מהר"ש חלק ב קנב

שני איסורין ובשלמא במחזיר גרושתו דאז כיון דבזנות אין לוקה אמרי' דלא נתכוין לשם קידושין כדי שלא ילקה אלאו דמחזיר גרושתו אבל בנדה דאף בזנות עובר שוב אמרי' דלא רצה לעבור שני איסורים וע' בשו"ת תה"ד סי' ר"ט שכ' דבנשוי אשה ל"א דבעל לשם קידושין דהא בזנות ל"ש חדר"ג ובנשואה יש חדר"ג א"כ מנין דביאת זנות חמיר לי' שמא חדר"ג חמיר לי' דאף לשיטת הרמב"ם דבביאת פנוי' יש איסור ד"ת מ"מ לשיטת כמ"פ בחדר"ג ג"כ יש איסור תורה עכ"פ הכא דאיסור דמעוברת חבירו הוא גם בזנות א"כ שוב אמרי' דלא רצה לעבור על שני איסורין ואף לשיטת הרדב"ז דגם באיסור נדה אפ"ה אמרי' דל"ש חזקה כיון דעכ"פ עבר אאיסור נדות מ"מ י"ל ל"מ לשיטת הרמב"ם דבביאת פנויה יש איסור תורה וכתב הה"מ דיש ראי' מהא דמצינו חזקה דאאעבב"ז דבדרבנן ל"ש חזקה כ"כ דהרבה לא זהירי בדרבנן א"כ שוב י"ל דבשלמא שם דאיסור נדה חמיר מאיסור ביאת פנויה א"כ שפיר כיון דעבר אאיסור חמיר חשוד על איסור קל אבל הכא דב"ז הוא ד"ת ואיסור מעוברת אינו רק דרבנן נהי דל"א בזה סד"ר לקולא משום דהוי ס' סכנה מ"מ עכ"פ גוף איסורו הוא דרבנן א"כ נהי דנחשד אדרבנן י"ל דלא רצה לעבור על ד"ת ואף א"נ כשיטת הפוסקים דביאת פנויה הוי רק דרבנן ואפ"ה שייך החזקה וא"כ שוב יש מקום לומר כיון דעבר עכ"פ אדרבנן ל"ש החזקה אך באמת כיון דאין זה ברור אי בזנות יש איסור מעוברת חבירו א"כ לא עברו באיסור ודאי ושוב שייך החזקה דאאעבב"ז דנהי דעברו אאיסור ספק מ"מ לא נחשדו אאיסור ודאי ושוב י"ל דל"ה מקח טעות ושפיר צריכה גט אך בעיקר הדבר עי' בשו"ת ד"ח סי' ל"ב שפלפל בענין כזה להתיר מטעם אומדנא ובאמת כ' שם דל"ש בזה אומדנא דהרבה בני אדם אין מקפידין ע"ז ועכ"פ כיון דנ"ה אומדנא ברורה שמקפידין עליו כל העולם א"א לבטל המעשה שכבר נעשה

אך באמת זה אינו שייך לאומדנא דדוקא ריעותא שנעשה אח"כ היינו אחר השידוכין אז ל"ח בכלל מקח טעות רק בכלל אומדנא ובעי אומדנא ברורה אבל בנודע ריעותא שהי' קודם השידוכין א"כ זה הוי בכלל טעות במקח ומהני אפי' ריעותא כל דהו ועי' בשו"ת עט"ח שכ' דבשידוכין ונודע שהי' פגם במשפחה מקודם השידוכין דבטל השידוך משום דהוי מקח טעות אך העיקר שמסיק הד"ח דעכ"פ אם רצונו לגרשה לית בזה משום חדר"ג דר"ג לא גזר רק בפני נשים הכשרות ולא בשביל הפרוצות א"כ אף א"נ דליכא בזה איסור מניקת מ"מ אם טוען שמאוסה בעיניו מחמת הזנות א"כ עכ"פ חשיב כמו אמתלא מבוררת שבאמת מאוסה בעיניו דרוב בני אדם הכשרין מקפידין שלא לישא אשה שזינתה וא"כ פשיטא דאין עליו משום חדר"ג וגם בשו"ת בית שלמה סי' ס"ז פסק כן

