מהר"ש חלק ב קז

דר"א ס"ל דגם איד"ר אסור לבטל. וא"כ א"ש הכל דבהא דעצים שנשרו מהדקל פריך הש"ס והא אין מבטלין ומשני בדרבנן מבטלין ופריך הש"ס ולר"א ואין קושיות הש"ס דלא יתבטל משום דהוי דשיל"מ ז"א דבאמת לענין טילטול ל"ש דשיל"מ וגם כיון שיהי' נפסד ל"ש דשיל"מ רק זה כוונת הש"ס ולר"א דאמר כל דשיל"מ אפי' בדרבנן ל"ב ומחדש עי"ז דגם סד"ר אסור בדשיל"מ דהוי כגורם ס' בידים ועיקר הטעם דל"ב משום דהוי כגורם ביטול בידים א"כ נשמע דס"ל דגם איד"ר אסור לבטל ושוב קשה הקושיא דאין מבטלין ושפיר ל"ק בפשיטות דהוי דשיל"מ ז"א דהכא ל"ש דשיל"מ לענין טילטול וגם משום שיהי' נפסד ורק עיקר הקושיא דמדר"א מוכח דגם בדרבנן אסור לבטל ומשני דהכא מקלי קלי ושפיר דייק הרא"ש ז"ל דהתירוץ דמקלי קלי קאי לענין הא דמותר לבטל ושפיר פסק לדינא כיון דקיי"ל בסד"ר אסור בדשיל"מ ע"כ הכוונה דהוי כגורם ס' בידים וממילא הטעם דדשיל"מ ל"ב משום דהוי כמבטל בידים ושוב נשמע דגם איד"ר אסור לבטל ורק היכי דמקלי קלי מותר ומיושב הכל בס"ד וז"ב למעיין היטב ודו"ק

ה) ובאמת עפ"ז יש לפרש סוגיות הש"ס ביצה שם בהא דפריך הש"ס למ"ד דאיסור ביצה שנולדה ביו"ט הוא משום גזירת פירות הנושרין או משקין שזבו מהא דתני וספיקה אסור והא הוי סד"ר ומשני אתאן לס' טריפה ופריך והא קתני ואם נתערבה באלף כולן אסורות ואי מיירי בביצה טריפה יתבטל והנה בש"ך סי' ק"ב העיר דא"נ כס"ד דהרשב"א דביצה מתרנגולת ס"ט לא יתבטל דנימא דחשיב דשיל"מ להשהותו כ"א יום א"כ מצי לפרש הכא ס"ט היינו ס' אם התרנגולת טריפה ובכה"ג שפיר ל"ב דהוי דשיל"מ

ולפענ"ד נראה דהנה באמת העירו אדברי הרשב"א דמאי ס"ד דלא יתבטל הא ממ"נ אם לא תחי' כ"א יום א"כ בוודאי צריך להתבטל ואם תחי' כ"א יום א"כ אמ"ל דגם מעיקרא לא הי' צריך להביטול

אך בשו"ת צ"צ סי' ס"ט כ' דמיירי בשהביצה נולדה ביו"ט וא"כ מצד איסור יו"ט ל"ב רק כיון שהוא ביצה טריפה א"כ ע"כ צ"ל לדין ביטול מצד איסור טריפה ושוב בטל וא"כ שפיר הי' הו"א דכיון דאפשר שיחי' כ"א יום וא"כ יתגלה למפרע דאחר יו"ט לא הי' צ"ל לדין ביטול וביו"ט הי' עיקר ההיתר מדין ביטול וא"כ יש הו"א שלא יתבטל קמ"ל כיון דעכ"פ כעת יש לנו ס' שמא גם אחר יו"ט נצטרך לבוא לביטול א"כ שפיר בטל

אך כ"ז לדעת רש"י דהטעם דדשיל"מ ל"ב משום עד שתאכלנו באיסור וא"כ באמת דעת מקצת פוסקים דגם בביצת טריפה שנולד ביו"ט לא יתבטל דעכ"פ י"ל עד שתאכלנו בביטול שני איסורים תאכלנו בביטול איסור אחד וע' בחוו"ד סי' ק"ב שכ' דמש"ה ביכורים שנתערבו חוץ לירושלים ל"ב אף לזרים לפי שעכ"פ איסור דחוץ לירושלים יל"מ

