מהר"ש חלק ב קמט

שנה זו ילדה בן זכר והיא חי והודית שזינתה עם א' קודם החתונה והבעל אינו רוצה לדור עמה מחמת שמאוסה בעיניו מחמת הזנות וגם שירא מפגם משפחתו ומפגם זרעו והאשה אינה ברצונה לעמוד לד"ת ולקבל ג"פ והוא לא קיים עדן פ"ו כי אין לו רק בן א' ואין לו להחזיר את הנדן ורוב הנדן הוציא עליה בעת לידתה והוא עני ואביון ואין לו מי לשמשו והוא בר אוריין ויר"ש זה תורף השאלה

והנה יש בזה הרבה ספיקות א' אם אפי' ירצה לדור עמה אי ל"ש בזה איסור מניקת חבירו וגם אם ירצה לגרשה אם יוכל לגרשה בע"כ ולא יהי' שייך בזה חדר"ג וגם אם יוכל לגרשה אף שאין לו להחזיר לה מה שהכניסה לו ובכל א' מהפרטים יש לדבר הרבה. הנה אם נחליט דיש בזה איסור מניקת וצריך לגרשה ולא סגי בהפרשה א"כ פשיטא דיוכל לגרשה אף אם אין לו להחזיר מה שהכניסה דאף א"נ דנדן שלה מחיוב להחזיר לה כמ"ש בב"ש סי' קט"ו ס"ק כ"א מ"מ עכ"פ ז"א מעכב הגירושין דהא אף לענין הכתובה מפורש ברמ"א סי' קי"ט דלדינא דש"ס הי' יוכל לגרשה אף אם אין לו ליתן כתובתה אפ"ה א"י לעכב הגירושין רק תתגרש ותתבע אותו ואף דלענין הכתובה הי' הו"א דכיון דתיקנו כתובה בשביל שלא תהי' קלה בעיניו להוציאה א"כ אם יוכל לגרשה וישאר הכתובה חוב עליו אכתי תהי' קלה בעיניו להוציאה דאינו חושש ע"ז במה שישאר בע"ח דאכתי עני הוא ואינו חושש שמא יתעשר כמ"ש בתוס' ב"ב דמ"ד דבשביל חשש שמא יתעשר ל"ח נוגע בעדות אפ"ה אמרי' דכיון דביש לו לשלם הכתובה א"י לגרשה עד שיתן לה הכתובה כמ"ש בב"ש סי' ק' ס"ק כ"ד וחל תיכף החיוב א"כ ברוב פעמים לא תהי' קלה בעיניו א"כ אף דבעני יוכל לגרשה אף באינו נותן לה הכתיבה מ"מ התיקון הי' בשביל רוב בני אדם ונשמע דאף נתינת הכתובה אינו מעכב הגירושין מכ"ש הנדן שלה דזה הוי וודאי בתורת חיוב ושוב בוודאי יתחייב להחזיר לה א"כ בוודאי דאינו מעכב הגירושין ואף דבח"מ סי' קי"ט מביא שיטת הרשב"א דבאינו מסלק לה כתובה א"י לגרשה אך מחלק שם דבאינו מחיוב לגרשה אז נחלקו בזה הריב"ש והרשב"א אי יוכל לגרשה גם בלי נתינת הכתובה אבל במקום דחייבת לקבל גט היינו בבא בטענת מום גדול אז י"ל דמודה הרשב"א להרא"ש דיוכל לגרשה אף כשאין לו לסלק הכתיבה וכן כ' הב"ש שם והביא בשם הרא"ש דאף אחר תקנת ר"ג מ"מ היכי דהיא בעלת נכפית דבזה לא גזר ר"ג אז יוכל לגרשה בע"כ אף כשאין לו לסלק כתובה דכמו לדינא דהש"ס היכי דהי' לו קצת טעם יוכל לגרש אף בלי נתינת הכתובה ה"ה אף אחר תקנת ר"ג מ"מ היכי דיש ענין גדול באופן דאמרי' דלא גזר ר"ג יוכל לגרשה אף בלי תשלומי כתיבתה ואף דבנשתטית מצינו דמתירין לישא אשה על אשתו ורק באופן שיסלק כתובתה ובאם אין לו לשלם כתובתה אין מתירין החרם לשיטת כמ"פ וע' בפוסקים שחיפשו עצות להקל בעני ע"י השלשת וועקסיל וגם ע"י מכירת הכתובה בט"ה ול"א דישאר הכתובה חוב עליו שם שאני דידוע דהחדר"ג הי' על שני דברים א' לענין גט בע"כ ב' לענין שתי נשים וכ' בח"ס סי ג' דהחרם דגט בע"כ הי' דאף ק"ר לא יוכלו להתיר ורק דבמקום מצוה לא התחיל התקנה אבל חרם דשתי נשים שהוא אף במקום מצוה רק דהתנה דק"ר יוכלו להתיר וכיון דהי' בכלל התקנה אף מקום מצוה רק שהי' תנאי דק"ר יוכלו להתיר אז הי' תנאי בפי' רק אם יתן לה הכתובה א"כ בנשתטית דל"ש רק היתר דשתי נשים וזה הי' גם במקום מצוה ורק שהתנה להתיר במקום מצוה אז רק במסלק לה כתובתה אז הי' תנאי להיתר אבל היכי שאפשר להתיר החדר"ג היינו גט בע"כ דלא גזר ר"ג כלל במקום מצוה וכמו היכי דפשעה כמו בעע"ד דבכה"ג כ' בשו"ת שב"י דיותר טוב להתיר גט בע"כ אז שפיר סילוק הכתובה אין מעכב הגט דהוי כמו לדינא דהש"ס וא"כ א"נ דבכה"ג צריך לגרשה משום מניקת חבירו א"כ פשיטא דמותר לגרשה אף בע"כ דהא ר"ג לא תיקן רק בפני הפרוצים אבל היכי דכופין לגרש א"כ שייך סברת הרא"ש דלא עדיף כח האשה מכח האיש א"כ פשיטא דלית בזה משום חדר"ג ושוב אין חזרת הנדן מעכב הגירושין

