מהר"ש חלק א סט

מינוי החדש ומ"מ י"ל כיון דרק המיעוט עקרו דירתם ח"כ אף מחאת המיעוט ל"מ כמ"ש הראבי"ה וח"ס שם ואפ"ה י"ל להיפוך דהא דמחאת המיעוט ל"מ משום דרוב מועיל בכ"מ שבתורה והתורה אמרה אחה"ר להטות בכ"מ אף במינוי הראשים ועיין שו"ת הרא"ש ושו"ת דברי ריבות סי' ס"ח א"כ י"ל דעכ"פ בעינן רמת"כ כמ"ש כמ"פ דלענין מינוי רב או ט"ה בעי רמת"כ אבל אי זט"ה יכולין למכור אף בלי דא"ה א"כ ע"כ דסתם מינוי הקהל הוא אף לענין מכירת בהכ"נ א"כ נהי דבשל כרכים ל"מ מכירה היכי דסייעו בבנינו הטעם דהם אינם כפופים תחת רשות זט"ה אבל בנ"ד דבשעת שבנו הבהמ"ד הם ג"כ הי' כפופים תחת רשות זט"ה בוודאי מהני מכירת זט"ה. יצא דהיכי דלא באים בקביעות אנשי עיר אחרת להתפלל שמה רק בני העיר בנאו מכיסם ואף אי איזה אנשים עקרו דירתם מ"מ לפי"מ דפסק בש"ע דזט"ה יכולין למכור בשל כפרים אף שלא בדא"ה רק שבעי עילוי בדמים א"כ ה"ה אם איזה אנשים עקרו דירתם מ"מ יכולין זט"ה למכור כיון שנתמנו אף ע"ד מכירת בהכ"נ ובשעת בנין הבהמ"ד הי' כל המסייעים כפופים תחת רשות הקהל ונתנו כח לזט"ה א"כ מהני מכירתן. ומ"ש כת"ה להוכיח דשיטת רש"י ז"ל דזט"ה מהני אף בכרכים

הנה באמת במגילה אהא דא"ר ל"ש פי' רש"י היינו הא דקאמר דהמעות בקדושתן ל"ש אלא שלא מכרו זט"ה ולסברתו הי' לרש"י לפרש הייני הא דבכרכים א"י למכור וע"כ דבכרכים ל"מ מכירה אף מדעת זט"ה. ומ"ש רו"מ ומפורש ראי' זו בהג"ה על הר"מ מה"ג ר"נ טריוביטש ז"ל מהא דש"ס ב"ב דכ"ג אחולי אחיל וכ' התוס' כדקאמר במגילה והא דרך הוי ככרכים דנתנו רשות לכ"ע לילך דרך שם וע"כ דזט"ה יכולין למכור בשל כרכים. הנה משיטת התוס' אין ראי' דהם ס"ל דהטעם בבהכ"נ לפי שחמורה קדושתי' א"כ בדרך ל"ש טעם זה ואף לשיטת רש"י דהטעם דהקנו לכל בני עולם. הנה באמת העיר הראבי"ה דכיון שזט"ה יכולין לתקן א"כ מאי מהני הא דהקנו לבני עיר אחרת הא לא עדיף זכות המקבל מזכות הנותן וע"כ הטעם כמ"ש הראבי"ה דבמכירת בהכ"נ מסתם ע"ז לא נתמנו א"כ כ"ז במכירת בהכ"נ אבל בשאר צרכי העיר כמו דרך הרבים דבזה פשיטא דמועיל מינוי הקהל בסתם כמו שיכולין לתקן כ"מ בלי דא"ה ה"ה דיכולין למחול דרך הצבור ליחיד א"כ נהי שנתנו רשות לבני עיר אחרת ג"כ להשתמש באותו דרך עכ"פ לא עדיף כוחם מבני העיר ושפיר זט"ה יכולין למחול ואין מזה ראי' לבהכ"נ של כרכים וז"ב. יצא דבעיר קטנה שאין באים שמה בקביעות אנשי עיר אחר להתפלל שמה אז אף אי איזה מבני העיר עקרו דירתם מ"מ להסוברים שזט"ה יכולין למכור בהכ"נ אף בלי דא"ה וע"כ לפי שנתמנו גם ע"ד מכירת בהכ"נ א"כ כיון דבשעת בנין הבהמ"ד הי' כפופים תחת רשות זט"ה א"כ מהני מכירת ראשי העיר א"כ א"נ דזה ל"ח כשל כרכים אז פשיטא דלפסק הש"ע דזט"ה יכולין למכור בהמ"ד ה"ה דמהני אף אי איזה אנשים עקרו דירתם ואף אי הוי בהכ"נ של כרכים חוץ לזה דכמ"פ ס"ל דבלא סייעו בבנינו א"י לעכב מכירת בה"כ ואף להסוברים דאף שלא סייעו בבנינו מ"מ ל"מ מכירת אנשי העיר מ"מ א"נ דעיקר הטעם דבני העיר הקנו להם חלק מ"מ להסוברים דזט"ה יכולין למכור אף בלי דא"ה ע"כ דבסתם אף ע"ז נתמנו א"כ לא מגרע מה שהקנו חלק לבני עיר אחרת דלא עדיף כח מקבל מכח הנותן ובפרט דיפה כ' הפמ"ג דל"ב טעמים אלו אם בונים אח"כ בהמ"ד יותר גדול מהראשון א"כ מסתמא מסכימין כ"ע אך עיקר החשש משום שחמירה קדושתי'

