקע איסור הראשון לגמרי אבל אם לא נפקע איסור הראשון רק מאדם אחד נהי שלדידי' חל איסור האחרון אבל עכ"פ ל"ח מוסיף כיון דלא הי' עליו שם איסור מוסיף בתחילות הוית האיסור ע' בראש יוסף חולין ד"צ ובתשובה הבאתי הרבה ראיות לזה א"כ לפ"ז הכא באמת צריך איסור גיד לחול אף במעי אמו ובפרט לב"נ דל"ש בי' היתר שחיטת אמו א"כ באמת בשעה שמתקשה ונעשה גוד אי לא הי' מעכב איסור אמ"ה הי' תיכף חל איסור גיד דלא מצי לחול אאיסור אמ"ה ובאמת אז לא הי' חשיב מוסיף דאז ל"ח חל איסור גיד לישראל דהא יוכל להיות שהי' ניתר ע"י שחיטות אמו א"כ אף לאחר שיצא לאויר העולם דאז חל איסור גיד לישראל וחשיב מוסיף וי"ל מגו דנאסר לישראל ה"ה לב"נ מ"מ כיון דלעכו"ם אכתי מעכב איסור אמ"ה הקדים ואף דחשיב מוסיף מ"מ כיון דבתחילתו לא הי' מוסיף שוב לא חל אף כשנעשה מוסיף ובשלמא לאחר שחיטה אם נימא דל"צ דומיא דבני יעקב כמ"ש בהקדמת שו"ת בית אפרים שפיר יחול איסור גיד אבל כ"ז שמעכב איסור אמ"ה אף כשנעשה מוסיף אח"כ ל"מ וכמ"ש הרא"י דבקדשי קדשים לאחר זריקה נהי שחל איסור גיד לכהנים מ"מ לא חל לישראל כיון דלא הי' מוסיף תיכף בתחילתו והכ"נ י"ל כן בשלמא אי לא הי' איסור גיד כלל נוהג בשליל אף כשתלשו ממעי אמו ורק הי' תחילת איסורו כשיוצא לאויר העולם שפיר הי' מקום לומר נהי דלב"נ מעכב איסור אמ"ה הקדים מ"מ מגו דחל לישראל ה"ה דחל לב"נ דתיכף בתחילת חלות איסורו הי' חשיב מוסיף אבל השתא דס"ל דאם תלשו ממעי יש איסור גיד וא"כ מה דליכא לגבי ב"נ איסור גיד במעי אמו הוא מפאת איסור אמ"ה המעכב וא"כ כיון דלא הי' יכול לחול אאיסור אמ"ה א"כ כ"ז שלא נפקע איסור אמ"ה אף כשנעשה אח"כ מוסיף נ"מ וז"ב בס"ד
ב') ומ"ש כת"ה דאפשר לומר להיפוך דאי לא יחול לב"נ שוב אף לישראל לא יחול איסור גיד אף דהוי ב"א דל"ש הסברא דהי מינייהו מפקית דאיסור אמ"ה חשיב מוסיף מגו דנאסר לב"נ עכת"ד. לענ"ד ז"א דא"כ תיקשי אליבא דאמת דקיי"ל דגיד לא נאסר לב"נ אחר מ"ת א"כ תיקשי היכי חל איסור גיד לישראל הא יש בו איסור משום אמ"ה ואף שי"ל כשיטת הרשב"א דלא חל איסור אמ"ה וגיד במעי אמו דאפשר שיהי' ניתר בשחיטת אמו מ"מ אף כשיצא לאויר העולם וחל איסור אמ"ה וגיד בב"א מ"מ לא יחול רק איסור אמ"ה משום דהוי מוסיף לב"נ ועכצ"ל דזה ל"ח מוסיף דידוע דברי הלח"מ פ"ו מחו"מ דטבל שנתחמץ ל"ח כולל וכ' בשו"ת רעק"א דאם נתחמץ הטבל בליל פסח ל"ח כולל דשאר חמוצים נאסרו משקידש היום ובשעה שנתחמץ הטבל ליכא כולל עיי"ש א"כ הכ"נ היאך אפ"ל דאמ"ה חשיב מוסיף אגיד משום דנאסר לב"נ הא לב"נ חל איסור אמ"ה בעודו במעי אמו ולישראל עיקר חלות אמ"ה הוא רק כשיוצא לאויר העולם ואז ל"ח מוסיף דלב"נ כבר חל מקודם ושוב חל גם איסור גיד מטעם ב"א דהי מינייהו מפקית ושוב י"ל דחשיב מוסיף לגבי ב"נ אך באמת ל"ח מוסיף כיון דלא הי' מוסיף בתחילתו כמ"ש לעיל ואף שכ' בתוס' חולין דק"ב דאמ"ה חשיב מוסיף שם קאי אטמאה דלית לי' היתר בשחיטת אמו א"כ גם לישראל חל איסור אמ"ה גם במעי אמו וא"כ חל האיסור אמ"ה לישראל ולב"נ ברגע אחת שפיר חשיב מוסיף אבל בכשירה דלישראל לא חל איסור אמ"ה רק כשיצא לאויר העולם א"כ שפיר איסור אמ"ה ל"ח מוסיף דלב"נ כבר חל האיסור תיכף במעי אמו ושוב שפיר י"ל דאיסור אמ"ה וגיד חל מטעם ב"א וז"ב בס"ד
ג) והנה בעיקר סברתו דרק לישראל חשיב גיד ואמ"ה ב"א כיון דניתר בשחיטת אמו אבל לב"נ דל"ל היתר בשחיטת אמו שוב אמ"ה קדים כבר הרגיש בזה בשו"ת בי"צ ומתרץ בזה קושית התוס' דנימא גיד אמוקדשון חל דמוסיף לב"נ וכ' דבאמת י"ל דלגבי ב"נ לא חל איסור גיד אאמ"ה רק משום דחשיב מוסיף לישראל א"כ במוקדשין דלא חל האיסור גיד אאיסור מוקדשין לגבי ישראל וממילא לא יחול גם לב"נ אאיסור אמ"ה עכת"ד. הנה באמת זה מחלוקת ישינה הוא דידוע שיטת הטור דבאומר קונם תשמישי על כל העולם חל הנדר והב"י כ' דבכה"ג ל"מ להפקיע שיעבוד ורק דמיירי באמרה קונם תשמיש כל העולם עלי והב"ח מתרץ דברי הטור דחל אף להפקיע שיעבוד הבעל מכח כולל דאחרים ובא"מ ס' י"ב העיר דהא לאחרים לא מצי לחול אאיסור א"א רק דחל מכח כולל דבעל כמ"ש בתוס' נדרים ד"צ א"כ כ"ז שלא חל לגבי אחרים אינו חל גם לבעל דהוי להפקעת שיעבוד וע"כ דהב"ח ס"ל כיון דמצד איסור א"א המעכב יש כולל דבעל נהי דלגבי בעל לחוד שוב י"ל דלא חל דהוי להפקעת שיעבוד מ"מ עכ"פ מצד איסור א"א המעכב יש כולל וחל לגבי אחרים וממילא חל גם לבעל מטעם כולל אף דהוי להפקיע שיעבוד וה"ה הכא דלגבי ישראל מעכב רק איסור קדשים מלחול איסור גיד ובזה הוי מוסיף לב"נ ולגבי ב"נ מעכב איסור אמ"ה ושוב חשיב מוסיף לישראל וא"כ לשיטת הב"ח קשה