מהר"ש חלק א לט

איסור א"א חוששין לדעת הרי"ף מהני עכ"פ לענין שלא יעבור הבעל בחדר"ג ועי' שו"ת מהרי"א הלוי סי' קצ"ה שפוסק ג"כ דיכול לזכות לה גט וא"צ לזה היתר ק' רבנים וכבר הסכים ע"ז הגאון האמתי אבד"ק ברעזאן שליט"א. וגם אני נתתי הסכמתי לזה וכבר נעשה מעשה ונסדר גט בנוירק כדת היינו שהבעל מסר ג"פ ליד איש אחד בתורת זיכוי עבור האשה ואח"כ חזר וקיבלו מיד השליח ומסרו ביד שליח להולכה כמפורש בש"ע ק"מ ושליח דשם עשה שליח שני בפני הב"ד דשם איש אחד מק' גלאגוב ונשלח ע"י הפאסט הגט לגלאגוב. עתה יצא קול שהאשה היא בלבוב ותתרצה לקבל ג"פ ויש עצה שהשליח השני ימנה שליח שלישי והוא יגרשה במקום שימצאנה בפני ב"ד ונסתפק כת"ה א) אם צריכין להמתין מלהתיר לאיש הנ"ל לישא אשה עד שימצא השליח את האשה ויגרשה ברצונה. ב) גם אם לא תרצה האשה לקבל ג"פ עד שיתנו לה מעות אם יכולין לעכב על הבעל מלישא עד שיתן לה מעות ג) אם יכולין לכתוב הרשאה במקום שאין מסדרין שם גיטין ד) בדבר כתיבת השמות ששמו בעלי' לתורה יהושע אליעזר ונקרא בפ"כ הירש ליפא וכתבו שמו בהגט יהושע אליעזר דמתקרי הירש ליפא. עכ"ת השאלה בקצרה

והנה מקודם נדבר מעסק כתיבת השמות. הנה כת"ה הביא דנהי דיש פוסלין בכתב על שם החול דמתקרי מ"מ הכא כיון דשם הירש אינו הכינוי של שם יהושע א"כ יש ספק אם לכתוב דמתקרי או המכונה ע"כ כותבין דמתקרי. והביא מ"ש בשו"ת ברית אברהם סימן קט"ז. הנה באמת לכאורה זה תלוי במחלוקת הב"ש עם הנוב"י בכתיבת שם משה ליב דלשיטת הב"ש בשם משה ליב דהכונה דשם ליב הוא כינוי על שם ארי' וא"כ הכא אם נכתבו הכינוי הירש ליפא יסברו דנקרא בפי כל אליעזר הירש ליפא לכך יפה כתב בשו"ת ברית אברהם דיכתבו דמתקרי דשם מתקרי נופל בודאי על אדם לכך יכתבו דמתקרי ליב הירש דהא נהי דדעת בעל מג"ע דאם כתב על שם לע"ז דמתקרי פסול מ"מ רוב הפוסקים מכשירין כמפורש בש"ע סי' קכ"ט סקכ"ה ובב"ש סק"ט אבל אנו נוהגין כשיטת הנוב''י בשם משה ליב דכותבין דמתקרי משה ליב דס"ל דהמכינה קאי על האדם. א"כ פשיטא דבכה"ג היה צריך לכתוב המכונה הירש ליפא דהכונה דהאדם נקרא הירש ליפא. ובאמת בט"ג בליקוטי שמות אות צ' מפורש דאם נקרא אליעזר זאב לתורה וכינוי ליעבערמאן יוחלף יש לכתוב לכתחלה אליעזר זאב המכונה ליעבערמאן וואלף ואם כתב דמתקרי ליעבערמאן וואלף כשר אם א"א בקל ליתן גט אחר ועיי"ש בהפירוש סק"ה שהביא מ"ש בשו"ת ב"א סי' פ"א עכ"פ מוכח דלכתחלה יש לכתוב המכונה ואף דהירש אינו כינוי ליהושע מ"מ מפורש שם באות י"ב דאם נקרא יהושע ושם החול העשיל ונקרא הרשיל יש לכתוב המכונה העשיל והמכונה הירש

ונראה דאף דהירש אינו כינוי ליהושע מ"מ לדידן דפסקינן כשיטת הנוב"י א"כ קאי המכונה על האדם א"כ פשיטא דלכתחלה הי' נכון לכתוב יהושע אליעזר המכונה הירש ליפא ואם היו רוצין לחוש לשיטת הב"ש מכונה קאי על השם הי' נכון לכתוב הירש ליפא דמתקרי יהושע אליעזר כמ"ש הט"ג אות ו' ובפירוש סק"ז דאותן הנוהגין כשיטת הב"ש א"כ בנקרא רק שם ליב יש לכתוב אנא ליב דמתקרי משה יהודה א"כ לכתחלה הי' צריך לכתוב כפי מה שכתבתי. אך עכ"פ בדיעבד שכבר נכתב א"כ אף לדעת הט"ג כשר אם כתבו דמתקרי ליעבערמאן וואלף אם א"א בקל להשיג גט אחר והכא ג"כ חשיב כדיעבד אף שלא נתן עדיין הגט הואיל שנכתב במקום רחוק וקשה לפסול גט זה ולצאת לכתוב גט אחר. ע"כ נוכל להכשיר גט זה ובפרט דכיון דעכ"פ בדיעבד יהי' כשר גם לפי דעת הט"ג א"כ לענין לכתחלה נוכל לצרף דעת בעל ברית אברהם דדעתו לכתוב כן לכתחלה ובפרט דכתבו כל הפוסקים דבדיעבד כשר בכתב דמתקרי במקום המכונה א"כ פשיטא דהגט כשר ויכולין ליתנו ליד האשה אף לכתחלה ובפרט דבאמת הכא כבר ניתן הגט בתורת זיכוי עבורה ולרוב הפוסקים כבר נתגרשה ונהי דאנו מחמירין למסור לידה לצאת ידי שיטת הרי"ף ז"ל אבל עכ"פ הכא חשיב ככבר נתן הגט ושוב בדיעבד כשר גם לדעת הט"ג באם נכתוב על השמות הכינוים בלשון דמתקרי. ע"כ פשיטא דהגט כשר בלי שום חשש ואכ"מ להאריך זה

