מהר"ש חלק ב קכז

חשיב מושבע. ועומד דהא שבועה הוי רק א"ג א"כ גם בדרבנן לא חל ונדחקו בש"ס דדרבנן ל"ח כלל מושבע ועומד אבל הכא דמיירי בנדר א"כ כמו דחל על שבועה ה"ה דחל על איד"ר ולפ"ז מיושב קושיות התוס' בהא דלא נקט תנא דברייתא הדין במתפיס בשבועה ועפ"ז ניחא דהא בעי להשמיענו הדין דיום שנהרג בו גדלי' ובאמת זה לא חל רק בנדר אבל לא בשבועה דשבועה דל"ח רק א"ג שוב לא חל אף על איד"ר וא"כ אדרבה מזה יש ראי' דגם אאיד"ר שבועה לא חל ורק אח"ש לפי שהוא רק מטעם סייג ל"ח מושבע ועומד אבל באמת כל איד"ר חשיב מושבע ועומד דאלת"ה שוב הדרא קושיות התוס' לדוכתה וע"כ נשמע דגם איד"ר חשיב מושבע ועומד ורק נדר חל על איד"ר ומיושב קושיות התוס' לנכון בס"ד

ד') ובאמת עפ"ז י"ל קושיות המחנה לוי בהא שכ' התוס' דאף דנדרים חלים ע"ד מצוה זה רק בביטול מצוה אבל בקיום מצוה לא ואם אמר קונם שלא אוכל ביוה"כ לא חל דאאחע"א וקשה לשיטת התוס' שבועות דכ"ג דשבועה חל על ח"ש נבילה דל"ח מושבע ועומד א"כ תיקשי דהא מצד איסור יוה"כ לא נאסר רק בככותבת וכזית הוי לי' רק ח"ש ומצד נדר נאסר בכזית והוי לי' שבועה על ח"ש

והנלע"ד דהנה בעיקר פלוגתת הפוסקים אי שבועה חל אח"ש י"ל דבאמת בענין הא דאמרי' ח"ש אסור מה"ת משום דח"ל יש שני פירושים פי' א' דהיתר לא ישוב להיות איסור ואי אמרי' דכ"ש אין עליו שם איסור כלל לא הי' מצטרף לאיסור במשהו האחרון וע"כ דגם כ"ש הוי חלק מהאיסור רק דגזה"כ דלענין מלקות בעי מידי דמיקרי אכילה אבל עכ"פ כיון דיש עליו שם איסור מש"ה אסור מה"ת ופי' השני כמ"ש הפמ"ג דהתורה כתבה סייג שמא יאכל בכא"פ עוד ח"ז ויהי' חייב קרבן ומלקות מש"ה ח"ש אסור מה"ת ולדעתי י"ל דבזה פליגי דא"נ דכל איסורין הם א"ח שפיר י"ל דהיתר לא ישוב להיות איסור דע"כ גם כ"ש הוי חלק מהאיסור דבלא"ה לא הי' חשיב ג"כ חפץ מתועב אף במשהו האחרון אבל א"נ דל"ח רק א"ג א"כ ל"ש הסברא דהיתר לא ישוב להיות איסור דהא באמת לא נקרא שם איסור על החפץ כלל רק דגברא נאסר וי"ל דלא נאסר רק בכזית, ואם כן ע"כ א"נ דהוי א"ג ע"כ טעם דח"ש משום סייג