אך עכ"פ אף א"נ דהיכי דע"כ צ"ל לדין ביטול שפיר בטל אבל עכ"פ יש הו"א דהיכי שהוא רק ס' ביצת טריפה ונולדה ביו"ט דלא יתבטל דהיום בוודאי צ"ל לביטול ולמחר אפשר שלא יצטרך לבוא לביטול ולכן קמ"ל דכיון דכל החומרא דעד שתאכלנו באיסור הוא רק דרבנן א"כ לא החמירו רק היכי דוודאי לא נצטרך לבוא לביטול אך לטעם הר"ן דדשיל"מ ל"ב משום דהוי היתר בהיתר א"כ פשיטא דאם עכ"פ יש עליו שם ס' איסור ויש ס' שמא לא יופקע האיסור א"כ אין עליו שם היתר א"כ פשיטא דאם נולד ביו"ט ביצה מס' תרנגולת טריפה נהי שאפשר שיתגלה שלא הי' טריפה אפ"ה אין עליו שם היתר ובטל ונודע מ"ש המפורשים בהא דס"ד דהש"ס דבדשיל"מ ג"כ נימא סד"ר לקולא אף דידע דדשיל"מ בדרבנן ל"ב ירק הי' ס"ד דמקשה דטעם דדשיל"מ ל"ב משום דיש עליו שם היתר ובס' נ"ש זה הסברא א"כ א"ש הכל דלס"ד דס"ל ל דגם בדשיל"מ סד"ר לקולא א"כ ע"כ דטעם דל"ב הוא מטעם הר"ן א"כ פשיטא דביצה טריפה שנולדה ביו"ט בטל דנ"ח שם היתר וא"כ פשיטא דגם בס' אם התרנגולת טריפה אפ"ה כיון דס' ד"ת מה"ת לחומרא א"כ פשיטא דלע"ע נקרא שם איסור אף אי קמי' שמיא גליא שתחי' כ"א יום אבל לע"ע יש עליו שם איסור ופשיטא דבטל ופריך הש"ס שפיר אבל למסקנת הש"ס דגם בסד"ר מחמירין בדשיל"מ ע"כ הטעם כפירשי' משום עד שתאכלנו באיסור א"כ שפיר הי"א דביצת ס"ט שנולדה ביו"ט לא יתבטל כיון שאפשר שלמחר לא יצטרך לבוא לביטול והיום בוודאי צ"ל לביטול א"כ נמתין שמא לא נצטרך לבוא לביטול קמ"ל הרשב"א דכיון דרק חומרות חז"ל הוא א"כ לא החמירו רק היכי דוודאי יהי' היתר בלי ביטול וא"כ עכ"פ בכה"ג שיש ס' שמא גם למחר נצטרך לבוא לביטול לא החמירו אבל הביא הדין רק בשם יש מי שאומר דמדברי הש"ס אין ראי' כנ"ל וא"ש הכל בס"ד

ו) עוד י"ל בישוב קושיות הש"ך ג"כ ע"ד הנ"ל דבאמת העירו דמאי ס"ד דס' ביצת טריפה לא יתבטל הא שייך ממ"נ אם יחי' כ"א יום יתגלה שלא הי' טריפה מעולם אך שכ' דמיירי שנולד ביו"ט ואפ"ה אם הוא ביצת טריפה בטל כיון דע"כ צ"ל לביטול וא"כ הי' הו"א דאם הוא רק ביצת ס"ט ימתין שמא לא נצטרך לבוא לביטול קמ"ל הרשב"א דאפ"ה בטל

אך באמת מה דפשיטא להו דביצת טריפה שנולדה ביו"ט יתבטל באמת בזה יש מבוכה רבה דכמ"פ כ' דאפ"ה איסור יו"ט ל"ב דאמרי' שימתין עד אחר יו"ט וירויח עכ"פ שלא יצטרך לבוא לביטול איסור מוקצה וע' בפמ"ג וחוו"ד סי' ק"ב שכ' בפשיטות דנבילה שאסורה ביו"ט משום מוקצה דאפ"ה איסור יו"ט ל"ב אך באמת כ"ז הוא לשיטת הרמב"ם