מהר"ש חלק א סד

דחולצת, יצא דאם הי' לע"ע איסור לחלוץ פשיטא דהי' מותר לישא ואך כבר הוכחתי דמועיל החליצה אף בימי מניקתה ושוב כיון דאפשר לחלוץ תיכף שוב חוששין דאח"כ יהי' א"ר ליבום מחמת החדר"ג ואף דגם עכשיו א"ר ליבום מחמת האיסור וע"כ סמכינן דבדרבנן לא אמרינן הך כללא שא"ע ליבום וא"כ גם בחדר"ג ל"ש הך כללא

אך ז"א דחדר"ג לשיטת כמ"פ הוי איסור תורה א"כ יותר יש לחוש במעוכב מחמת החרם למעוכב מחמת איסור מניקת. א"כ פשיטא דצריך לחלוץ תיכף ובפרט להצילם מאיסור יבמה לשוק ובפרט דלשיטת כמ"פ זיקה ככנוסה הוי ועובר תיכף אחדר"ג בשעת נישואין א"כ בודאי כיון דאפשר בחליצה אסור לישא עד שיחלוץ כנלענ"ד לדינא

שוב ראיתי בשו"ת מנחת עני סי' מ"ט שנסתפק אי במניקת ע"י זנות אי ראוי לחלוץ והרגיש בהא דבדרבנן ל"ש הך כללא דכל שא"ע ליבום ועיי"ש בסי' נ' שנסתפק אי מותר לישא משודכתו עיי"ש. ועי' בפת"ש אה"ע סי' קנ"ט. וזה ברור

דברי הנ"ל. סימן יט להרב המאה"ג חריף ובקי המפורסים ירו"ש וכו' כש"ת מוה' שרגא פייביש וואלף נ"י מואז"ק צאנז חדש יע"א

בחבר שאלתו בקהלתו עת שנתקבל כת"ה למו"ץ זה י"ב שנה והי' שמה מו"ץ זקן ממנו בשנים והי' ת"ח ויר"ש גדול והי' רו"מ הצעיר שבהב"ד וחתם ע"ג פס"ד אחרי חתימת המו"ץ ויען שהמו"ץ הי' חולה במה שנים ל"ע לזה בעת שלא הי' במושב הב"ד וצירפו איזה ת"ח להב"ד אז הי' רו"מ חותם על פס"ד אחר חותמת הה"צ ז"ל אב"ד וכ"ד נחתך עפ"י דברי כת"ה ועתה אחר פטירת המו"ץ נתקבל ב"א של המו"ץ ובתחילה כשבא לקהלתכם הי' רו"מ חותם קודם המו"ץ החדש ועתה מערער המו"ץ החדש יען שהוא גדול בשנים ע"כ רוצה שהוא יהי 'לו קדימה בכ"ד היינו שהוא יחתום תיכף אחר חתימת הרב זה תורף שאלתו:

