מהר"ש חלק ב קיב

התוס' כתובות ד"ט מ"מ בדרבנן בוודאי מהני ס"ס כזו וא"כ אי הי' עכשיו ע"י ביטול בוודאי הי' שרי אך כיון שהי' ע"י טיגון א"כ בעי גם נטילה כיון דהי' בלי רוטב א"כ י"ל דבנטילה בוודאי ליכא ס'

אך באמת י"ל עפמ"ש הרי"ם דכל איסור הנבלע כ"ק ונטילה יש ס' שמא בקליפה עצמה יש ס' נגד הנבלע בה ורק דאוסרין מס' אבל בניתוסיף אח"כ א"כ ליכא חשש רק מחמת חנ"נ שוב הוי לי' סד"ר ולקולא יצא דעכיפ י"ל דבקליפה עצמה יש ס' נגד הנבלע בו ונהי דאנו אוסרין אף באיד"ר ולא מחשבין לס' מ"מ עכ"פ י"ל כיון דבאמת יש שיטת היש"ש דצלי בס' ול"צ נטילה ובפרט שכ' הפמ"ג במ"ז ס"ק י"א דבשמן כיון דהנטילה הוא רק מחמת חומרא אם אי' מקומו א"צ ליטול מסביב עיי"ש בשם המ"כ והפר"ת א"כ הכא עכ"פ כיון שהוכחתי דבכל התרנגולת יש ס' א"כ ל"צ נטילה רק באותו צד שנגע בהליכלוך ואי' מקומו א"כ א"צ נטילה ואף אם נחוש דבשעת טיגון עשוי להפך את הבשר וא"כ כל צד נגע בהליכלוך מ"מ כיון דהתרנגולת וגם החמאה הם שמנים א"כ הנטילה הוא רק מחמת חומר יש לסמוך שמא בהנטילה עצמה יש ס' ושמא כשיטת הסוברים דגם טיח בעין נפגם ונהי דאין לצרפו לס' מחמת דהמחבר מביא דיעה א' בסתם מ"מ עכ"פ לענין נטילה בשמן דהוא רק מחמת חומרא והראי' דאם בישלו בלי נטילה א"צ ס' נגד הנטילה א"כ במידי דהוא רק חומרא בעלמא שוב יש לסמוך אשיטת הסוברים דטיח בעין נפגם וכמו דמצרפין שיטה זו לענין ס' ברכה ולענין להשהות הכלים מעל"ע ובפרט לענין תרי דרבנן דקיל. וחוץ לזה י"ל דבאמת הא דבעי בשמן גם נטילה יש שיטת האו"ה דשמא הלכה כ"נ ולכאורה קשה באיד"ר לא נצריך נטילה דהוי לי' סד"ר אך שי"ל דהוי סד"ר דסתרי אהדדי דאם לא יהי' ס' שוב נימא להיפך שמא סגי נטילה א"כ סד"ר דסתרי ג"כ ל"מ

אך באמת א"נ דהטעם דסד"ר להקל משים דחז"ל לא גזרו על הס' א"כ גם בתרתי דסתרי ניקול וכמ"ש המהרי"ט דבס' ממזר מותר אף בתרתי דסתרי וע' ברשב"א נדה ד"ג אך באמת חזינן לשני קדירות של היתר ל"א שאני אומר אף בדרבנן אך ע' בפמ"ג או"ח סי' שצ"ד בשם הפרישה שכ' דבאיד"ר שאין לו עיקר מה"ת אף בסתרי אהדדי מקילין עיי"ש א"כ ידוע מ"ש בח"מ אה"ע סי' כ"ח דתרי דרבנן חשיב כאיסור שאין לו עיקר מה"ת ומש"ה דעת כמ"פ דבתרי דרבנן מותר לבטל לכתחילה ושיב יש להקל אף בתרתי דסתרי א"כ י"ל הכא בבשר עוף בחלב וגם ע"י טיגון דל"צ כלל נטילה היכי דיש ס' ע"כ פשיטא דבמקום הפ"מ יש להתיר גם התרנגולת

