מהר"ש חלק א ו

יעצרו הגשמים ואם הגשמים הי' מאוצר הטוב לא הי' כח ביד אליהו לעצור הגשמים דהא מפתח של גשמים מאוצר הטוב לא נמסר לשליח וע"כ דגשמים מאוצר הטוב כבר נעצרו מכח קללת מרע"ה ושוב בכח יד אליהו לעצור הגשמים עכת"ד הפר"ד

נשמע דיש ב' מיני גשמים א' מאוצר הטוב היינו אם הנהגה הוא למעלה מהטבע ע"י כח התורה ועי"ז משתנה העת עפ"י כח התורה כמאמר הק' ר"ר בער ז"ל קבעת עתים לתורה היינו אם קבעת עת חדש עפ"י כח התורה ואז יורד גשמים מאוצר הטוב ואז יורד בשפע רב ועיקר מקבלי השפע הם ישראל כי עיקר כח השפע הולך ע"י כח התורה שישראל מקיימים התורה וגורמים הנהגה חדשה ע"כ הם מקבלים השפע ואה"ע התמצית ולהיפך אם השפע הולך ע"י הנהגה הטבעיית הולך בצמצום ואה"ע הם מקבלים השפע והישראל התמצית כמאמר הז"ל אין מזל לישראל וזה כונת הקרא אם בחקותי תלכו היינו אם תקיימו התורה אזי תזכו לקבוע עת חדשה עפ"י כח התורה ויתעורר כח הנהגה הנסיית וירד גשמים מאוצר הטוב. וזאת היא הכונה ונתתי גשמיכם בעתם היינו גשמים שלכם מאוצר הטוב ע"י העת שנתעורר ע"י כח התורה ואז ונתנה הארץ יבולה היינו שיהי' שפע רב. וזאת היא כונת המדרש חשבתי ברכות וחשבתי קללות היינו חשבתי ברכות שהן מא' עד ת' היינו אם הנהגה היא עפ"י כח התורה המסודר מא' עד ת' ואז הן ברכות היינו שהולך בשפע רב וחשבתי קללות שהן מיא"ו עד ה"א היינו שואו במילואו בגי' י"ג וה"א במילואו בגי' ו' וההפרש ביניהם הוא שבעה מרומז להנהגת הטבע המסודרת עפ"י ז' כוכבי לכת ואז הן קללות היינו שהולך בצמצום. ולא עוד שהן הפוכות היינו שאם הנהגה היא למעלה מהטבע ישראל מקבלים השפע ואה"ע התמצית ואם ההנהגה עפ"י הטבע האה"ע מקבלים השפע והישראל התמצית ואם זכיתם הריני הופך הקללות לברכות היינו שיכולים לשנות ההנהגה הטבעיית להנהגה שהוא למעלה מהטבע זש"ה אם בחקותי תלכו. וזה הוא כפתור ופרח בס"ד בביאור דברי המדרש

נחזור להנ"ל שישראל יש בכחם לשנות כל כח המזל אך באמת יש חילוק שמי שנולד במזל גרוע היינו שבכח הטבע אין לו כח החכמה נהי שבידו להתגבר על כח מזלו ואם יתגבר על כח המזל ויזכה להיות חכם בחכמת התורה אזי שכרו יהי' יותר גדול יותר מאיש אשר נולד בטבע להיות חכם דזה אף אם יזכה להגות בתורה מ"מ אין לו שכר גדול כי לא עשה דבר גדול בזה כי נולד בטבעו להיות חכם וכמאמרם ז"ל במס' תענית כ"ה לא שזה גדול מזה רק זה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו ופי' בס' נתיבות עולם למהר"ל מפראג ז"ל היינו זה מעביר על מדותיו שנולד במזל גרוע ורק התגבר על הטבע להיות טוב והשני נולד בטבע טוב לזה שכר הראשון גדול יותר לפי שהתגבר על טבעו ולפום צערא אגרא. ולהיפך מי שנולד במזל רע ח"ו אף אם אינו מתגבר על טבעו עכ"ז אין עונשו גדול כ"כ כמאמר העקדה בפ' אחרי בענין שני השעירים ומי שנולד במזל להיות חכם אם אינו מוסיף אומץ בתורה ה"ו הוא אדרבה עושה נגד הטבע ואדרבה אם מוסיף להגות בתורה אין לו שכר גדול כי לא עשה דבר נגד טבעו ואדרבה הטבע סייע לו לחכמתו א"כ זה כונת חכמי המשנה אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת היינו אל תחזיק טובה לעצמך שבמעשיך זכית לחכמה רק לכך נוצרת היינו שנולדת במזל להיות חכם ואין לך להתגאות נגד חברך שאינו חכם כמוך מחמת שחברך לא נולד במזל להיות חכם אבל אתה טבעך סייע לזה לכן אין[ לך להתגאות בחכמתך וז"ב בכונת התנא וא"ש