אך באמת הדבר רחוק בעיני שלא ידע הבעל כלל מזה דהא ע"פ רוב עובר ניכר לשליש ימיו וא"כ שוב כיון שנראה דבשעת נשואין כבר הי' יותר מג' חדשים לעיבורה דרוב לט' ילדן ואף א"נ דהוא בן ז' וא"כ י"ל דלא הי' אז ג' חדשים לעיבורה מ"מ לשיטת הרא"מ בנולד לז' עובר ניכר בשליש מז' חדשים וכדדחה הש"ס סנהדרין ס"ט ועי' רש"י נדה ד"ט ובמהרש"א שם א"כ כיון דידע מעיבורה ע"כ מחל ע"ז ולא הקפיד א"כ ע"כ דעכשיו רוח אחרת עליו וי"ל דשייך בזה חדר"ג ע"כ אם יתברר לכת"ה שבאמת הסתירה הריונה מבעלה ותיכף שנודע לו מהזנות פירש ממנה א"כ יש מקום להתיר לגרשה בע"כ ואף דלענין הנדן לא אחליט אם מפסדת מ"מ עכ"פ א"י לעכב הגירושין בשביל פרעון החוב כיון שאין לו ובפרט שהוא במקום מצוה דלא קיים עדן פו"ר ובפרט דעכ"פ יצטרך פרישה כיון דלית לה מניקת א"כ בודאי זה הוי אומדנא גדולה דלא רצה לישב שני שנים בלי אשה ע"כ פשיטא דיוכל לגרשה בע"כ ואם א"א בגט בע"כ יוכל לישא אשה על אשתו ע"י השלשת ג"פ ביד שליח להולכה כד"ת כפי המפורש בנוב"י קמא חאה"ע סי' ג' וע"י ק"ר מג' מדינות ואף שבנ"ד י"ל דהוי מקח טעות מ"מ אין להתיר רק ע"י ק"ר ובלבד שלא יהי' נגד חוקי הממשלה יר"ה

בעה"ח ג' צו תרנ"ט ראדמישלא והננידידו. סימן לו להרה"ג החו"ב נפלא בוצ"ק חו"פ בנש"ק כו' כקש"ת מו"ה יעקב יוסף זצ"ל האבד"ק קלאביצק ברו"פ

בדבר פלפולו בהא דמקשה בתוס' חולין ד"צ בהא דפריך הש"ס הא איסור מוקדשין קדים דהא י"ל דחשיב מוסיף הואיל שנאסר לבני נח. וכ' כת"ה דבאמת היאך יוכל לחול איסור גיד אאמ"ה רק שכ' הרשב"א דאיסור אמ"ה וגם איסור גיד ל חלין במעי אמו דאפשר שיהי' ניתר בשחיטת אמו וא"כ כשיצא לאויר העולם חלין בב"א אבל אצל ב"נ י"ל דאין ניתר בשחיטת אמו דבנכרי לאו בשחיטה תליא א"כ שוב י"ל דאיסור גיד לא יחול אאמ"ה ואף שי"ל דאיסור גיד הוי מוסיף דחל לישראל ומגו דחל לישראל ה"ה דחל לב"נ ז"א דלשיטת הרמב"ם בנק"ה דבעי מוסיף דבע"כ חל וה"ה, הכא א"נ דלא חל איסור גיד לעכו"ם שוב לא יחול אף לישראל דהא שוב איסור אמ"ה חשיב מוסיף אאיסור גיד דמוסיף לב"נ ושוב אף בב"א לא חל רק איסור אמ"ה דל"ש סברת התוס' רי"ד דהי מינייהו מפקית דהא אמ"ה חשיב מוסיף כמ"ש השא"ר והב"ט אך באמת אאפ"ל דבנכרי חל איסור אמ"ה במעין אמו כיון דלישראל ליכא אז איסור אמ"ה שוב שייך מי איכא מידי ושוב גם לב"נ חלות איסור אמ"ה הוא רק לכשיצא לאויר העולם