מהר"ש חלק ב קכו

ומונח לפניו חתיכה של נבילה שאסר ע"ע בנדר ואמר על ככר ה"ז כזה שפיר לא יועיל דכיון דעיקר הוא רק ע"י ההתפסה וצריך שיהי' מוכח שמתפיסה באיסור נדר והכא כיון דעכ"פ איסור נבילה קדים א"כ אין מוכח שמתפיס באיסור נדר שבו ושוב אף אם בלבו הי' להתפיס באיסור נדר שבו מ"מ ל"ח לבטא בשפתים

אך הכא רש"י ותוס' לשיטתם אזלו דרש"י לשי' אזיל דס"ל דבאינו מפרש עיקר הנדרל"מ התפסה בנדר וע"כ דהברייתא מיירי במפרש עיקר הנדר א"כ נהי דאפ"ה ל"מ במתפיס בדבר האסור וי"ל עוד דבעי התפסה בדבר הנדור אבל עכ"פ בנדר שלא אוכל נבילה כיון דעכ"פ חל הנדר וי"ל דמתפיס באיסור נדר שבי דעכ"פ ל"ח היפך דיבורו ושפיר מהני הואיל דפי' עיקר הנדר אבל באמת היכי דמועיל התפסה אף באינו מפרש עיקר הנדר היינו במתפיס בקרבן אז פשיטא דאם מונח לפניו חלב קודש ואמר על ככר ה"ז כזה דל"מ הואיל שאינו מפרש עיקר הנדר א"כ שוב בעי שיהי' וודאי שמתפיס באיסור נדר שבו והכא נהי דחל איסור קודש אחלב מטעם מוסיף אבל עכ"פ כיון שי"ל שבאיסור חלב התפיס ל"מ א"כ התוס' לשי' דמתפיס בנדר מהני א"כ מיירי הברייתא באינו מפרש עיקר הנדר א"כ שפיר בנדר אנבילה נהי דהנדר חל עליו מ"מ אינו מוכח שמתפים באיסור נדר שבו ושפיר ל"מ רק בנדר על איד"ר אז יש בירור שמתפיס באיסור נדר שבו דחמיר ושפיר מהני אף באינו מפרש עיקר הנדר ולפ"ז פשיטא דאם יפרש עיקר הנדר ויתפיסנו בנבילה שאסר ע"ע בנדר נהי דנימא דגם לשי' התוס' נהי דס"ל דהתפסה מהני אפ"ה גם במפרש עיקר הנדר ל"מ במתפיס בדבר האסור דלא כמהרלב"ח אפ"ה הכא כיון דחל עכ"פ הנדר א"כ עכ"פ ל"ח היפך דיבורו ושפיר מועיל ורק דהכא רש"י ותוס' לשיטתם אזלו דלרש"י ע"כ הברייתא מיירי במפרש עיקר הנדר מש"ה מהני התפסה בנבילה שאסר עליו בנדר ולהתוס' דמיירי באינו מפרש עיקר הנדר א"כ ל"מ התפסה בדבר שיש עליו איסור ד"ת מחמת עצמו וא"ש הכל בס"ד

ב') ועפ"ז א"ש סוגיא דנדרים די"ב בהא דבעיא אי בדהשתא קמתפיס היינו שם בקרבן מהני התפסה אף באינו מפרש עיקר הנדר וא"כ עיקר חלות הנדר הוא ע"י התפסה ושפיר בעי שיהי' מוכח בפי' ההתפסה ושפיר בעיא שמא בדהשתא קמתפיס ושוב אין מוכח שמתפיס באיסור קודש וא"כ שפיר קאמר בש"ס דגם בנותר של עולה לא יועיל ההתפסה ואי דתיקשי דהא לשי' רש"י גם בנדר אנבילה מהני בי' התפסה. ועפ"ז א"ש דשם ע"כ מיירי במפרש עיקר הנדר דהא התפסה בנדר ל"מ וא"כ במתפיסו אנבילה שנדר עליו עכ"פ ל"ח היפך דיבורו ושפיר מהני אבל הכא בקרבן דמהני בי' התפסה אף באינו מפרש עיקר הנדר וא"כ הוכחתי דבמתפיס בחלב של מוקדשין ל"מ נהי דאיסור קודש חל עליו מ"מ כיון דגם איסור מחמת עצמו עליו א"כ אין מוכח אם מתפיס באיסור קודש שבו א"כ י"ל דגם בנותר של עולה אין מוכח שמתפיס באיסור קודש שבו קמ"ל כיון דאיסור מחמת נדרו קדים שפיר מוכח שמתפיס באיסור קודש שבו ומהני אף באינו מפרש עיקר הנדר ומיושב הכל בס"ד לנכון

