מהר"ש חלק ב קמד

עשה איזה נקב חששין שמא ניקב א' מאברים הפנימים אבל הכא שי"ל דלא עשה נקב כלל ל"ח אך קושיא הראשונה במק"ע דעכ"פ נהי דנוכל לתלות מ"מ הוי לי' ס' ד"ת ואף דמפורש בש"ע דבטחתי ביריכה תולין בפחות מכגריס מ"מ זה דוקא בעגול והטעם דבעגול רגל"ד שאינה בא מגופה דע"י קינוח אינו עגול אבל הכא דא"א לדקדק אם הוא משוך או עגול י"ל דכיון דליכא רגל"ד יש להחמיר

והנה בס"ט כ' דגם בעד שא"ב נהי דפחות מכגריס טהור אף אם הוא משוך רק משום ח"ט ובג"י הראשונים מחמירין במשוך ואף דחזינן דעגול ג"כ אפשר לבוא מהקינוח דהא יותר מכגריס טמא אף בעגול יש לומר דוקא יותר מכגריס שאין במה לתלות שוב חוששין גם לדבר דל"ש לבוא מהמקור ע"י קינוח אבל בפחות מכגריס דדם מאכולת שכיח א"כ אם הוא עגול א"כ יותר מסתבר שבא ממאכולת מע"י קינות א"כ בשכיח להתיר שפיר מקילין אבל באם הוא משוך דאפשר ג"כ לבוא מהמקור אף דאפשר דגם דם מאכולת הוא משוך אפ"ה חשיב ס' השקול ומחמירין ומש"ה ניחא דבחלוק מקילין לתלות במאכולת אף במשוך דבכתם דרבנן מקילין אף בס' השקול ומש"ה ניחא מה דבעד שא"ב תולין במאכולת אף במשוך דשם בלא"ה יש ס' שמא מעלמא דהא אינו מטמא רק משום כחם וא"כ יש ס"ס שמא מעלמא ושמא ממאכולת דאפ"ל אפי' משוך ובזה הי' אפ"ל כמ"ש הס"ט דבג"י הראשונים דקיי"ל דהוי לי' ח"א לדעת הנוב"י ואפי' ס"ס ל"מ א"כ שפיר יש לחלק דבעגול דאז הוי ס' א' שכיח להתיר ומצטרף ס' השני אף נגד ח"א דנהי שכ' בפמ"ג סי' נ' דשכיח להתיר ל"מ נגד ח"א מ"מ הכא הוי כעין ס"ס ורוב להתיר וכ' בתוס' פסחים ד"ט דמועיל אף בס' טומאה ברה"י א"כ ה"ה דמהני ננד ח"א אבל במשוך דהוי רק ס' השקול א"כ י"ל ס"ס נגד ח"א ל"מ