ובדבר הס' הב' בענין כתיבת ההרשאה הנה כת"ה כתב דיש לכתוב מעיינות וגם יכולין לכתוב בארות דגם בארות בכלל מעיינות הם. הנה באמת כ' הב"ש סקט"ז דבארות הם בכלל מעיינות. אך באמת בנוב"י תנינא סי' קט"ו משמע דבמקום דליכא נהר רק בארות וכתב מעיינות פסול. עיי"ש היטב ועי' בשו"ת ד"ח מה"ת סי' ק"ה ובשו"ת מהרי"א הלוי שם סי' קמ"ו ובשו"ת מהרש"ם מה שפלפל על הד"ח ומשמע דאם כתב רק מעיינות לחוד כשר והוא היפך מדברי הנוב"י אך באמת מה דפשיטא לכת"ה דאף באין שם נהרות מ"מ יכולין לכתוב גט הנה באמת בד"מ מפורש דאין לכתוב גט לכתחלה במקום שאין ב' נהרות והב"ש סקי"ט מביא דבמקום עיגון יש להכשיר ובנוב"י קמא סי' פ"ו מכשיר באם יש נהר אחד ומעיינות ובמה"ת סי' קט"ו מכשיר ג"כ בכה"ג ועי' בשו"ת מהרי"א הלוי שם קמ"ו מה שתמה על הגאון מלבוב ז"ל שפסק בקוטב שלא לכתוב רק שם הנהר לחוד. עכ"פ לכתחלה אין נכון לסדר גט במקום שליכא נהרות א"כ כיון שמנהגינו גם בהרשאה לכתוב שם העיר והנהרות כמפורש ברמ"א סי' קמ"א סק"ל וא"כ כיון דבגט נהי דאם לא כתב שם הנהר כשר לכ"ע כמפורש שם ברמ"א סי' קכ"ח אפ"ה לכתחלה אין כותבין גט במקום דליכא נהר ה"ה דאין נכון לכתוב הרשאה במקום דליכא נהרות הגם דמעיקר הדין בהרשאה א"צ לכתוב כ"כ סימנים מ"מ כיון דנהגינן לכתוב נהרות בהרשאה כמו בגט א"כ במקום שאין נהוגין לכתוב גט למה לנו להכניס עצמינו בזה הלא אפשר שכת"ה יסע לעיר הסמוך שכותבין שמה גיטין ויסדר שמה סדר גט המפורש כששליח שני עושה שליח ג' ולא יהיה בזה שום נדנוד ספק וזה ברור בס"ד

ובעיקר החשש אם נצטרך להמתין מליתן היתר לאיש הנ"ל לישא עד שיתברר מקום האשה ויתנו לה הגט. הנה באמת כיון שכבר יצא הדבר להיתר מפי ב"ד של ג' בצירוף הסכמות גאוני עולם וכבר ניתן הגט בתורת זיכוי א"כ בכה"ג בודאי א"צ לחוש ללזות שפתים כמפורש בש"ס כתובות כ"ג דעכ"פ בשבו"י היכי דכבר התירוה להנשא אף בבאו עדים לא תצא מהתירה הראשונה ופי' בתוס' שם ותינשא אף לכתחלה דלא שייך לזות שפתים כלל. מכ"ש דגם לדברי המערערים עכ"פ היא מופקרת ובכה"ג פשיטא דלא גזר הגאון ר"ג א"כ נהי דיש להחמיר היכי דאפשר ליתן לה גט ולגרשה עכ"פ אם כבר ניתן היתר להבעל לזכות לה גט י"ל דלא יצא מהיתר הראשון וליכא לזות שפתים ובפרט שגם לענין הא דאפשר לקיים שניהם דקיי"ל אין עשה דוחה ל"ת אפ"ה כ' הרשב"א ז"ל שבת כ"ו דבשריפת קדשים ל"ח אפשר לקיים שניהם לפי שצריך להמתין ועי' תוס' יבמות ד"ה ע"ב שכ' דאי לאו דגילתה תורה בשריפת קדשים דלא דחי היינו אומרים בזה לא חשיב אפשר א"כ הכא דהאשה עכ"פ אינה לפנינו א"צ לחוש שמא ימצאנה דלע"ע ההיתר ברור לפנינו דבכה"ג שנאסרה עליו ואינו ראוי לדור עמה בכה"ג לא גזר ר"ג ומדוע נעכב על הבעל מלישא אשה הלא כבר הוא מעוגן כמה שנים ומבטל עכ"פ ממצות ולערב אל תנח והוא ח"ו בהרהורי עבירה בתמידות ע"כ לדעתי הדבר פשוט דמצד שורת הדין אין לעכב הבעל מלישא אשה אחרי שכבר ניתן לו היתר מגאוני הדור ואין לבטלו ממצות ובפרט שאין לכוף את הבעל ליתן לה מעות דעפ"י דין אבדה כתובתה בעע"ד א"כ אין צריך ליתן לה כתובתה ומותר לגרשה אף בע"כ כשיטת הב"ש והשב יעקב דבפשעה אז ליכא משום