מהר"ש חלק ב קיג

ואף שכ' הישו"ע דבב"ח אסיר לבטל מה"ת מ"מ לשיטת התוס' בכל איסורין אמרי' חנ"נ מה"ת ומה"ת מותר לבטל וע"כ דעכ"פ קודם הביטול שם איסור עליו וע"י הביטול פנ"ח בא לכאן אך עכ"פ י"ל כסברת האחרונים דבתרי דרבנן הואיל דחשיב אין לו עיקר מה"ת א"כ ל"ש ליתא דבב"ח ול"א חנ"נ וא"כ פשיטא דמיקרי בלוע ושוב לשיטת החוו"ד אי' בלי רוטב מאוכל לכלי אף בלוע שמן ובפרט שי"ל דבלוע שמן אי' בחם לתוך צונן ולשיטת הסוברים דגם בכלי אמרי' תת"ג וז"ב ופשוט. ובעיקר הדבר שהביא הג' הנ"ל דבב"ח בדרבנן מיקרי בלוע והביא דברי הש"ך בסי' פ"ז שנסתפק בזה לענין מעמיד ופמ"ג סי' ק"א ובהנהגות או"ה בזה הצדק עם הג' יחי' וגם אנכי בתשובה הבאתי דאם חתיכת היתר בלע בב"ח ביחד אז נהי דבזה אמרי' חנ"נ מ"מ כיון דרק מדרבנן אמרי' בזה חנ"נ ע' בסי' צ"ד ובסי' ק"ג ושוב אם נגע בהיתר בלי רוטב בוודאי אי' ופלפלתי בזה בתשובה להמו"ץ מקאלבוסוב

נחזור להנ"ל דלשיטת הט"ז בסי' ק"ה תמיד גם בב"ח בלוע אי' בלי רוטב ובפרט בתרי דרבנן בוודאי דחשיב רק בלוע וא"כ לשיטת החוו"ד בוודאי מותר דבלוע אי' בלי רוטב מאוכל לכלי ובפרט דאדמיקר אי' בליע שמן אף מחתיכה לחתיכה ובפרט בעירוי שנפסק הקילוח דעת המג"א דהקליפה הוא רק מחמת חומרא ועי' בחוו"ד סוף סי' צ"ד שכ' בפי' דבעירוי שנפסק הקילוח הקערה מותר בדיעבד דבזה כיון דהקליפה הוא מחמת חומרא שוב בא"א לקלפו מותר אף בכלי וע' ביד אפרים סי' צ"ב ובשו"ת מהר"ם ם שיק שכ' כן ובפרט בכלי פארצליין דבאמת י"ל דחשיב כדיעבד כמ"ש המפורשים ועפמ"ש בתוס' פסחים דכ"ו ע"ב וד"ל ע"א ורק שכ' הישי"ע דבכלי שא"א להפריד האיסור חל שם איסור על הכלי וי"ל דכ"ז היכי דבלע טעם גמור אז י"ל דחל עליו שם איסור אבל בעירוי שנפסק הקילוח דהוי רק בליעה מועטת והוי רק חומרא א"כ עכ"פ לא חל על הכלי שם איסור בשביל מעט הבליעה שנבלע בה ושוב בכלי פרציליין דיהי' נפסד י"ל דחשיב כדיעבד ובפרט שיש לצרף שיטת הרשב"א הובא במחבר סי' צ"ט דבכלי שדרכה להשתמש בשפע מותר אפי' לכתחילה וא"כ י"ל אף דבסי' ס"ט כ' הש"ך דבקערה ליכא ס' נגד הקליפה מ"מ בספר חכמת אדם כ' דבקערות דידן יש ס' נגד הקליפה ובפרט היכי דבלע רק ע"י עירוי שנפסק הקילוח דהוי בליעה מועטת ונהי דבכלי ל"ש ביטול כמ"ש בחוו"ד סי' צ"א אבל עכ"פ אם ישתמש אח"כ יהי' ס' במה שבתוך הקערה נגד הקליפה א"כ ל"מ לשיטת הרשב"א בוודאי שרי ואף לדידן י"ל רק בבלע ע"י בישול דיש בו בליעה מרובה נהי דדרכו להשתמש בו בשפע מ"מ יש לגזור שמא ישתמש בו בדבר מועט אבל בבלע ע"י עירוי שנפסק הקילוח דליכא רק בליעה מועטת א"כ אין לגזור דתמיד יהי' ס' נגד מעט בלוע ובפרט בתרי דרבנן יש לסמוך אשיטת הרשב"א ובפרט דעיקר החולקים אשיטת הרשב"א לפי שי"ל דחשיב כמבטל איסור וכיון דבתרי דרבנן מותר לבטל א"כ שוב בוודאי יש לסמוך אשיטת הרשב"א. כללו של דבר דיש לצדד ולהתיר גם גוף התרנגולת אם הוא הפ"מ ובפרט הכלים שבלעו ע"י עירוי שנפסק הקילוח בוודאי מותרים הכלים אחר שהיית מעל"ע כנלע"ד פשוט בס"ד לדינא

