מהר"ש חלק ב קיא

ואחר איזה ימים טיגנו תרנגולת בהמחבת ובעודה רותחת נתחוה ונתנו על קערות פארצליין טובים ויש הפ"מ זה תורף שאלתו. והנה יפה הביא כת"ה דברי האו"ה דאף דקיי"ל דסתם כלי יש בו ס' נגד הליכלוך מ"מ במי ההדחה אין בו ס'

והנה באמת מדיוק היטב בב"ח סי' קע"ג ובש"ך סי' פ"ט שכ' דאפי' הקדירה לא הודח יפה דיש קצת ממשו של בשר דאעפ"י דבטל הוא במיעוטו מ"מ אסור לאוכלו עם גבינה רק לאחריו שרי ומשמע דדוקא בהודח רק לא יפה דאז ליכא רק ליכלוך מועט אז יש מסתמא ס' וכמ"ש הפמ"ג באו"ח סי' קע"ג והנה הא דכ' הב"ח דאם יש ליכלוך מעט דאעפ"י דבטל מ"מ אסור לאוכלו עם גבינה ובאמת במחבר סי' צ"ה מפורש דאם יש ס' נגד הליכלוך מותר לאוכלו עם גבינה והנה בסי' צ"ט כ' הת"ח דחלב שנפל למים ויש בו ס' דמותר אף לכתחילה ליתנו לתוך בשר והרמ"א כ' דרק בדיעבד מותר

והנה באמת צריכים להבין דכיון דהיתר בהיתר בטל א"כ יהי' מותר לכתחילה ליתנו לתוך חלב

אך באמת י"ל עפמ"ש בתשובה להסביר הא דדשיל"מ ל"ב עפמ"ש ברשב"א יבמות דק"ג דאף דקיי"ל מהב"ע יצא מ"מ היכי דאם נימא לא יצא יתוקן האיסור אמרי' שפיר דלא יצא דא"נ יצא הוי כלכתחילה חזינן דאף דבר שכבר נעשה ומיקרי דיעבד מ"מ היכי שיש עצה שלא נסמוך אדיעבד חשיב כלכתחילה וע' תוס' חולין ד"ג וגיטין ד"ד ע"ב כעין סברא זו א"כ הכ"נ כיון דקייל אין מבטלין איסור לכתחילה והסברא י"ל כיון דבאמת עיקר הביטול הוי רק בגדר דחויה ואסור לגרום דחויה בידים א"כ הכ"נ בדשיל"מ כיון דגם בדיעבד יש עצה שלא יאסור את ההיתר ולא נצטרך לסמוך אביטול א"כ אי נסמוך אביטול שוב הוי כגורם ביטול בידים וזה ג"כ הסברא דסד"ר בדשיל"מ אסור דהוי כגורם סד"ר בידים ובאמת זה רק לשיטת הסוברים דאיד"ר אסור לבטל אבל למ"ד מותר לבטל ואפ"ה דשיל"מ בדרבנן ל"ב ע"כ דטעם זה אינו א"כ י"ל לפמ"ש הרי"ף דפת שאפאה עם הצלי דאסור דכיון שאפשר לאוכלה עם בשר הוי דשיל"מ והכוונה כנ"ל דכיון דגם בדיעבד יש לו תקנה א"כ אי נסמוך אביטול שוב הוי כגורם ביטול בידים ולא דמי לדברי הש"ס יבמות אי לכהן מישרי שרי ואי לישראל לעולם אסור דשם סתם חולין עומד לאכילה לרוב בני אדם א"כ אי לא נסמוך אביטול נגרום איסור למה שהי' מסתמא עומד לכך וכן בהא דחתיכה שלא נמלחה דוודאי סתם חתיכה לביטול עומד