ג') נחזור ליישב קושיות התוס' בהא דפריך מברייתא דהרי עלי שלא אוכל בשר כיום שנהרג בו גדליה והקשה בתוס' אמאי מפרש הברייתא למתפיס בנדר והא איסר דקרא מיירי בשבועה ואמאי לא מפרש הברייתא הקרא במתפיס בשבועה

והנלע"ד דהנה בש"ס פריך פשיטא ומשני גדלי' איצטריך לי' סד"א כי לא נדר נמי אסור האי לאו מתפיס בנדר הוא קמ"ל וגירסת התוס' כיון דמדרבנן הוא דאסור חל עליו הנדר

והקשה הזוהר הרקיע דבש"ס יומא דע"ד מפלפל הש"ס אי ח"ש לר"ל חשיב מושבע ועומד שלא יוכל לחול עליו שבועה והכא משמע דעל איד"ר חל איסור אחר

והנלע"ד דבאמת לסברת התוס' הראשונה בוודאי ל"ק דהא באמת נדר חל על איסור ד"ת ג"כ ורק בנדר על איסור ד"ת כמו על יוה"כ ונבילה נהי דחל עליו איסור נדר מ"מ ליכא הוכחה שמתפיס באיסור נדר שבו שמא מתפיס באיסור שיש עליו מקודם והתורה אמרה לבטא בשפתים שיהי' מוכח מצד דיבורו שמתפיס באיסור נדר שבו ומש"ה בנדר על איד"ר אז מוכח שמתפיס באיסור החמור שבו ובוודאי התפיס בנדר שהוא מה"ת א"כ י"ל דבאמת גם איד"ר חשיב מושבע ועודר רק הכא באמת ל"ש הסברא דאאחע"א דנדר חל על איסורין רק המעלה דאיד"ר הוא רק לענין שמוכח שהתפיסו בנדר ובכה"ג "ג הוי הוכחה מצד דיבורו ואף לסברת השני' שבתוס' דבאמת נדר לא חל בקיום מצוה וא"כ מוכח לכאורה דאיד"ר ל"ח מושבע ועומד אפ"ה י"ל דהנה בעיקר פלוגתת רש"י ותוס' אי נדר חל על איסורים נלע"ד דתלוי אי כל איסורין הם א"ג או א"ח דא"נ דכל איסורין ל"ח רק א"ג א"כ כמו דנדר חל על שבועה משום דשבועה ל"ח רק א"ג ה"ה דחל על כל איסורין ושיטת התוס' ע"כ כמ"ד דכל איסורין הם א"ח אז י"ל דהא דכתבה התורה לה' דחל ע"ד מצוה זה רק בביטול מצוה דהוי דבר חדש אבל לקיים דאינו מחדש שום דבר לא חל כמ"ש בר"ן שם ורש"י ס"ל אף דכל איסורין הם א"ח מ"מ כיון דגילה התורה לה' השתא דחל לבטל מכ"ש לקיים אבל אי לא הי' חשיב רק א"ג פשיטא דהי' חל הנדר א"כ לפמ"ש האחרונים דאיד"ר בוודאי דחשיבי רק א"ג א"כ בוודאי דנהי דאיד"ר ג"כ חשיב מושבע ועומד מ"מ נדר חל עליו א"כ מיושב קושיות הזוהר הרקיע דשם ביומא לענין שבועה שלא אוכל ח"ש נבילה שפיר פלפלו בש"ס אי אוד"ר