בעה"ח ג' וישב תרנ"ח ראדמישלא והנני ידידו. סימן כג להרב המאה"ג חו"ב כש"ת מו"ה אלישע מוצד"ק בייטש יע"א

בדבר שאלתו שלקחו שומן של בהמה שעבר עליו ג"י בלי הדחה ומליחה ולא נודע מזה ונתערב בשאר שומן ועופות והתיכו יחד ועשו ממנה טשאלינט של ש"ק ובש"ק שפכו הרוטב רותת על י"ג טעליר שהי' עליהם האדין רותחין ואחר ש"ק נודע שהי חלק משומן שעבר עליו ג"י בלי הדחה אך הי' רוב שומן כשר נגדו ונסתפק כת"ה דהנה לענין בשר ששהה ג"י בלי מליחה מפורש ביו"ד סי' ס"ט דבטל חד בתרי וכמ"ש בש"ך שם ס"ק נ"ז דכיון דאינו רק חומרת הגאונים י"ל אף דשייך אם יבשלם יתן טעם אפ"ה בטל ובפרט דהעיר הנקה"כ והדג"מ דלשיטת הש"ך בסי' ק"ט באיד"ר גם במבשא"מ בטל חד בתרי ורק שכ' הפמ"ג דמשכחת בזה איסור תורה אם ישפכו עליו מים רותחים ועירוי איני מבשל אבל לענין שהה ג"י דהוי רק חומרות הגאינים מקינין ע"י ביטול ברוב

אך באמת מפורש שם בש"ך ס"ק נ"ח דדוקא לבטלו כ"א בפ"ע מותר אבל לבשלו הכל ביחד אסור דשוב אוסר בשעה שנעשה לח ואף דמפורש ברמ"א סי' ק"ט דבמקום הפסד מותר כיון שכבר נתבטל אך כ"ז בנודע בשעה שהי' יבש וא"כ י"ל דכבר תבטל ונעשה היתר ושוב אינו חוזר ואוסר אבל בלא נודע לא נתבטל ושוב בשעה שנעשה לח שוב אוסר עד ס' כמפורש בש"ך שם סי' ק"ט ועיי"ש בפמ"ג

והנה כת"ה הביא דעת מקצת פוסקים דגם בלא נודע שייך ביטול מה"ת והביא הראי' שהביא הפוסקים מהא דהקשו בתוס' מעילה דכ"א גבי נפלה פרוטה לתוך כיס של הקדש וליבטיל ברובא והא י"נ דמיירי בלא נודע מעולם וא"כ ל"ש ביטול בלא נודע אך בשו"ת בית יצחק כתב דעכ"פ חשיב בכלל אינו שב מידיעתו דאם הי' נודע לא הי' חשיב כנהנה מקודש דהא הי מותר מטעם ביטול אך באמת זה אינו לפמ"ש ש"ב הג' הר' יוסף יחי' בסתר צ"ל כלל ט"ו בהא שנסתפק בשו"ת רעק"א דבכתב גט בשבת על כתב שהי' כתוב של"ש והעביר עליו