אך באמת יש בזה ס' אי שייך בזה איסור מניקת באופן דכופין לגרש דהא דעת כמ"פ דבמזנה ל"ש איסור מניקת חבירו דכמ"פ כ' דלשיטת הר"ש הזקן דמתיר בגרושה משים דלא מישתעבדא להניק ה"ה בזונה מותרת וכמ"פ כ' דזונה עדיפא דשם עכ"פ נשתעבדא בחיי בעלה וגם אי לא תינשא הבעל יכוף אותה להניק אבל בזונה מי יכוף אותה וגם שאר הטעמים שכ' הפוסקים דל"ש שתתעבר בזנות וגם דבלא"ה אף אם לא תינשא יש חשש שתתעבר עוד הפעם בזנות אך כמ"פ כ' דזונה גרע מגרושה לפי שאין לו אב ומי יפרנס אותו וגם י"ל דהב"ד יכופו אותה שתפרנסנו עיי"ש במרדכי יבמות עכ"פ מפורש בש"ע דיש מקילין במזנה ואף שהרמ"א סיים דרק במופקרת יש להקל דאמרי' חטא בשביל מכשול הרבים אך באמת בשי"ת תפל"מ כ' דעיקר ההיתר במופקרת משום דסמכינן אשיטת הפוסקים דבמזנה ליכא איסור מניקת ונהי דע"ז לחוד לא סמכינן מצרפין לזה הסברא דהוי להצלת הרבים אבל באמת באלמנה מניקת אף אם נעשית מופקרת אח"כ אפ"ה אי מתירין כיון דהוי האיסור בשביל היזק פרנסת הילד דזכה בהשדים וכמ"ש בסוס' סוטה בשם הירושלמי א"כ אסור להפסיד ממון חבירו אף בשביל הצלת הרבים דגם במקום פק"נ אסיר ליקח ממעות חבירו כנודע ומיושב קושיות הבית מאיר בצה"ב סי' ד' ש והבן וע' שו"ת בית שלמה

עכ"פ נשמע דשיטת הפוסקים דבזונה ליכא איסור מניקת לא נידחית מהלכה והנה דעת הב"ח ח דבגרושה שלא התחילה להניק שרי וא"כ א"נ דעכ"פ לא גרע מגרושה א"כ עכ"פ בלא התחילה להניק מותרת אך הט"ז אינו מקיל רק בכבר ניסת א"כ