מהר"ש חלק ב קמג

דבאיסור כרת ל"מ ס"ס אבל באמת אף א"נ דל"מ ס"ס באיסור כרת מ"מ זה רק חומרא דרבנן דגם הא דחוששין במשאל"ס הוא רק מדרבנן א"כ כיון שאין בו חשש רק מדרבנן שוב עכ"פ מותר להטיל בו מים דחז"ל לא אסרו רק היכי שהוא קדוש מה"ת וע' שו"ת ח"ס חו"מ סי' ק"ה שמתיר בכה"ג שקרוב לוודאי שאינו קדוש בבכורה להטיל בו מום ואף א"נ דהטלת מום גם בזה"ז אסור מה"ת דמקריבין אעפ"י שאין בית א"כ באמת מפורש בש"ס מ"ל איסור לאו מ"ל איסור כרת ע' יבמות דפ"ב ודקי"ט וברש"י דבמידי דהרחקה יש לחלק בין לאו לכרת וע' ש"ס עירוכין די"א ע"ב לענין סיוע בהגפת דלתות דמחלק בש"ס בין משורר ששוער במיתה יש לגזור ובאיסור לאו לא גזרינן אך עכ"פ הכא דבאמת יש ס"ס רק דלענין לאוכלי בלי הטלת מום י"ל דל"מ ס"ס דהוי באיסור כרת אבל עכ"פ לענין הטלת מום דהוי רק איסור לאו שוב מהני ס"ס ובפרט דבאמת הוכחתי דבזה"ז ליכא כרת בבכור דאינו ראוי לפתח אה"מ וכמ"פ כ' דגם באיסור כרת מהני ס"ס וגם לענין עגונה מהני ס"ס לשיטת כמ"פ א"כ הי' מקום להתיר אף בלי הטלת מום אך ליתר שאת יש לעשות הטלת מום ע"י עכו"ם שיאמר לעכו"ם אחר כמ"ש בח"ס סי' ק"ה כנלע"ד ברור בס"ד לדינא

בעה"ח ו' עש"ק ויקהל תר"ס ראדימושלא והננידידו. סימן לג להרב המאה"ג חו"ב וכי' בנש"ק כש"ת מו"ה יצחק ליפשיטץ נ"י, אבד"ק וויעליפאליא יע"א

בדבר שאלתו באשה שבדקה א"ע ומצאה על עד הבדיקה קורט דם אחת אם תוכל לתלות בכנים שיש לה בא"מ וכת"ה הביא דברי הס"ט שצריכה שתקנח א"ע על השערות אם תמצא גם שם טהורה אך נסתפק באם איזה ימים מקודם קנחה על השערות ומצאה דם אך עתה לאחר שמצאה על עד הבדיקה קנחה על השערות ולא מצאה כלום אי מותר וגם אי צריכין לבדוק על השערות היכי שקנחה איזה ימים מקודם ולא מצאה וגם אי על הבדיקה הוא נבלע ועל הקינוח הוא נלקט זה תורף שאלתו

הנה בעיקר הדבר אי תלינן בשערות שבאותו מקום הנה באמת יש בזה הרבה לדבר א' י"ל דכיון דקיי"ל דדם הנמצא על עד הבדיקה הוא ד"ת דאמרי' דתלינן דטעתה בהרגשת עד ול"מ לשיטת הסוברים דדם הבא מהמקור בוודאי טמא מה"ת אף שלא בהרגשה והא דבעי הרגשה כדי לברר שהוא מהמקור א"כ י"ל דהא דכתמים הם מדרבנן הוא רק בחלוק שאפ"ל שמא עברה בשוק של טבחים ולאו אדעתי' והראי' דבקטנה דעת רש"י דמש"ה כתם טהור דאמרי' דילמא עברה ולאו אדעתי' אבל בגופה גם בקטנה טמא עיי"ש בש"ך ובס"ט ורק חז"ל החמירו היכי דלא עברה אבל בעד הבדוק שבדקה סמוך לבדיקה א"כ בוודאי מגופה היא וטמא אף שלא בהרגשה ואף דבש"ס משמע דגם בעד שייך כסבורה הרגשת עד הוא י"ל דמיירי שלא בדקה סמוך לבדיקה רק הי' בדוק מתחילתו והניחתו תחת הכר או טחתו ביריכה דאז י"ל שנתלכלך ולכך י"ל שמא מעלמא וטעתה בהרגשת עד אך אף לפי מה שהכריח בשו"ת מהר"מ לובלין דגזה"כ שאינה טמאה שלא בהרגשה אף אם הוא וודאי מגופה אפ"ה כיון דרוב דמים בהרגשה באים תלינן דטעתה בהרגשת עד א"כ שוב י"ל דלא תלינן דרק בכתמים דרבנן אז תלינן במה שאפשר לתלות דעכ"פ חשיב בגדר ס' והוי לי' סד"ר אבל הכא דהוי לי' ס' ד"ת י"ל דלא תלינן והנה באמת כ' המפורשים דאף דמוכח בש"ס דבעד הבדיקה אין לתלות במאכולת דאותו מקום בדוק וכ' הס"ט דרק בדורות הראשונים דלא טימאו רק מראה טמא ממש וזה לא הי' אפשר לתלות רק במאכולת של ראש בזה משני הש"ס דא"מ בדוק אבל עכשיו דמטמאין כל דם הנוטה לאדום שוב אפשר לתלות אף במאכולת שבגוף ובזה ל"ש א"מ בדוק הוא

והנה באמת יש לשדות בה נרגא א' דבש"ס לא פריך רק דליהוי ס' אבל ליטהר לגמרי א"א לתלות דהוי לי' ס' ד"ת ועוד דכיון דמטמאין כל מראה מס' וע"כ דחוששין שמא הוא ממראות הטמאין ושוב האיך אפשר לתלות במאכולת הא אם הוא מראה טמא ע"כ שאינו מאכולת דגוף דזה לא דמי למראות הטמאות אך באמת זה לק"מ דל"מ למ"ד מק"מ טמא א"כ בשלמא אי ליכא במה לתלות ע"כ דבא מהמקור וטמא עכ"פ טומאת ערב ושוב משנזקק לטומאה לא סמכינן אבדיקתנו לטהר אף בכתם אבל באם אפשר לתלות במאכולת שבגוף א"כ ל"ח נזקק לטומאה שפיר תולין מטעם חזקת טהרה ואף למ"ד מק"מ טהור אפ"ה בשלמא בליכא במה לתלות אז כיון דעכ"פ בא מהמקור ונפתח מקורה ושוב עכ"פ איתרע חה"ג ואף שעכ"פ יש ח"ט שלא יצא דם שמטמא את האשה מ"מ בזה שוב שייך הסברא דוודאי נטהר בפעם שלא כדין כיון שזה הס' שייך תמיד אף בזמן שתראה באמת טמא ושוב כיון דמשכחת שנטהר בפעם שלא כד"ת לכך מוכרחין תמיד לטמא אבל ביש במה לתלות וי"ל שלא נפתח המקור כלל ויש חה"ג דלא יצא כלל דם מגופה בכה"ג מהני חה"ג ותולין שבא מעלמא ול"ש הסברא דא"כ ע"כ נטהר בפעם שלא כד"ת ז"א דעפ"י רוב כשיוצא דם מהמקור יוצא יותר מטיפה ואז לא נוכל לתלות ולכך א"ש מה דתולין עכשיו במאכולת שבגוף וע' בט"ז יו"ד סי' ל"א לענין תולע רחוק מהחוטם שכ' חילוק כזה דדוקא במחט בחלל הגוף כיון דע"כ