מהר"ש חלק א נט

פק"נ דאם אומרין הנח לזרוק עצמך על תינוק דא"צ למסור נפשו דשייך להיפוך מאי חזית א"כ הכ"נ דוקא בגזל דמזיק בידים ממון חבירו י"ל כמ"ש השטמ"ק כתובות די"ט בשם שיטה ישינה דבגזל אמרינן יהרג ואל יעבור א"כ הכא דהוי רק סילוק שיעבודו שפיר י"ל דא"צ לבטל מצותו כדי להספיק לאשה שיעבודה דשייך לומר להיפוך מאי חזית וא"כ שוב י"ל דשפיר רק חדר"ג בגט בע"כ דאינו עובר רק הבעל שפיר י"ל עדל"ת ואף דבגזל לא אמרינן עדל"ת מ"מ הכא דאינו מפסיד דבר ממש שהוא של חבירו רק מסלק השיעבוד זה ל"ח כמו גזל ושפיר אמרינן עדל"ת אבל בשתי נשים דהאיסור הוא על האשה א"כ אין לה לעבור ולהפסיד שיעבוד של האשה דגם מזיק שיעבוד חבירו יש איסור ונהי דשייך לומר חטא כדי שיזכה חבירך אבל עכ"פ אין לה לגרום ולהפסיד שיעבוד האשה ושוב אפשר להצדיק דינו של מהר"ם פאדוואה דרק גט בע"כ יש להתיר במקום מצוה אבל ב' נשים אין להתיר אף במקום מצוה דאסור לה לגרום ולהזיק שיעבוד של האשה שיש לה על הבעל. ולפ"ז י"ל דהיכי דכבר נאסרה על הבעל והפסידה כתובתה ומזונות א"כ ל"ח הפסד שיעבוד חבירו. ואף די"ל דגם דנאסרה עליו אפ"ה יש איסור לישא אשה על אשתו דשייך משום לא פליג ועכ"פ כיון דליכא בזה הפסד לאשה שוב עכ"פ במקום מצוה יש להתיר אף ב' נשים. נחזור להנ"ל דלשיטת הב"ש היכי דמן הדין לגרשה בין ב' נשים בין גט בע"כ מותר. ולדעת השב יעקב היכי דפשעה ג"כ יש להתיר בין גט בע"כ בין ב' נשים

ואף למ"ש בשו"ת דוקא נוב"י אה"ע סי' א' מ"מ זה דווקא היכי דאפשר שאח"כ תחזור בה אז גט בע"כ עדיף אבל בכה"ג דזינתה א"כ שוב ב' נשים עדיף ועכ"פ א"נ דשתיהם שוין מ"מ היכי דא"א בגט בע"כ שוב מותר לישא ואף א"נ כפשטות שיטת המהר"ם פאדוואה דרק גט בע"כ מתירין אבל ב' נשים לא נוכל להתיר מ"מ א"נ כסברא הנ"ל דהטעם דהאשה אין לה לעבור ולהזיק פרנסת האשה אבל בכה"ג דכבר זינתה ולא מגיע לה מבעלה שום דבר א"כ אף א"נ דגם בכה"ג חל החרם משום לא פלוג אבל הוא רק כמו איסור שבין אדם למקום ושוב במקום מצוה גם האשה מותרה להינשא דאומרין חטא כדי שיזכה חבירך. יצא דשיטת רוב הפוסקים דהיכי דעע"ד מותר בין גט בע"כ בין ב' נשים. ובפרט שזינתה ונאסרה על בעלה דאז שוב ליכא פסידא להאשה הראשונה שוב שפיר מתירין אף ב' נשים ובשו"ת ח"ס סי' ג' החליט ג"כ דבפשעה מתירין גט בע"כ אף בלי ק"ר ואם א"א בגט בע"כ עכ"פ מותר לישא אשה אחרת עפ"י ק"ר ועיין בשו"ת ד"ח חאה"ע מהד"ק סי' ה' ובמהד"ת חאה"ע סי' ו' וסי' ט' שכ' ג"כ דבמרשעת מותר לישא אשה על אשתו ועיין שו"ת בי"ש אה"ע סי' ז' שהאריך בדברי המהרי"ק דהיכי דנאסרה על בעלה בודאי ליכא חדר"ג דזה עדיף מעע"ד. עכ"פ כמ"פ מתירין ע"י ק"ר דבעצם קיל ב' נשים מגט בע"כ דגט בע"כ א"א להתיר רק במקום מצוה וב' נשים אפשר להתיר היכי שיש טעם מבורר אף שלא במקום מצוה וכמ"ש בב"ח סי' א' דבכ"מ שרואין הב"ד שא"א להם לדור ביחד מתירין החרם עפ"י ק"ר א"כ בכה"ג דכבר נאסרה עליו וא"א עוד לישב עמה בודאי בכה"ג ל"ג ר"ג. ויש עוד לומר דבאמת העירו המפורשים די"ל בנשתטית או בשהה י' שנים אומדנא דאדעתא דהכי לא נשאה