אך לפמ"ש בשו"ת רח"כ דגם בג"י הראשונים ל"ח ח"ט רק דל"ח חזקת טהרה ג"כ א"כ שוב תולין בעד שא"ב בפחות מכגריס אף במשוך אבל הכא בעד הבדוק הוי לי' ס' ד"ת ורמשוך שוב נהי דאפשר לתלות במאכולת מ"מ בס' השקול הוי לי' ס' ד"ת אך האמת יורה דרכו דכבר העירו במפורשים דדברי הט"ז סתרי דבתחילה כ' דבעד הבדוק אינו ס' ד"ת ואח"ז כ' להיפוך וכ' דבאמת היכי דליכא מידי למתלי אז כיון דוודאי מהמקור הוא א"כ מסייע חזקת דם שבא בהרגשה ואמרי' דטעתה בהרגשה אבל היכי דאיכא למיתלי שפיר מקילין דהוי כעין ס"ס שמא מעלמא ושמא מגופה שלא בהרגשה ואם כן יש לומר דהא דבמשוך מחמירין משום דהוי רגלים לדבר לחומרא שבוודאי מקינוח בא דדם מאכולת ל"ש להיות משוך ואף דבחלוק תולין במאכולת אף במשוך י"ל שם שאני דבלא"ה הקשה הכ"מ דבכתמים יש ס"ס שמא מצדדין ושמא מעלמא ורק מש"ה לא תלינן משום דלא עברה אבל בפחות מכגריס דעכ"פ על צד המיעוט דם מאכולת הוא משוך שוב מצרפין לס' מעלמא ועכ"פ חשיב כצירוף שני מיעוטי דהוי כרוב או כפלגא אבל בעד דהוי ס' ד"ת נהי שי"ל דחשיב ס"ס מ"מ בעי שיהי' ס"ס שקול אבל הכא דצד הס' שמא ממאכולת שכיח לאיסור ובשלמא אי ס' השני הי' ס' השקול שפיר יש לצרף ס' השני אף דרוב נוטה לאיסור כמו שפירשו בתוס' נדה דף י"ט ואף דמתוס' כתובות משמע להיפך מ"מ כבר כ' הנוב"י דבצירוף ח"ה מהני ס"ס כזו ובמק"א הבאתי ראי' לדבריו מתוס' כתובות די"ד עיי"ש נענין רוב פסולין אך כ"ז היכי דעכ"פ ס' א' הוי שקול שפיר מצרפין ס' השני אף כשאינו שקול אבל הכא דגם הס' שמא שלא בהרגשה יש רוב לאיסור דרוב בהרגשה וא"כ כשהוא משוך דשני הס' הם רוב לאיסור שפיר ל"מ אבל באמת היכי דהס' ממאכולת הוא ס' השקול שפיר מועיל משום דהוי לי' ס"ס אף דס' בהרגשה הוי רוב לאיסור מ"מ מצרפין לס' השגי ובזה ניחא דבעד שא"ב שפיר תולין גם במשוך דשם הס' מעלמא הוי ס' מעליא א"כ מצטרף ס' השני שמא ממאכולת אף כשרוב נוטה לאיסור היינו במשוך אבל בעד הבדוק בעי שלא יהי' משוך דאז שני הס' הם שכיח לאיסור וכיון שכן דל"צ שיהי' שכיח להתיר רק דיהי' עכ"פ ס' השקול ומש"ה שפיר מקיל הט"ז באם מוציאה דם מבית הרעי אף במשוך כיון דדם מכה אפשר להיות משוך שוב חשיב עכ"פ ס' השקול ומצטרף לס' שמא שלא בהרגשה ואף דמדרבנן טמא אף שלא בהרגשה מ"מ הוי לי' ס"ס בד"ת וס' א' בדרבנן ואף שי"ל דכיון דעכ"פ גם ס' השני יש רוב לאיסור רק שכ' הנוב"י דבהדי חזקה מצטרף א"כ י"ל הכא כיון דגם שלא בהרגשה טמא מדרבנן וכבר כ' במהרי"ט סי' מ"א דהיכי דאיתרע הח"פ מדרבנן שוב גם מה"ת ל"ח חזקה ושוב ל"ח ס"ס ז"א דהכא מדרבנן תהי' טהורה מכח הס' ממאכולת ושוב שייך חזקה וכיון דל"צ רק ס' השקול א"כ בא"י אם הוא משוך שפיר מקילין דעכ"פ חשיב ס' השקול שמא ממאכולת כיון שאין רואין שהוא משוך דבשלמא אי לא הי' חשיב ס"ס רק ההיתר משום דשכיח להתיר דדם קינוח אינו עגול א"כ שפיר בא"י אם הוא עגול יש להחמיר אבל כיון דחשיב ס"ס ובעי רק שיהי' ס' השני ס' השקול ולכך שוב בא"י אם הוא משוך יש להקל וכמ"ש בתשובה לענין נקב דתולין במשמוש יד הטבח ובעגול אין תולין ונסתפקתי בנקב קטן שא"א לידע אם הוא משוך או עגול וביארתי עפמ"ש בשו"ת מהרי"ט סי' ל"ז דבאמת בס' יש לאוקמה אח"ה רק דמחיים שכיח יותר שנתהוה סיבות שינקוב ולכך במקום דתולין במשמוש יד הטבח הטעם דעכ"פ חשיב ס' השקול ומש"ה אף באקפו ולא אדמו כשר דעכ"פ חשיב ס' השקול וכיון שכן הא דבעגול מחמירין משום שיש רגל"ד לאיסור וכיון שכן אם הוא ס' משוך ס' עגול דעכ"פ חשיב סי השקול מצטרף לס"ס דשמא הי' שלא בהרגשה ואף א"נ דס' שלא בהרגשה לא מצטרף לס"ס משים דרוב דמים בהרגשה וכשיטת התוס' בכתובות ושוב ע"כ הא