ובאמת דעת הש"ך בסי' ס"ט דאף היכי שיש לו תקנה בצלי מ"מ מיקרי הפסד אבל לענין פת י"ל דסברת הרי"ף דפת אינו עומד לאוכלו דוקא עם חלב א"כ י"ל דאי נתיר עם חלב הוי כגורם ביטול בידים אך אף לדידן דל"ל כשיטת הרי"ף מ"מ י"ל דוקא לענין בשר דבאמת בתבשיל קיי"ל דנטבנ"ט שרי בדיעבד וחזינן דאף דאפשר לאוכלו שלא עם בשר מ"מ הוי כדיעבד א"כ י"ל גם לענין פת חשיב כדיעבד אבל לענין מים דקיי"ל דל"מ נטבנ"ט דהוי כלכתחילה א"כ שפיר כ' הרמ"א דאסור לכתחילה ליתנו בבשר דבזה שפיר הוי כגורם ביטול בידים דהא אפשר לשתות המים ולבשלו עם חלב אבל באמת י"ל בתבשיל אם יש ס' נגד הליכלוך מותר לכתחילה ליתנו לתוך חלב אך בשיטת הב"ח עכצ"ל דקאי בשיטת הרי"ף וז"ב

עכ"פ נשמע דאם לא הודח כלל ליכא ס' נגד הליכלוך כמ"ש בפמ"ג או"ח סי' קע"ג ובאמת גם בסי' צ"ה מסיק הפמ"ג דאין להקל בכ"ע במי הליכלוך והכוונה כנ"ל די"ל כשבא להדיח יש ליכלוך הרבה וליכא ס' ובפרט הכא דהתרנגולת לא מלאה את כל המחבת בוודאי קרוב הדבר שלא הי' ס' כמ"ש בפמ"ג בס' צ"ה

אך באמת יש מקום לצדד דאף א"נ דנגד הליכלוך ליכא ס' מ"מ י"ל הכא כיון דנתבשל בהמחבת לבובין בחמאה א"כ י"ל דליכלוך הנשאר אינו מהחמאה לחוד רק גם מהבצק ושוב בהיתר ל"צ ס' רק לפי המדומע וא"כ י"ל דנגד הבעין מהחמאה לחוד יש ס' בהתרנגולת ועכ"פ י"ל דחשיב ס' דהא לשיטת הפ"ת תמיד ליכא וודאי ס' נגד הליכלוך ואפ"ה חשיב עכ"פ ס' בדרבנן אזלינן לקולא ונהי דלדידן נגד סתם ליכלוך וודאי יש ס' וכשרוצה להדיח י"ל דוודאי ליכא ס' מ"מ עכ"פ בכה"ג דל"צ ס' רק נגד חלק הליכלוך מהחלב י"ל דעכ"פ ל"ס יחשב שמא יש ס' כנגדו ולדעת הש"ך גם בשר עוף בחלב מותר בנשפך והגם דלשיטת הט"ז סי' צ"ח בשר עוף בחלב אסור בנשפך י"ל דכ"ז בבישול אבל בשר עוף ע"י טיגון דהוי תרי דרבנן בוודאי דאזלין לקולא בס'

ועוד י"ל דכיון דעכ"פ יש דעה בש"ע שמקיל אף אם יש טיחה בעין וע' בט"ז סי' ו' א"כ נהי דיש הכרעה בש"ע דלא כשיטה זו דקיי"ל דבכ"מ הלכה כדיעה הראשונה היכי דמובא שיטה השניה בשם י"א ובפרט דהרמ"א סיים והכי נהוג ובזה נסתפק הפמ"ג בהנהגות או"ה סדר ג' אות ו' אם יש לצרף דעת המחבר לס"ס מ"מ עיי"ש באות ח' שכ' דלענין ברכה דקיי"ל ס' ברכות להקל אף כשהמחבר כותב דיעה א' בסתם אפ"ה חשיב ס' ברכה וחזינן דעכ"פ חשיב בגדר מיעוט שמא הלכה כדיעה ב' ובס' ברכה אף ס"ס לחיוב ל"מ וע' בלב"ש בח"ד שכ' דהיכי דהמתיר מובא בש"ע נהי דיש הכרעה בש"ע דלא כוותיה מ"מ עכ"פ מועיל היכי שהוא ס' איסור ובשלו בכלי אף בנודע בתוך מעל"ע מותר הכלי אחר שהיית המעל"ע א"כ הכ"נ עכ"פ י"ל דהוי לי' ס"ס בדרבנן שמא נגד הליכלוך מהחמאה בעצמה יש ס' ושמא כשיטת הסוברים דגם טיח בעין נפגם ואף דזה הס' חשיב רוב לאיסור מ"מ ל"מ לשיטת התוס' נדה די"ח דאף בכה"ג חשיב ס"ס ואף לשיטת