אך כ' הפוסקים דהוי תלוי בדעת שניהם ול"א אומדנא כמ"ש בתוס' כתובות דמ"ז א"כ כ"ז אם ראוי עכ"פ לדור עוד עמה אז י"ל דמקפדת שלא יוכל לישא אשה אחרת עלי' וממילא יהי' מוכרח לדור עמה וכ"ז היכי דאפשר לדור עמה אבל בזינתה דא"א עוד לדור עמה א"כ אין נ"מ לה אם יוכל לישא אחרת דבלא"ה פטור מחיובים שיש לה על בעלה וגם א"א עוד לדור עמה א"כ שוב אינה מקפדת ושוב מועיל האומדנא והוי כמ"ש בתוס' שם דאינה מקפיד אם יתבטלו הקידושין אחר מותו ועיין שו"ת ד"ח חאה"ע סי' ג' ובשו"ת ה"ג רח"כ סי' ג'. עתה נברר מה שחשש כת"ה די"ל דרק בשהה י"ש ולא ילדה דאז כיון דיתבטל ממצות פו"ר לעולם אז י"ל דשפיר מתירין החרם אבל כאן אפשר להמתין עד שתתרפא ותוכל לקבל הגט דהא הרופאים אמרו שאחר ב' שנים תתרפא וגם י"ל כיון דבאמת אין נאמנות לרופא עכו"ם באיסורין וכמפורש ביו"ד סי' קפ"ז ונודע קושית הרא"ש בתשובותיו בהא דש"ס נדה דכ"ב המפלת כמין שערות דקאמר בש"ס תטיל למים ולמה שאלו לרופאים ועי' בשו"ת בש"ר סי' ק"ו שהאריך בזה ועי' שו"ת ח"ס חיו"ד סי' קנ"ח וסי' קנ"ג וסי' ק"ס וסי' קע"ח מ"ש שם א"כ יוכל להיות שתתרפא עוד קודם אך באמת ז"א דלא מבעי' א"נ דר"ג ל"ג כלל במקום מצוה היינו היכי שנאסרה עליו ול"צ כלל ק"ר א"כ הוי הותרה והיכי דהוי הותרה מהני אף באפשר לקיים שניהם וכמ"ש בתוס' מנחות ד"מ דמה"ת אף באפלק"ש שרי וכ' המפורשים דכיון דכלאים בציצית הוי הותרה ממש לכך מותר אף באפלק"ש. ועי' בישוע"י הלכות יו"ט מ"ש בזה ואף א"נ דהוא רק מטעם דחויה מ"מ כ' הרשב"א בשבת דכ"ו די"ל דשריפת קדשים ל"ח אפלק"ש לפי שצריכין להמתין עד למחר וזה ל"ח אפלק"ש. ועי' בתוס' יבמות ד"ה ע"ב שכ' דא"א למילף משריפת קדשים דאין עדל"ת די"ל דשם משום דאפשר להמתין ואפ"ה אי לאו קרא הו"א דזה ל"ח בכלל אפלק"ש. א"כ ה"נ כיון דלפי דברי הרופאים יצטרך לבטל ממצוה ב' שנים שוב בודאי דזה ל"ח בכלל אפלק"ש. ועי' שו"ת מהרי"ט סי' מ"ז הובא בגליון שו"ע יו"ד סי' רל"ט והבן