עוי"ל בפי' המשנה הנ"ל עפ"י המבואר בס' חסידים דמי שזכה לחדש איזה דבר בתורה אם אינו כותבו היי כגוזל הרבים דכל איש שזכה לחדש איזה דבר בתוה"ק היא מכח החכמה שנמסר לו מן השמים ולכך נמסר לי כדי שיגלה חכמתו לאחרים כדי שגם אחרים יהנו מחכמתו. ואולי זכות ע"י שאחרים יחדשו בתורה עפ"י הקדמות שלו יהי'בכלל מזכה הרבים ומפורש בס' דרך פקדיך שכמו שכ"א מחויב להוליד בגשמיות כך מחויב להוליד ברוחניות היינו להוציא כח שכלו שנתן לו הקב"ה וכמו שבגשמיות עיקר מצות פ"ו סיהי' לו בנים קיימים ואם מתו ר"ל בניו בחייו לא קיים המצוה כך ברוחניות אם אינו מוציא חכמתו מכח אל הפועל כדי שיוכלו אחרים ליהנות מחכמתו הוי כמו שמתי ח"ו בניו בחייו דלא קיים המצוה דעיקר ביאתו לעוה"ז הי' כדי להגות בתורה ולחדש חידושים ולגלות לאחרים מחכמתו כדי שיוכלו גם הם לחדש עפ"י הקדמות שנו ואז יהי' זכותו גדול שזיכה את הרבים וזה כונת המתני' אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך ואין טוב אלא תורה אל תחזיק לעצמך שתעצור חכמתך בקרבך רק תגלה לאחרים מה שלמדת כי לכך נוצרת היינו שעיקר ביאתך לעוה"ז היא לפרות ולרבות עפ"י רוחניות ישיהי' הבנים ש"ק היינו שיתגלה כח שכלך שחדשת בתורה לעיני כל ואז תתקיים חכמתך כי מה שיחדשו אחרים עפ"י הקדמה שלך יהי' לך חלק בתורתם ואז יתקיים מהשחדשת לעולם ועי' בבל"ע דל"ח. לזה מצוה לכ"א שחננו ה' לחדש בתוה"ק לפרסם חידושיו ע"פ תבל כדי שיהי' קיום להדברים שזכה לחדש בכח שכלו אך בל יתנאה ח"ו בהם רק לבקש מהשי"ת שיתקבלי דבריו בעיני חכמי הדור ושלא יארע ח"ו תקלה ע"י ואז יהי' זכות הרבים תלוי בו

והנה עצם אנכי הצעיר זלעפה ופלצות אחזוני במורא בהגיש ח"ז לביהד"פ כי הדברים נוגעים להלכות היותר חמורות ומי הגבר אסר יוכל לומר היטבתי לראות ולא שגיתי ברואה ולא אהי' למכשול לבית ישראל וח"ו המחטיא את הרבים אין תרופה למכתו ונודע מאמר חזל ע"פ כי רבים חללים הפילה. אך שמתי מאמר דהע"ה ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש ונודע מ"ש בשו"ת הב"ח כי כל המשתדל בהיתר עגונה אחת כאלו בונה א' מחורבות ירושלם ולכן אבטח בשם ה' כי לא יצא ח"ו מכשול מתח"י והש"י יזכני להיות ממזכי הרבים ואזכה עוד להגות בתוה"ק מתוך הרחבת הדעת לאורך ימים ושנים ולהוציא לאור יתר השו"ת וחי' אשר אתי בכתובים. דברי המדבר בלב נשבר ומצפה לרחמי שמים: המחבר.