והנה לפי המפורש בש"ס יומא די"ג אירע פסול בכה"ג ומינו אחר תחתיו ואח"כ חזר ראשון לעבודתו דלר"י השני א"ע לא ככה"ג ולא ככה"ד וקאמר הש"ס ומודה ר"י במת הראשון שני חוזר לעבודתו. והנה אף דלכאורה י"ל הפי' בש"ס דבאמת אין לה"ב שום קדימה מאחר ורק דהשמיענו דמותר למנותו ול"ח לאיבה אלאחר מיתה וכדמשני בש"ס מהו דתימא דהוי צרה ולכאורה מוכח מדפריך הש"ס פשיטא והא י"ל דהשמיעני דיש לו קדימה. אך באמת י"ל דהש"ס ס"ל לסברא פשוטה דאי עכ"פ מותר למנותו שוב יש סברא להקדימו לפי שכבר הי' כה"ג. והנה בשעה"מ פ"א מעבודת יוה"כ מביא ס' בזה בשם מהרנ"ח והביאו ראי' משיטת התוס' נזיר דמ"ז דהשני קודם ואף שי"ל דשם אף בחיי הכה"ג בעבר ועבד עבודתו כשירה א"כ תמיד חשיב כה"ג א"כ מסתבר דאחר מיתת כה"ג הראשון השני מתמנה לגמרי תחתיו אבל י"ל בכה"ג דבעת שישב המנוח הי' רו"מ כפוף תחתיו א"כ אף אחר פטירתו יש רשות ביד פו"מ העיר לקבל איש אחר למלאות מקום המנוח. אך באמת כ"ז לרש"י ז"ל דפי' בדיעבד עבודתו כשירה היינו בח' בגדים אבל בד' בגדים הוי לי' מחוסר בגדים ופסול: אך באמת בתוס' כ' דרק משום מעלין בקודש אסור לשמש בד' בגדים אבל משום מחוסר בגדים לא לפי שכ"ג מתמנה בפה ומסתלק בפה ולפ"ז נשמע דבשימש בח' בגדים פסול ורק בד' בגדים כשר בדיעבד א"כ באמת לגמרי נסתלק מכה"ג אפ"ה כיון דעכ"פ שימש בכה"ג בשום פעם שוב יש לו קדימה מאחר. ואף שקצת פוסקים כ' דסברת התוס' הוא רק אי לא הי' שייך הטעם דמעלין בקודש אז היינו מסלקין אותו מכה"ג והי' משמש ככה"ד אבל כיון דשוב יהי' אסור לשמש בד' בגדים שוב אין מסלקין אותו מכה"ג ושוב בשימש בח' בגדים כשר דמשום חשש איבה אין פוסלין עבודתו ובשימש בד' בגדים פסול א"כ י"ל שוב דבאמת אף לסברת התוס' מעולם לא נסתלק לגמרי וכיון דבדיעבד מהני עבודתו בח' בגדים א"כ תמיד הוי בגדר כה"ג וכמ"ש פסחים ד"ה וחולין ד"מ ויומא דס"ג ועוד בכמ"ק דמידי דמועיל בדיעבד חשיב ראוי אף לכתחילה. אך באמת בפני' משמע דהכוונה בתוס' כפשוטו דבאמת מסתלק מכה"ג ובשימש בח' בגדים פסול דהוי יתיר בגדים ורק בד' בגדים כשר דמשום מעלין בקודש אין פוסלין עבודתו ולכאורה משמע בש"ס מגילה ד"ט דקאמר בהא דמפורש במתני' אין בין דלא כר"י דאי ר"י האמר שני א"ע ככה"ג ובאמת העירו המפורשים דלמה מבוא הש"ס הא דס"ל א"ע ככה"ד הא עיקר קושיתו מהא דא"ע ככה"ג. אך באמת הוקשו די"ל דקאי לר"י והכוונה דאין בין היינו במידי דפוסל אף בדיעבד ובשאר עבודות עכ"פ בדיעבד כשר בעבד ככה"ג ועפ"ז א"ש דמביא הש"ס הא דא"כ ככה"ד משים מעלין בקודש וקשה הא בלא"ה פסול משום דהוי לי' מחוסר בגדים וע"כ כסברת התוס' דמסתלק מכה"ג וא"כ גם בדיעבד בעבד בח' בגדים פסול ושפיר קאמר דלא כר"י ונשמע כסברת הפני' דאף בכה"ג באמת בשעה שהראשון חזר לעבודתו השני מסתלק לגמרי ואפ"ה כוון דעכ"פ פ"א שימש בכה"ג שוב יש לו משפט הקדימה א"כ הכ"נ כיון שכבר זכה רו"מ בשררה זו בחיי המו"ץ בעת שהי' חולה א"כ ודאי אחר פטירתו יש לכת"ה משפט הקדימה ושוב אין להמו"ץ השני טענה מצד שהוא זקן דעכ"פ אין משום זה להוריד את חבירו משררתו שכבר זכה בו. ואף שראיתי בשו"ת חס"ל מהד"ת בחי' שעל הר"מ שכ' דבאמת לר"י מסתלק לגמרי מכה"ג ובשימש בח' בגדים פסול ורק לר"מ גם לכתחילה א"ע ככה"ג משום איבה ורק בדיעבד בשימש בח' בגדים כשר ומש"ה מחדש דבאמת לר"מ כיון דגם בחיי כה"ג בדיעבד עבודתו כשירה בח' בגדים ומש"ה במת כה"ג הב' יש לו קדימה מאחר ואף מבן אבל לר"י שמסתלק לגמרי נהי דבמת שרי למנותו אבל מ"מ אינו קדים מאחר ובפרט נגד יורש ודאי אין לו קדימה ושוב י"ל בנ"ד דאין לרו"מ שום קדימה

אך באמת לפי שיטת זרע אברהם דהתוס' בנזיר קאי לר"י ומ"מ כהן שעבר יש לו קדימה א"כ הכ"נ י"ל שרו"מ יש לו קדימה ואכמ"ל. אך לכאורה י"ל דכיון שהמו"ץ החדש הוא נכד הרב ר"נ ז"ל מו"ץ דקהלתכם ומפורש בש"ס ב"ב דקנ"ט דיכול לומר מכח אבוה דאבא קאתינא וכ' השטמ"ק דה"ה שיכול לומר מכח אבוה דאימא קאתינא ודעת הר"מ דל"ד בן הוי יורש לענין זה רק כל קרוב קודם א"כ י"ל דכיון שהמו"ץ זכה מתורת ירושה א"כ לו משפט הקדימה. אך באמת הזרע אברהם דייק מתוס' נזיר הנ"ל דאף נגד בן כה"ג הראשון אפ"ה השני קדים א"כ פשיטא דכה"ג יש לו משפט הקדימה אף נגד בן ואף לפי"מ שדחה השעה"מ דדוקא שם באם בין כך נגנז שמן המשחה אז השני קודם אבל באמת אם המשיח שעבר אין לו מעלה אז י"ל דבן כ"ג הראשון קידם. אך י"ל דשם בכה"ג בנו יורש גדולתו מה"ת כדרשינן בספרי א"כ י"ל דהבן קודם אבל בכתר רבנות דלדעת כמ"פ בנו אין יורש גדולתו דבכתר תורה ל"ש ירושה כמ"ש המהרשד"ם הובא במג"א סי' נ"ג ובכמ"ק א"כ עכ"פ הוי כס"ס שמא כשיטת זרע אברהם דכהן שעבר קודם לבן ושמא ברבנות ל"ש ירושה ובפרט הכא דאינו יורש ממש רק שהוא ב"א של המנוח א"כ בודאי שרו"מ זכה בשררות זה ויש לו קדימה ובפרט לפמ"ש רו"מ דאף אחר מינוי מו"ץ החדש הי' יושבים כמ"פ ביחד וחתם רו"מ על פס"ד קודם המו"ץ החדש א"כ זכה רו"מ בזה אף אחר פטירת המנוח א"כ בודאי דאין להורידו מגדולתו עכ"ז בענינים אלו עיקר תלוי בדעת הרב אב"ד