וא"נ דלא נאמין להרופאים וכמ"ש הח"ס בחידושיו לע"ז דל"א דהרופא יוכל לדון על כללות אבל לא על גוף פרטי מ"מ עכ"פ כ' הח"ס שם שדיבורו של הרופא משוי לה לס' ושוב לשיטת הד"מ בס' חרם אזלינן לקולא וכן החליט הנוב"י דעכ"פ לא עדיף מד"ק וס' לקולא א"כ פשיטא דכיון דהשתא א"א בע"א שפיר מהני להתיר עפ"י ק"ר ובפרט דבאמת רוב הפוסקים החליטו דהיכי דא"א כלל לדור עמה אז יש להתיר אף בלא ק"ר ובפרט דבאמת י"ל אומדנא היכי דנולד סיבה שנשתנה מכפי שהוא בכל הנשים היינו בשהה י' שנים ולא ילדה רק די"ל בדבר התלוי בדעת שניהם ל"מ אומדנא וכ"ז בעכ"פ ראוי לדור עמה ורק דמצוה לגרשה בזה ל"ח אומדנא גדולה דהרבה לא זהירי במדת חסידות כנודע דעת הה"מ בפ"א מהלכות אישות הלכה ד' שכ' דאי ביאת פנויה אינו רק דרבנן ל"ש חזקה אאעבב"ז דהרבה אנשים לא זהירי בדרבנן מכ"ש במדת חסידות א"כ שפיר אומדנא כזו ל"מ בתלוי בדעת שניהם ונהי דאמרינן דגם כשאינה נוהגת במדת חסידות מותר לגרשה מ"מ עכ"פ צריך ק"ר אבל בזינתה וא"א לדור עמה וא"א לגרשה א"כ הוי אומדנא גדולה דמהני אף בתלוי בדעת שניהם כנודע משו"ת הרא"ש בהמורה אחות המשודכת ועי' שו"ת נוב"י קמא יו"ד סי' ס"ט א"כ באמת יש להתיר אף בלי ק"ר ונהי דנכון להחמיר כשיטת הסוברים דגם בכה"ג צריך ק"ר אבל עכ"פ ע"י ק"ר בודאי מותר וממילא פשיטא דא"צ לעכב ההיתר בשביל החיובים המוזכר בשו"ע סי' קי"ט בשם הרשב"א דהיכי דמן הדין לגרשה אין פרעון הכתובה מעכב הגירושין א"כ גם אחר תקנת ר"ג מ"מ היכי דאפשר לגרש בע"כ או לישא ב' נשים שוב דמילדין התלמוד ופרעון כתובה אינו מעכב ההיתר

אך כ' המפורשים דכיון דבאמת גזר ר"ג אף במקום מצוה רק שעשה תנאי שק"ר יוכלו להתיר זה ג"כ הי' בכלל התנאי דלא יתירו בלי השלשת כתובה אבל בנ"ד שנאסרה עליו ע"ז בודאי ל"ג ר"ג א"כ שוב פרעון הכתובה אינו מעכב ההיתר. ובפרט דבאמת כ' בשו"ת ד"ח אה"ע ח"א סי' ג' דמש"ה בעי להשליש לה כתובה כדי שנוכל לומר אומדנא דאם אינו משליש שייך סברת התוס' הנ"ל דבמידי דתלוי בדעת שניהם ל"א אומדנא א"כ הכא דהוי אומדנא גדולה היכי שאסור לדור עמה ומהני אף בתלוי