והנה זה ברור דא"נ דכ"ש יש עליו שם איסור בעצם אז שפיר אף דליכא בי' מלקות אפ"ה חשיב מושבע ועומד כמו דלא חל על איסור עשה ומפורש בתוס' יבמות דל"ג דאף דמשנראה לזריקה פקע חיוב מעילה, אפ"ה יש איסור עד אחר הזריקה ולא חל איסור נבילה על איסור מעילה. נשמע דגם על מידי דליכא רק איסור לחוד מ"מ חשיב מושבע ועומד הגם שי"ל דמשם אין ראי' דבאמת הא די"ל דחל על איסור לחוד י"ל דחשיב כעין מוסיף שמוסיף קרבן ומלקות ודעת רש"י חולין דק"א דמיתת ב"ד חשיב מוסיף וביאר הטעה"מ דכיון דביוה"כ ליכא עונש ב"ד וניתוסיף עונש ב"ד וחמיר בעצם ג"כ חשיב מוסיף מכ"ש היכי דאיסור הראשון לית בי' רק איסור לחוד בוודאי דחשיב מוסיף א"כ י"ל לפי"מ שנסתפקתי היכי דבשעת לידת האיסור לא הי' יכול לחול דלא הי' מוסיף ואח"כ נעשה מוסיף אי חל למשל באחד שנשא אשה ואחיו נשא אחותה דלא חל איסור אשת אח על אחות אשה ואם גם לאח השלישי הי' לו לאשה אחת מאחיות הללו ואח"כ מת אשת האח השלישי וא"כ לדידי' שוב נאסרה אשת אחיו משום אשת אח דהא פקע איסור אחות אשה מי נימא דשוב חל גם לאח השלישי מטעם מוסיף או נימא דכיון דלא הי' מוסיף בתחילת חלותו שוב לא חל וע' בראש יוסף חולין ד"צ שכ' דבכה"ג ל"ח מוסיף ול"מ ונהי דלאח האחר חל מ"מ לגבי זה שמעכב איסור אחות אשה לא חל א"כ הכא באמת איסור נבילה נולד מיד שנמלקה ורק דלא יוכל לחול אאיסור מעילה דאז יש חיוב משום מעילה וליכא מוסיף א"כ אף דמשנראה לזריקה פקע חיוב מעילה מ"מ כיון דיש איסור מעילה שוב לא חל אף שי"ל דעל איסור לחוד שוב חשיב מוסיף מ"מ כיון דלא הי' מוסיף תיכף בתחילת לידת איסורו שוב ל"מ מוסיף בכה"ג נמצא דבאמת י"ל דהיכי דתיכף בתחילת לידת איסור השני אין מעכב רק איסור גרידא שפיר י"ל דחל מטעם מוסיף אך פשטות דברי התוס' מוכח דגם על איסור לחוד לא חל א"כ ה"ה א"נ דהח"ש יש עליו שם איסור שוב לא יחול עליו שבועה ורק א"נ דכ"ש אין עליו שם איסור בעצם רק עיקר איסורו מטעם סייג א"כ שפיר ל"ח מושבע ועומד דל"ח שם איסור וא"כ י"ל דשיטות הללו דפליגי אי שבועה חל אח"ש פליגי אי כל איסורין הם א"ח או א"ג דדעת הרמב"ם וחד שיטה בתוס' דל"ח רק א"ג א"כ ח"ש אסור רק מטעם סייג שפיר ל"ח מושבע ועומד ושיטה השניה סברי דחשיב א"ח א"כ ע"כ דגם כ"ש הוי חלק מהאיסור ושפיר לא חל עליו שבועה וא"כ ממילא מיושב קושיות המח"ל דלפי"מ דקיימינן השתא בשיטה דנדר לא חל בקיום מצוה וע"כ דס"ל דכל איסורין הם א"ח א"כ ממילא הטעם דח"ש משום דהיתר לא ישוב להיות איסור והח"ש יש עליו שם איסור בעצם וא"כ ממילא גם על ח"ש נבילה לא חל שבועה ואף שי"ל דאיסור יוה"כ דהוי רק מצד היום ל"ח רק א"ג מ"מ באמת בירושלמי מפורש דבח"ש דיוה"כ גם ר"ל מודה דאסור מה"ת ואף דבש"ס דילן משמע דלר"ל גם בח"ש דיוה"כ מותר מה"ת אפ"ה עכ"פ לא גרע מח"ש באיסורין דבאיסורי כרת י"ל דילפינן מכל חלב וכיון דהשתא ס"ל דשבועה לא חל אח"ש נבילה א"כ ה"ה דלא חל אח"ש דיוה"כ דלא גרע מכל ח"ש ובפרט דבזה י"ל דנילמוד מכ"ח ובודאי דחשיב מושבע ועומד ומיושב קישיות המח"ל לנכון בס"ד

ה') עוד נלע"ד ליישב קושיות המח"ל הנ"ל ונקדים מה שאמרתי ליישב שיטת המהרש"א