והנה לענין הקערות פשיטא דאף אם חוששין להחמיר מ"מ עכ"פ ל"ח רק ס' איסור א"כ כיון דדעת המתיר הובא בש"ע הייני דגם טיח בעין נפגם א"כ נהי דיש הכרעה בש"ע דלא כדיעה זו מ"מ עכ"פ מועיל לענין דמותר לאחר שהיית מעל"ע דבזה סומכין אדעת המחבר וז"ב ופשיט

והנה כת"ה הביא בשם הגאבד"ק ברעזאן שליט"א שכ' די"ל דבלוע מהתרנגולת אי' בלי רוטב ואף דבב"ח חשיב איסור מחמת עצמו כמ"ש בש"ך סי' ק"ה ע"ז הביא דברי הפמ"ג דבתרי דרבנן מותר לבטל וא"כ היכי דמותר לבטל כ' האחרונים דל"א חנ"נ ושוב מיקרי איסור בלוע ואי' בלי רוטב וגם העיר די"ל דמש"ה בתרי דרבנן מקודשת לפי שאפשר בביטול לשיטת הפמ"ג עכת"ד

הנה באמת לכאורה לפמ"ש הפמ"ג בסי' ק"ט דא"ה של א' שנתערב בתרי חתיכות של אחר דא"צ לשלם לו דא"ה מיקרי הפקר א"כ י"ל דל"ח כלל נתינה דהאשה תזכה מההפקר וע' תוס' קידושין דנ"ג

אך באמת י"ל דהא דא"ה מיקרי הפקר דוקא היכי דאסור לבטלו א"כ שוב אינו עומד להנות ממנו וא"כ גם בנתבטל ממילא בשל אחר י"ל דאחר זוכה מהפקר אבל אם מותר לבטלו ועומד להנות ממנו שוב ל"ח הפקר ואם נתערב בשל אחר שפיר האחר צריך לשלם לו כיון דהבעלים הי' יכולים להנות ממנו ע"י ביטול ושוב י"ל דיועיל לקידושין דחשיב כמהנה אותה משלי אך אכתי י"ל לפמ"ש הפוסקים בישוב קושיות התוס' בהא דהמקדש בערלה דהקשו דהא תוכל להנות מאפרן והריטב"א כ' דהאפר הוי של הפקר והרשב"א כ' דהאפר חשיב פנ"ח נשמע דאף שהבעלים בעצמם מותר לשורפו להנות ממנו אפ"ה חשיב האפר של הפקר ופנ"ח וא"כ היה ביטול ברוב דההיתר משום דגזה"כ דנהפך איסור להיות היתר ועכ"פ חשיב בוודאי פנ"ח ומפורש בש"ס ב"ק דצ"ו דלבינתא ועבד עפרא דחשיב שינוי ואי דהדר משוי לבינתא האי לבינתא אחריתא אבל עכ"פ י"ל נהי דמותר לבטל מ"מ אין להבעלים זכות בהדבר היכי דהוי א"ה קודם הביטול ושוב לא יועיל בקידושין והרבה יש לדבר בזה

נחזור לשיטת הפמ"ג דבתרי דרבנן מותר לבטל ושוב י"ל כסברת האחרונים בתרי דרבנן ל"א חנ"נ כיון דבאמת דעת הרמב"ם דגם בב"ח באיד"ר ל"א חנ"נ והרשב"א חולק והפמ"ג כ' דבשאר איסורין י"ל דל"א חנ"נ בדרבנן כיון דהוי כעין גזלג"ז ונהי דפוסקין דגם בזה אמרי' חנ"נ ובפרט בב"ח דרבנן בוודאי אמרי' חנ"נ וכמ"ש הפמ"ג בסי' צ"ב דבב"ח גם במליחא אמרי' חנ"נ אך עכ"פ י"ל בבשר עוף ע"י טיגון דהוי תרי דרבנן לא נימא חנ"נ דלשיטת הח"מ בסי' כ"ח דזה חשיב כאיסור שאין לו עיקר מה"ת ושוב י"ל דבזה בוודאי ל"א חנ"נ וכמ"ש הש"ך דבבישול עכו"ם ל"א חנ"נ ואף דלכאורה יוקשה על סברת האחרונים דהיכי דמותר לבטל ל"א חנ"נ דהא לשיטת רוב הפוסקים מה"ת מותר לבטל איסור ובב"ח אמרי' חנ"נ מה"ת