ובאמת יש חילוק דלטעם דיש לבני העולם חלק בזה י"ל דל"מ מכירה אף מה"ת בלי דעתם דהם אינם כפופים תחת זט"ה וא"י למכור חלקם ואף שכ' בשו"ת בי"ג יו"ד בהשמטות די"ל דאף בשל כרכים מה"ת בטל חלקם של בני העולם ואף דממון בעלים ל"ב מ"מ י"ל דכח האיסור בטל ועיי"ש שכ' דטעם הסוברים דל"מ ביטול בממון בעלים הוא רק משום דאין הולכין בממון אחה"ר והוא רק מדרבנן לשיטת כמ"פ ועיין בא"מ סי' כ"ח שהביא דברי השעה"מ בהא דמקבלין שקלים מהקטנים ובלבד שימסרנו לצבור והקשה הא קטן א"י להקנות ותירץ דמה"ת בטל ברוב ורק שמדרבנן ד"ח לא בטל ומדרבנן מהני הקנאת קטן ודחה הא"מ דממון בעלים מה"ת ל"ב ובפרט כיון דיש להם חלק בגוף הקרקע א"כ נודע דעת כמ"פ הובא בחוו"ד סי' ק"י דקרקע בקרקע מה"ת ל"ב ועיי"ש בהג"ה אמ"ב. וראיתי בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' י' שהעיר דלמה ניחוש שמא א' מסוף העולם סייע בבנינו הא לשיטת הר"ן הוי קדושת בהכ"נ רק דרבנן והוי סד"ר ואף דהוי נגד ח"א דקודם שמכרו בודאי הי' עליו קדושה

אך העיר דהוי תרי דרבנן א) דקדושת בהכ"נ אינו רק דרבנן ב) דמה"ת בטל חלקו בתרי דרבנן לשיטת החו"ד אזלינן בס' לקולא אף נגד ח"א. ולפענ"ד נראה דאף דקדושת בהכ"נ אינו רק דרבנן היינו רק אי הבעלים שהקדישו לצורך בהכ"נ רוצים לשנות הקדושה אבל בלי דעת בעלים הוי כגזל גמור כמפורש בש"ס בכמ"ק דשינוי שלא מדעת בעלים הוי גזל א"כ מה"ת אסור למכור דשמא א' מסוף העולם סייע בבנינו ואינו מסכים אמכירה. ובפרט שכבר כ' דקרקע בקרקע אף מה"ת ל"ב וז"ב. עכ"פ מטעם זה דיש לכ"ע חלק בו י"ל דמה"ת א"י למכור דחלקם מעכב אבל לטעם דחמירא קדושתי' א"כ עכ"פ כיון דלדעת הר"ן כל קדושת בהכ"נ אינו רק דרבנן א"כ אף בהכ"נ של כרכים אין קדושתי' רק מדרבנן ורק דחמיר קדושתי' דאינו יוצא ע"י פדיון כקושית הר"ן דנתנו עליו מדרבנן דין קה"ג יצא דבכה"ג דנ"ד ל"מ א"נ דעיר קטן כיון שאין מתפללין שמה בני עיר אחרת בקביעות א"כ אין לו דין בהכ"נ של כרכים וא"כ אף דאיזה מבני העיר שסייעו בבנין בהמ"ד עקרו דירתם מ"מ כיון דפסקינן בש"ע דזט"ה לחוד שמכרו בהכ"נ מהני אף שלא בדא"ה ע"כ דסתם מינוי ט"ה הוא אף על בנין בהכ"נ א"כ כיון שכל השותפין בעת בנינו הי' מבני העיר וכפופים תחת רשות ט"ה בודאי ע"ד בנאוהו ואף א"נ דזה מיקרי של כרכים מ"מ כיון דעכ"פ בני עיר אחרת לא סייעו בבנינו וא"כ באמת לדעת זקינו של המהריא"ז מהני מכירת זט"ה אף בשל כרכים היכי דלא סייעו בבנינו וכקושית המרדכי על ב"ב והתירוץ רק משום דסתם מינוי אינו ע"ד מכירת בהכ"נ ואנן לא קיי"ל כן רק דסתם מינוי ט"ה הוא אף ע"ד מכירת בהכ"נ דהא מכירה שלהן מהני אף בלי דא"ה א"כ עכ"פ מחשש חלק של אחרים ליכא חשש לדידן ורק עיקר החשש משום דחמיר קדושתי' א"כ עכ"פ ליכא בזה חשש ד"ת דבשלמא אי הי' בזה חשש מטעם חלק של אחרים הי' אפ"ל דמה"ת ל"ב א) משום דהוי מעות בעלים ב) דקרקע בקרקע מה"ת ל"ב אבל כיון שלא סייעו בבנינו א"כ ליכא חשש מכח חלק של אחרים רק משום דחמיר קדושתי' וזה הוא רק מדרבנן ואף לשיטת הרמב"ן דמשמע דבהכ"נ הוי כתשמישי מצוה וקדושתו מה"ת מ"מ י"ל דהרמב"ן ס"ל בהא דכרכים ל"מ מכירה משום דיש לאחרים חלק בו והכא ל"ש טעם זה ועיקר החשש לשיטת התוס' משום דבהכ"נ חמיר קדושתי' ועכ"פ כיון דליכא בזה רק חשש דרבנן שוב יש לסמוך אשיטת הסוברים דבכה"ג ל"ח של כרכים ועי' בשו"ת בי"צ בהשמטות סי' א' שהביא דברי הריא"ז דבזה"ז ליכא כלל בהכ"נ שיהי' נחשב של כרכים דאנו מתי מספר

והנה במג"א ס"ק ל"ז מביא בשם מ"ב דבזה"ז אף בשל כרכים נמכר ועי' שו"ת בי"צ שם ובשו"ת הרי"ם או"ח סי' ב' ובשו"ת ד"ח או"ח ח"א סי' ג' ועיי"ש בשע"ת שהביא כן משו"ת פנ"י. ובפרט בכה"ג דקרוב הדבר דל"ח כלל של כרכים כיון שאינן מתפללים בו בקביעות רק בני העיר ודעת הריא"ז דזט"ה יכולין למכור אף בשל כרכים ובפרט היכי דלא סייעו בבנינו ובפרט שהוכחתי דליכא בזה רק חשש דרבנן ובפרט שהבהכ"נ צריך תיקון רב ובני העיר